בס"ד א"א"א
א.הַיּוֹצֵא בִּיְמֵי נִיסָן וְרוֹאֵה אִילָנוֹת שֶׁלִבְלְבוּ יְבָרֵך "בָּרוּך שֶׁזִיכָּנִי לֲהִסְתוֹבֵב בָּחוּץ בִּמְקוֹם לְנַקּוֹת לְפֶסַח". וְטוֹב שֶׁיַּמְצִיא לִבְנֵי בֵּיתוֹ סִיפּוּר כִּיסוּי הוֹלֵם שֶׁמָא יִּתָפֵס בְּקָלְקָלָתוֹ .
ב.מַתְחִילִין אֶת נִקָּיוֹן הפסח במדפי הספרים. יְאֲבֵּק את ספרי הילדים תחילה ואת ש"ס החתנים באחרוֹנה, שתדיר וממש אינוֹ תדיר – תדיר קוֹדם.
ג. מִיָּד לאחר שׁיסיים לנקות התריסים מבחוץ בִּסְנֵפְּלִינְג ללא חבל, יברך ברכת "הגומל" ולאחריה ברכת "משִׁיב הרוּחַ ומוֹריד הגשם" שכן מובטח הוא שיירד גשם מאובק על התריסים הנקיים בתוך שלוש שעות זמניות. וטוֹב היה עושה חוֹנִי המעגל לו היה מנקה תריסיו תחת לצייר עיגולים בָּחוֹל.
ד. בְּקוּמוֹ מִשׁוּלחָן האוֹכֶל יְקָפֵּץ על רָגְלַיו בִּפְרָאוּת כאילו היה הוא דוֹרך על גחלים לוֹחשות, וינער זרועותיו בפאניקה כמי שכפאוֹ שד, למען יתפטר מן הפירורים שאוּלי נתפסו בבגדיו, שאם לא כן תישמע זעקת "קרישקעס" (פירורים בלע"ז) עוֹלה ויורדת.
ה. טוֹב שיחלק אדם את ביתוֹ כמתכונת בית המקדש שבירושלים: בָּעֲזָרָה, שׁטרם נוקתה לְפֶסַח, נכנסים כל ישׂראל ואפילו פיתוֹתיהם בידיהם. בהיכל, שׁנוּקה חלקית, נכנסִים רק אלה שׁקִיימו מִצוות נִיעוּר הפירורים (ראה הלכה ט'). ובקוֹדשׁ הקוֹדשׁים, שכבר נתמרק כולו לפסח, תיכנס רק כוהנת גדוֹלה שֶׁל הניקיוֹן, לאחר שׁהתעטפה בלבן. וטוֹב לגדר את קוֹדשׁי הקוֹדשׁים בסרט משְׁטרתי ועליו חקוקות אוֹתיוֹת "והזר הקרב יומת", והפוֹרץ גדר – תִּשָּׁכֵנוּ אִשְׁתוֹ.
ו. בְּשָׁבָּת האחרוֹנה שלפני הַפֶסַח, כשׁרובו שׁל הבית כבר קודשׁ קודשׁים, נוהגים לאכול את ארוחת הַשָּׁבָּת מתחת לשׁולחן שׁבמרתף, ובמקום חלות בוצעים פיתות יבשׁוֹת בבחִינת 'ועִינִיתם את נפשׁותיכם מאוד'. ונקראה שָׁבָּת זו"שָׁבָּת הגדול" על שׁם "האח הגדול", שׁמִי שׁמעֵז בשָׁבָּת זוֹ להזִיז פירור חמץ ממקומו – מודח מן הבית לאלתר.
ז. אין עושין קניות לְפֶּסַח לא מתוך שחוק ולא מתוך קלות דעת, ועל כן יפנה כמחצית היום, יכבוש עצביו, ויביא עמו זכוכית מגדלת לקריאת כל ההכשרים והכיתובים על כל מוצר ותחת כל מדף רענן. ובמיוחד ייזהר הציבור ברכישת המצות, וירכוש מצות מכונה בלבד, ולא מצות "עבודת יד", שבשאר מוצרים "עבודת יד" מעלה היא, אך בְּפֶסַח פחיתות גדולה היא, שטעמה של מצה "עבודת יד" כטעם דיקט שעבר עליו הַפֶּסַח.
ח.מצווה מן המובחר להוסיף לפירורי בדיקת החמץ כהנה וכהנה מוצרים דליקים, ולבזבז כשתיים או שלוש שעות בבהייה בחמץ הנשרף, עד וידוא הריגה. אותם סוציומטים המשליכים חמצם למדורה ומסתלקים מייד, אין שורה עליהם ברכה (ואף אין שורה בבגדיהם ריח ל"ג בעומר).
ט. בכל השנה מתקפחות עדות המזרח, ובימי הַפֶּסַח מתקפחות עדות אשכנז. ושמעתי שרבים מבני אשכנז מתמזרחים בנפול פחד הקטניות עליהם, ונאחזים בדודה רחוקה מ"דרום צרפת" כדי לזכות ולאכול פנכת אורז בפסח. ושמעתי כי יש הדורשים שיתכנסו פוסקי אשכנז כדי לבטל דין קטניות, אלא שעסוקים גדולי הדור בדיןאקונומיקה כשרה לְפֶּסַח, אך עשויה להכיל שאריות לפתית (לאלרגנים), ואין פנאי בידם להתעסק בזוטות. ומכל מקום – המחמיר תבוא עליו ברכה, כאותו אחד שנמנע מאכילת מצה שרויה, קטניות, לפתית, וביצים עם חותמת, וזכה שמת בשביעי של פֶּסַח מרעב.
