יום ראשון, 12 בנובמבר 2017

חשש לנקמה של הג'יהאד האסלאמי במתקנים אסטרטגים באשקלון שתבוצע ע"י ערבים ישראלים "מקומיים"







יום חמישי, 10 באוגוסט 2017

פטנטים כולל פטנטים ביטחוניים עוברים תחת עיניהם של ערביי מזרח ירושלים שמועסקים ברשם הפטנטים - ריגול חמור!!!!


יום שני, 7 באוגוסט 2017

תפילה לזכות בזווג הגון - ט"ו באב - הרב בצרי


יום שני, 1 באוגוסט 2016

אונברסיטת האיסלם - בבר אילן - שלחת את הילדה לבר אילן - אולי היא תחזור עם חתן ערבי.

בסדאאא














אוניברסיטת בר אילן מקצה מתחם מגורים שלם למוסלמים בתוך הקמפוס .


כמו כן דורשים הסטודנטים הערביים בניית מסגד לתפילה בתוך הקמפוס.


חמש פעמים ביום המואזין ממסגד בר אילן יתפלל בקול גבוהה 


תושבי גבעת שמואל - סליחה.


שלחת את הילדה לבר אילן - אולי היא תחזור עם חתן ערבי.








יום ראשון, 6 בדצמבר 2015

סדר הדלקת נרות חנוכה



בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם
אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם
שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה
בלילה הראשון מוסיפים
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם
שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.

אחרי ההדלקה שרים:
הנרות הללו אֲנַחְנוּ מַדְלִיקִין, עַל הַנִּסִּים וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת, שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ עַל יְדֵי כֹּהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים. וְכָל שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ, וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, אֶלָּא לִרְאוֹתָם בִּלְבָד, כְּדֵי לְהוֹדוֹת לִשְׁמֶךָ עַל נִסֶּיךָ נִפְלְאוֹתֶיךָ וּתְשׁוּעוֹתֶיךָ.

מזמור שיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד:
אֲרוֹמִמְךָ יְיָ כִּי דִלִּיתָנִי וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי: יְיָ 
אֱלֹהָי שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי: יְיָ הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִי מִיָּרְדִי בוֹר: זַמְּרוּ 
לַיְיָ חֲסִידָיו וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ: כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי וְלַבֹּקֶר רִנָּה: וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי בַּל אֶמּוֹט 
לְעוֹלָם: יְיָ בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי עֹז הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי 
נִבְהָל: אֵלֶיךָ יְיָ אֶקְרָא וְאֶל אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן: מַה בֶּצַע בְּדָמִי 
בְּרִדְתִּי אֶל שָׁחַת הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ: שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנִי יְיָ 
הֶיֵה עֹזֵר לִי: הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי
וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה: לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד 
וְלֹא יִדֹּם יְיָ אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ


יְשׁוּעָתִי לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ.מעוז צור
תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ.
לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ מִצָּר הַמְנַבֵּחַ.
אָז אֶגְמוֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ.

רָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי בְּיָגוֹן כֹּחִי כִּלָה.
חַיַּי מָרְרוּ בְּקוֹשִׁי בְּשִׁעְבּוּד מַלְכוּת עֶגְלָה.
וּבְיָדוֹ הַגְּדוֹלָה הוֹצִיא אֶת הַסְּגֻלָּה.
חֵיל פַּרְעֹה וְכָל זַרְעוֹ יָרְדוּ כְאֶבֶן בִּמְצוּלָה.

דְּבִיר קָדְשׁוֹ הֱבִיאַנִי וְגַם שָׁם לֹא שָׁקַטְתִּי.
וּבָא נוֹגֵשׂ וְהִגְלַנִי. כִּי זָרִים עָבַדְתִּי.
וְיֵין רַעַל מָסַכְתִּי כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי.
קֵץ בָּבֶל, זְרֻבָּבֶל, לְקֵץ שִׁבְעִים נוֹשָׁעְתִּי.

כְּרוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ, בִּקֵּשׁ אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָא
וְנִהְיָתָה לוֹ לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּתָה.
רֹאשׁ יְמִינִי נִשֵּׂאתָ וְאוֹיֵב שְׁמוֹ מָחִיתָ.
רֹב בָּנָיו וְקִנְיָנָיו עַל הָעֵץ תָּלִיתָ.

יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים.
וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים.
וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים נַעֲשָׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּים.
בְּנֵי בִינָה יְמֵי שְׁמוֹנָה קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים.

חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה.
נְקֹם נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה.
כִּי אָרְכָה לָנוּ הַשָּׁעָה וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה



יום שישי, 25 בספטמבר 2015

פרשת האזינו דבר תורה

בסדאאא



"האזינו השמיים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי "


משה רבינו ע"ה לוקח לעדים את השמיים הארץ בחתונה שבין הקב"ה לעם 

ישראל .


היות והקשר בן הקב"ה לעם ישראל הוא לנצח נצחים ולעולמי עד.


ב"ה זכינו ועם ישראל בדורנו יושב מתחת לשמי ארץ ישראל וחי על אדמת 

הארץ הקדושה.


"כנשר יעיר קינו על גוזליו ירחם יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו"


הנבואה מתקיימת והגאולה הקרובה בפתח "לא דבר רק הוא מכם כי הוא 

חייכם בדבר הזה תאריכו ימים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה 

לרשתה"

".....אל הארץ אשר אני נותן לבני ישראל"


שנה טובה ומתוקה שנת גאולה ביאת משיח צדקו ובניין מקדשנו במהרה בימנו

 אמן.


אבי חדד

יום שישי, 8 במאי 2015

"המשך הדברים של צדיקי וגדולי הדור על התקופה הקרובה הבאה לקראתנו" דבר תורה פרשת בהר


בסייעתא דשמיא!
ופרפראות נבחרים לפרשת השבוע
"פרשת בהר"
"המשך הדברים של צדיקי וגדולי הדור על התקופה הקרובה הבאה לקראתנו"
**************
עורך: הרב יוסף ברגר
התחזקות והתרגשות אדירה!
אמר הכותב: אני מוכרח לשתף אותכם במה שהתחולל אצלי מיום חמישי
שעבר פרשת אמור עת ירד הגליון "פנינים לפרשת אמור" לדפוס והופץ
ברחבי הארץ והעולם, עד לכתיבת שורות אלו.
כזכור, בעלון הקודם הבאתי את דבריהם הנוראים של גדולי וצדיקי הדור
על התקופה הבאה לקראתנו, ועל כך שאנו צריכים להתכונן כראוי בתורה
ובגמילות חסדים ובקריאת שמע בכוונה, בכדי שנוכל לעבור את התקופה
של "חבלי משיח" האחרונים בשלום ולזכות לקבל את פני משיח צדקנו
מתוך רחמים וחסדים גלויים. כן הבאנו את דבריו של הגה"ק בעל ה"חפץ
חיים" זי"ע שכבר גילה לנו שלפני ביאת המשיח יהיו לנו גדולי ישראל
במקום הנביאים שהיו לנו בעבר, והם יבשרו לנו שמשיח צדקנו עומד
לגאלנו בכדי שנדע להתכונן כראוי ועלינו לקבל דבריהם ללא חשש ופקפוק.
(מי שעדיין לא ראה את הדברים בגליון הקודם יכול לקבלו במייל).
כאמור, הדברים גרמו לסערה של ממש, אין ספור פניות מרחבי הארץ
והעולם (זו לא גוזמא) במייל ובטלפון הגיעו אלינו, על ההתחזקות
וההתרגשות הגדולה שהדברים חוללו בקרב רבים, וכן הרבה שאלות של
אנשים: "האם באמת אלו הדברים שנאמרו"? ומי הם הצדיקים נסתרים
הללו? כן היו שאלות מעשיות של אנשים שעוסקים בקירוב, כגון: איך
אפשר להגיד לאנשים הקוראים לעצמם 'חילונים', לעסוק בתורה ובגמילות
חסדים, מילא גמילות חסדים עוד יכול כל אחד לעשות בקרב משפחתו
וידידיו, אך לעסוק בתורה, הרי אלו אנשים שלא זכו אף פעם לפתוח ספר?
ועוד כל מיני שאלות שאין כאן המקום לפורטם.
אז לפני שנשיב על הכל, אני קודם כל רוצה לשבח את הקדוש ברוך הוא
מלך העולם גדול העצה ורב העליליה שנתן לנו את הזכות הגדולה הזאת
להיות ה"רמקול" שהפיץ את הדברים ובכך גרמנו להתחזקות של רבבות
יהודים ברחבי תבל, שעסקו בתורה ובגמילות חסדים וקראו קריאת שמע
בכוונה יותר גדולה ובהתחברות אמיתית לבורא עולם, ובודאי הדברים
הללו גורמים לנחת רוח ולמליצות טוב בשמי מרומים, כאשר מי כה'
אלוקינו המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ איך שבניו
האהובים חפצים ושמחים בקרבתו ומחכים להתגלותו בחסד וברחמים...

ביום שני בערב צלצל אצלי הטלפון, היה זה הרב יעקבזון שליט"א מ"קרית
ספר", שאמר לי, כי גם הוא התרגש לראות את הדברים שכתבנו בשבוע
שעבר בשם הגר"ח קניבסקי, והיות שיש לו את הזכות להיות מן הנכנסים
והיוצאים אצלו, הוא נכנס אליו וסיפר לו שהתפרסמו בשמו דברים שאמר
על כך שמשיח צדקנו עומד בפתח ממש ואנחנו בעקבתא דמשיחא וכל
הרוצה להנצל מחבלי משיח האחרונים, אין לו אלא לעסוק בתורה
ובגמילות חסדים וכו'. והדברים גרמו להתרגשות, התחזקות וציפיה רבה
בקרב רבבות אלפי ישראל!
ואז שאל הרב יעקובזון: האם אלו הדברים שנאמרו במדויק על ידי הרב?
חייך הגר"ח והראה את קורת רוחו מכך שרבים התחזקו מדברים אלו,
ואמר: כל מילה נכונה אמת לאמיתה!
הוסיף ושאל הרב יעקובזון: האם אכן משיח צדקנו עומד ממש מיד
לגאלנו?
ענה לו הגר"ח: כן! רק אנחנו לא יכולים לדעת כמה זמן זה נקרא "מיד".

שמעתי את הדברים בשמחה רבה, וביקשתי מהרב יעקובזון שהיות ויש
הרבה שמתעסקים בקירוב לבבות ששואלים איך אפשר להשפיע על אנשים
שרחוקים מתורה ומצוות שיעסקו בתורה, והאם זה בכלל אפשרי. ואמרתי
שאולי ישפיעו עליהם לקרוא קריאת שמע בכוונה, שזה כל אחד יודע ויכול
לעשות, ואז זה נקרא גם כלימוד תורה כפי שנפסק בהלכה. וביקשתי ממנו
שישאל את הדברים הנ"ל.
והשיב לו הגר"ח: אכן, זה הדרך שיעשו עמם, להשפיע עליהם שיקראו
קריאת שמע ובזה הם יוצאים ידי חובת והגית בו יומם ולילה.
ואכן, זה לשונו הק' של היעב"ץ (בסידורו בית יעקב סעיף יא) וזה לשונו:
"גדולה מצוות קריאת שמע ומעלתה יקרה כאילו מקיים והגית בו יומם
ולילה, לפי שג' פרשיותיה כוללים עקרי הדת הנכבדים
שמע כוללת קבלת עול מלכות שמים והכרת אחדות ה' ואהבתו ושעבוד
הנפש לעבודתו. ושנמסור הנפש עליה, ומצוות תלמוד תורה ושנטע בלב
זרענו אמונתו הטהורה שלא תמוש מהם תמיד. ומצוות תפילין ומזוזה
היקרים שהם אותות חיצוניות המבדילים אותנו מכל העמים להיות סגולתו
ונושאי אמונתו על שכמם".

לגבי השאלות ששואלים אותי הרבה אנשים: מי הם הצדיקים נסתרים?
אינני יודע, רק קיבלתי את המסר שביקשו למסור על כך שאחרי חג
השבועות תתחיל תקופה לא קלה עד חג הסוכות, ועל כך שצריכים לחזק
את עם ישראל לקרוא קריאת שמע בכוונה יתירה ולקבל עלינו עול מלכות
שמים באמונה תמימה!
רק אוסיף, שאותם צדיקים נסתרים מעבירים כל מיני מסרים עם כל מיני
שליחים בודדים, שהם עצמם צדיקים ותלמידי חכמים חשובים, שזוכים
להגיע אליהם והם אלו שהעבירו לי את הדברים.
הושע נא שלוש שעות
עוד מסר שנמסר מהצדיקים הנסתרים, דהנה ידוע מהרבה צדיקים וכן
מהגאון מוילנא זי"ע שפירשו את מה שמבקשים בהושענות לסוכות:
"הושענא שלוש שעות" שהכוונה לאותן שלוש שעות שבהן תהיה מלחמת
גוג ומגוג.
ואם נתבונן, נראה שהאותיות "שעות" הן האותיות "תשע"ו", ובתוך
המילים "הושענא שלוש שעות" ישנן האותיות "תשע"ה" כלומר, המלחמה
תתחיל לקראת סוף תשע"ה ותסתיים בתשע"ו - מוצאי שביעית בן דוד
בא!
המהות האמיתית של קריאת שמע!
אודות מה שביקשו הצדיקים לחזק את עם ישראל באמירת קריאת שמע
באמונה תמימה, כדאי להביא כאן את ההסבר הנפלא על שני מאמרי
התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי זי"ע ששמעתי במעמד ההדלקה ליל
ל"ג בעומר בהאי שתא, מכ"ק מרן אדמו"ר ממישקולץ שליט"א – דברים
מאלפים המסבירים את המהות של קריאת שמע:
בגמרא (סוכה מה:) אמר ר' ירמיה משם רבי שמעון בן יוחאי יכול אני
לפטור את כל העולם כולו מן הדין. ולכאורה צריך להבין איך יוכל לפטור?
בגמרא (סוטה מה.) אמר ר' יוחנן משם רבי שמעון בר יוחאי אמר להן
הקב"ה לישראל אפילו לא קיימתם אלא ק"ש שחרית וערבית אין אתם
נמסרין בידם. ולכאורה צריך להבין מדוע נאמר בלשון קיימתם ק"ש ולא
קראתם ק"ש?
והנראה לומר דקריאת שמע הוא קבלת עול מלכות שמים – אמונה
בהקב"ה שהוא המנהיג והמשגיח על כל הברואים ללא סייג, וזאת על כל
אחד להאמין בכל מצב שהוא, ולא רק כשהכל מסתדר, אלא גם כשנראה
להאדם שהעניינים לא מסתדרים, אז צריך להאמין שהקב"ה יוציא אותו
מכל צרה. וכפי שמסבירים את שאמר דוד המלך ע"ה (תהלים צ"ב, ג')
"להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות", שלא רק "בבוקר חסדך" שהכל
בבחינת בוקר וחסדים, צריך להאמין בבורא עולם, אלא גם כשבבחינת
בלילות גם אז אמונתך בלילות, להאמין בהקב"ה שהא עשה את החושך
שבו אני נמצא והוא ברגע אחד יכול להאיר את הכל!
וכדברי הרה"ק בעל ה"שפת אמת" זי"ע (פרשת ויצא) על מחז"ל (ברכות
י"ב.) "כל שלא אמר אמת ויציב שחרית ואמת ואמונה ערבית לא יצא ידי
חובתו". דחז"ל רצו ללמדנו, שאפילו כשקרא האדם קריאת שמע, אבל אם
לא הכניס בליבו את המשמעות של קבלת עול מלכות שמים, דהיינו "אמת
ואמונה ערבית", שאפילו שח"ו בבחינת "ערבית" דהיינו שהכל חשוך אצלו,
גם אז צריך להיות מאמין באמונה שלימה שהכל מאתו יתברך והקב"ה
יכול ברגע אחד להוציא אותך מהחשכות, ולא רק "אמת ויציב שחרית"
דהיינו, כשהכל בבחינת שחרית טוב ויפה אז להאמין, כי כזה אדם לא יצא
ידי חובתו.
וזה מה שאמר רבי שמעון בר יוחאי: "אפילו לא קיימתם אלא ק"ש שחרית
וערבית", דהיינו לקיים וליישם למעשה ולחקוק בלב את האמונה בין במצב
של שחרית ובין במצב של ערבית, אז אין אתם נמסרין בידם.
ועפ"ז גם נבין את המאמר השני של רבי שמעון בר יוחאי: "יכול אני
לפטור את כל העולם מן הדין". שהרי ידועים דברי הבעש"ט הק' זי"ע
המובאים בספר "תולדות יעקב יוסף" להרה"ק מפולנאה זי"ע שאדם צריך
לדעת שאפילו כשהוא במצב של הסתר פנים ח"ו, גם אז הקב"ה עמו, כי גם
"ההסתר פנים" זה מאיתו יתברך. ועל ידי זה, שהוא יודע שבתוך ההסתרה
נמצא הקב"ה, אז נמתק כל הדינים ויתבטל ההסתרה.
וזה מה שאומר ה' יתברך (דברים ל"א, י"ח) בתוכחה, שאם לא תשמרו את
מצוותי, "ואנכי הסתר הסתיר פני", אני יסתיר מעם ישראל שלא ידעו שגם
בהסתר פנים אני נמצא עמם, כי ל ו היו יודעים ומאמינים בזאת, היו
מתבטלים מעליהם כל הדינים. עכת"ד.
וכפי שמסופר על הרה"ק רבי ברוך ממעזיבוז' זי"ע, שראה פעם את נכדו
ילד קטן ממרר בבכי, שאלו: "מה לך בוכה?" ענהו: "שחקתי עם חברי
במחבואים, התחבאתי במקום נפלא וחיכיתי שימצאוני, לפתע הוסחה
דעתם של חברי והם פתחו במשחק אחר, ואני מחכה ומחכה והם אינם
מחפשים אחרי"...
התחיל הרבי לבכות עם נכדו, התאנח ואמר: "הרי זוהי טענתו של הקב"ה
כלפינו: התחבאתי בפניכם כדי שתגלוני, ואני מחכה ומחכה ואתם אינכם
מחפשים אותי כלל!"
וזה מה שאמר רבי שמעון בר יוחאי: "יכול אני לפטור את כל העולם מן
הדין", דרבי שמעון בר יוחאי לשיטתו דאומר שאפילו לא קיימתם אלא ק"ש
שחרית וערבית, דהיינו להאמין בהקב"ה בכל מצב שהוא, בין שהוא בחינת
שחרית ובין שהוא בחינת ערבית, ולהתחזק באמונה ללא סייג אף במצב
של הסתרת פנים ח"ו, ועי"ז "יכול אני לפטור את כל העולם מן הדין",
מכיוון שמקבלים עליהם את ההוראה שלי להבין את המהות של קריאת
שמע, שהוא אמונה בהקב"ה בכל מצב, וכך הם מהפכים את הדינים
לרחמים מרובים כנ"ל, ועי"ז נפטרים מן הדין.
דבריו הבוערים כגחלי אש של ה"אור החיים הק' זי"ע בפרשתנו
על כך שהקב"ה מחכה שגדולי ישראל יבעירו בקרבם של בני
ישראל השתוקקות וציפיה לגאולה הקרובה!
אביא בפניכם קטע נורא מהספר "אור החיים" הקדוש לרבינו חיים בן עטר
זי"ע לפרשתנו פרשת בהר. הביטו אל הלשונות הנוראים איך שמתבטא
על חוסר הדיבורים והכיסופים לגאולה והרצון להיות סמוכים ליד שולחן
אבינו, ושהצדיקים גדולי הדור חייבים להעיר את ישראל ולומר להם: "עד
כמה אנו מסכנים ונבזים כאן בגלות הנוראה, מה טוב לכם כאן בגלות
הנוראה? בואו ונטיב מעשינו ונצפה שהקב"ה יגאל אותנו ויחזור לשכון
בתוכנו"! ומסיים שם: "ועל זה עתידין ליתן את הדין כל אדוני הארץ גדולי
ישראל ומהם יבקש ה' את עלבון הבית העלוב"...
לפניכם הקטע המלא של דברי האור החיים הק' זי"ע:
(פרק כה' פסוק כה- כח) "כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו ובא גואלו
הקרוב אליו וגאל את ממכר אחיו". "ואיש כי לא יהיה לו גואל
ומצא ידו והשיגה כדי גאולתו". וכו'
כי ימוך אחיך וגו'. פרשה זו תרמוז ענין גדול והערה ליושבי תבל, כי ימוך
על דרך אומרו (קהלת י' י"ח) "בעצלתים ימך המקרה", ואמרו ז"ל (תענית
ז':) "עשיתם לאותו שנאמר בו (תהלים ק"ד) המקרה במים עליותיו מך", כי
כשהתחתונים מטין מדרך הטוב מסתלקים ההשפעות ומתמסכן עמוד
הקדושה, כי העיקר תלוי בהתחתונים, ואמר ומכר מאחזותו ירצה על
המשכן משכן העדות אשר הוא אחוזתו ית' שבו השרה שכינתו ובעונותינו
נמכר הבית ביד האומות, וכמאמרם ז"ל (מדרש תהלים ע"ט) בפרוש פסוק
מזמור לאסף באו גוים וגו', והודיע הכתוב כי גאולתו היא ביד הצדיק אשר
יהיה קרוב לה' על דרך אומרו (ויקרא י', ג') "בקרובי אקדש" הוא יגאל
ממכר אחיו, כי האדון ב"ה יקרא לצדיקים אח כביכול דכתיב (תהילים
קכ"ב) "למען אחי ורעי", והגאולה תהיה בהעיר לבות בני אדם ויאמר להם
הטוב לכם כי תשבו חוץ גולים מעל שולחן אביכם ומה יערב לכם החיים
בעולם זולת החברה העליונה אשר הייתם סמוכים סביב לשולחן אביכם
הוא אלהי עולם ב"ה לעד, וימאיס בעיניו תאוות הנדמים ויעירם בחשק
הרוחני גם נרגש לבעל נרגש לבעל נפש כל חי עד אשר ייטיבו מעשיהם,
ובזה יגאל ה' ממכרו, ועל זה עתידין לתן את הדין כל אדוני הארץ גדולי
ישראל ומהם יבקש ה' עלבון הבית העלוב.
כו) ואומרו ואיש כי לא יהיה לו גואל. על דרך אומרם ז"ל (סנהדרין צ"ג.)
"אין איש אלא הקדוש ברוך הוא" דכתיב (שמות ט"ו ג') "ה' איש מלחמה",
כשלא יהיה גואל כי אין איש שם על לב אין מנהל ואין מחזיק ביד אומה
ישראלית להשיבה אל אביה, אל תאמר כי ח"ו אבדה תקוה, אלא והשיגה
ידו ומצא כדי גאולתו, אמרו ז"ל (סנהדרין צ"ח) כי היסורין והגלות הם
תיקון האומה להכשירה, והוא מה שרמז והשיגה ידו על דרך אומרו (דברים
ב' ט"ו) יד ה' היתה בם שהיא מדת הגבורה החובטת באומה בגלות המר,
ובאמצעות זה ישיג למצוא כדי גאולת הבית.
ועיי"ש עוד בהמשך דבריו הקדושים כי מעוררים המה נפש כל חי!
ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלוהיך כי אני ה׳ אלוהיכם
(כה, יז)
היה הרה״ק רמ״מ מקוצק זי״ע אומר: ״עמיתו״ יכולה גם להיקרא ״אמיתו״
(עי״ן באל״ף מתחלפים), וזהו הכוונה: ״אל תונו איש את עמיתו״ - אל
תבואו ותחפשו עם ה״אמיתו״ – עם ה״אמת״ שלכם, כל מיני עבריל'ך
ומכשולים אצל חברך...
וכך היה אומר: יודעים אתם על מי כוונת הפסוק ״אמת קנה ואל תמכור״
(משלי כג, כג)? על אותם אנשים שמחשיבים מאד מאד את האמת, אבל
כמובן, רק אצל הזולת, לא אצל עצמם... ואכן, אליהם נאמר: ״אמת קנה״
- קנה את האמת לעצמך, לצורך עצמך, ״ואל תמכור״ ואל תחזיק בה רק
כדי להיות מוכרה לאחרים...

הסבא משפולה זי״ע היה אומר: שני ציווים אלו - ״ולא תונו איש את
עמיתו״ ״ויראת מאלוקיך״ - בפסוק אחד זה לצד זה נאמרו, לומר לך: אף
ביראת שמים אל תהיו מרמים איש את אחיו!...
ואילו בשם צדיקים אומרים: ״ולא תונו איש את עמיתו״ - על תנסו
להונות ולענות את חבריכם מתוך ״ויראת מאלוקיך״ - ״יראת שמים״
מדומים ומתוך צידקות כביכול...

הרה״ק רבי בונים מפשיסחא זי״ע אמר פעם לחסידיו: לפי הפשט, אסרה
התורה להונות איש את עמיתו, אולם חסיד אמיתי, צריך שיהיה נוהג
בענין זה לפנים משורת הדין ולא יונה גם את עצמו!..
וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו וכו׳ את כספך לא תתן
לו בנשך (כה, לה- לז)
היה אומר הרה״ק רבי משה מקוברין זי״ע לא בכדי נאמרו כאן שני
הפסוקים זה אחר זה, אלא לומר לך, שגם כאשר הגיע מצב של ״וכי ימוך
אחיך ומטה ידו והחזקת בו״, גם אז, עשה זאת בצורה כזאת של ״ואת
כספך לא תתן לו בנשך״ - אל תוסיף לו עקיצות ונשיכות, דברי מוסר
ותוכחה, למה אתה לא עובד וכו' מה אתה בטלן? וכו' אלא תן לו בסבר
פנים יפות, וכמאמר חז״ל: ״והמפייסו לעני מתברך בי״א ברכות״...
את כספך לא תתן לו בנשך (כה, לז)
מסופר על סוחר גדול אחד, שהיה מתגורר לפני שנים בירושלים, והרבה
אנשים היו מפקידים אצלו את כספם בריבית – 'היתר עיסקא'...
ביום מן הימים נקלע אותו סוחר לקשיים, ומצבו הכלכלי הלך והידרדר, עד
שפשט את הרגל. בן לילה ירד לטמיון כספו וכספם של המפקידים, ביניהם
היו כמה מתלמידיו של הגאון מטשעבין זי״ע והם נכנסו אליו ותינו בפניו
את צרתם.
הגאון מטשעבין הצביע על הפסוק שלפנינו, ואמר להם: תמיד תמה הייתי
על לשון פסוק זה, מדוע כתוב בלשון ״לא תתן לו בנשך״, והלא מבחינת
המציאות ודקדוק המילים, צריך היה לומר ״לא תלווה לו בנשך״? ומהו ״לא
תתן״? אלא עכשיו מובן לי טוב מאד: הכתוב בא ללמדנו שכך היא דרכם
של מלווים בריבית, שלבסוף הם פושטים את הרגל, ונמצא שבכל הנוגע
לכסף שנמסר ללוה - היתה זו נתינה ולא הלוואה...
על כן התורה מזהירה: ״את כספך לא תתן לו״ - אם אתה מלווה לו
בריבית, דע לך שבעצם 'נתת' לו, כי כספך עתיד לרדת לטמיון!...

יום שישי, 3 באפריל 2015

לוח זמנים לפסח ה'תשע"ה




לוח זמנים לפסח ה'תשע"ה
הזמנים לפי שעון קיץ
באדיבות אתר - http://www.yeshiva.org.il/
בדיקת חמץ
יום חמישי בערב, אור ליום שישי י"ד ניסן ה'תשע"ה (3.4.2015)
מיד בתחילת הלילה לאחר תפילת מעריב.
סוף זמן אכילת חמץ
יום שישי י"ד ניסן ה'תשע"ה (3.4.2015)
ירושלים: 10:06 תל אביב: 10:08 חיפה: 10:06 באר שבע: 10:08
לשיטת הגר"מ אליהו: ירושלים: 09:43 תל אביב: 09:43 חיפה: 09:42 באר שבע: 09:45
סוף זמן ביעור חמץ
שישי י"ד ניסן ה'תשע"ה (3.4.2015)
ירושלים: 11:24 תל אביב: 11:26 חיפה: 11:25 באר שבע: 11:26
לשיטת הגר"מ אליהו: ירושלים: 10:55 תל אביב: 10:55 חיפה: 10:55 באר שבע: 10:57
תחילת שעה עשירית
ראוי להמנע מקביעת סעודה בערב שבת ויום-טוב אחר הצהריים משעה :
ירושלים: 15:50 תל אביב: 15:52 חיפה: 15:51 באר שבע: 15:52
הדלקת נרות שבת ויום טוב ראשון של פסח
יום שישי י"ד ניסן ה'תשע"ה (3.4.2015)
ירושלים: 18:24 תל אביב: 18:40 חיפה: 18:33 באר שבע: 18:41
סוף זמן אכילת אפיקומן (חצות)
ירושלים: 12:42 תל אביב: 12:44 חיפה: 12:43 באר שבע: 12:44
צאת השבת וחג - יום טוב ראשון של פסח
שבת ט"ו ניסן ה'תשע"ה (4.4.2015)
ירושלים: 19:37 תל אביב: 19:39 חיפה: 19:38 באר שבע: 19:38
הדלקת נרות שביעי של פסח
יום חמישי כ' ניסן ה'תשע"ה (9.4.2015)
ירושלים: 18:28 תל אביב: 18:45 חיפה: 18:38 באר שבע: 18:45
הדלקת נרות שבת
יום שישי כ"א ניסן ה'תשע"ה (10.4.2015)
ירושלים: 18:28 תל אביב: 18:45 חיפה: 18:38 באר שבע: 18:46
צאת השבת וחג - שביעי של פסח
שבת כ"ב ניסן ה'תשע"ה (11.4.2015)
ירושלים: 19:42 תל אביב: 19:44 חיפה: 19:44 באר שבע: 19:43

יום שישי, 13 במרץ 2015

פרשת ויקהל פקודי


פרשת ויקהל פקודי: מקימים את המשכן, ואלוקים שורה בו

פרשת ויקהל פקודי: מקימים את המשכן, ואלוקים שורה בו

מה קורה בפרשת השבוע באדיבות אתר חב"ד

הדפסה
דוא"ל
בני ישראל מתגייסים לבניית המשכן
משה רבינו מכנס את כל ישראל ומעביר להם את ציווי ה' לבנות לו בית. קודם לכן, הוא מזהיר אותם לשמור את השבת שכן בניית המשכן לא תדחה שבת.
היהודים הנלהבים ממהרים לתרום מרכושם – תכשיטי זהב, בדים יקרים, כסף, נחושת, עצים ועורות – לבניית המשכן. הנשים האומנות טוו את צמר העיזים, ונשיאי שבטי ישראל הביאו את האבנים הטובות, את סממני הקטורת ואת השמנים.
"בצלאל בן אורי בן חור ממטה יהודה, ויחד עמו אהליאב בן אחיסמך למטה דן, יהיו האומנים שיפקחו על בניית המשכן וכליו" אומר משה. תוך זמן קצר העוסקים במלאכה מעדכנים את משה כי יש ברשותם די והותר חומרים לבניית המשכן, ומשה קורא לבני-ישראל להפסיק לתרום שכן אין עוד צורך בכך.
בניית המשכן
האומנים שוזרים את היריעות ואת המכסה למשכן. הם מנסרים את הקרשים שיהוו קירות למשכן, מצפים אותם זהב ומכינים את האדנים (התושבות) לקרשים. הם שוזרים את הפרוכות שיפרידו בין הקודש וקודש הקודשים וכן את הפרוכת שתכסה על הכניסה למשכן.
בצלאל יחד עם צוות האומנים מקים את ארון הזהב ואת הכפורת, את השולחן ואת כליו, את המנורה וכליה, את מזבח הקטורת, את שמן המשחה ואת קטורת הסמים. לאחר-מכן הוא מקים את מזבח העולה, את כיור הנחושת ואת הגדר שתשמש את חצר המשכן.
פרשת פקודי
כמה ולמה
התורה מונה את התרומות שהתקבלו עבור בניית המשכן ואת השימושים שנעשו בהם.
זהב: 29 ככרות, ו-730 שקל של אותם הימים (הככר מכיל 3000 שקלים של אותם הימים).
כסף: 100 ככרות, 775 שקלים. הכסף נאסף במסגרת איסוף מחצית השקל, עליה סופר בפרשת כי תשא. הכסף שימש ליציקת האדנים, התושבות לקרשי המשכן ולפרוכת, וכן לציפוי עמודי גדר חצר המשכן.
נחושת: 70 ככרות, 2400 שקלים. הנחושת שימשה לאדני הכניסה לאוהל מועד, למזבח הנחושת, ולאדנים של גדר חצר המשכן.
התכלת, הארגמן ותולעת השני שימשו לאריגת הבגדים.
יצירת הבגדים השונים
לאחר שסיימו להקים את המשכן וכליו (בפרשת ויקהל), התפנו האומנים ליצור את הבגדים השונים. הם יצרו את האפוד, בגד עשוי כמין סינר ארוך ועל כתפיו שתי אבנים טובות שעליהם נחקקו שמות בני ישראל; הם יצרו את החושן, בד ארוג ובו קבועות שתים עשרה אבנים, על כל אבן שם של שבט משבטי ישראל; את המעיל, אשר בשוליו פעמונים ורימונים; את הכתונת, החלוק אותה ילבשו הכוהנים על בשרם; את המצנפת לאהרן הכהן ואת המגבעות לבניו; את האבנט – החגורה; ואת הציץ, רצועת זהב שהכהן הגדול עונד על מצחו עליה כתוב "קודש לה'".
כשסיימו האומנים את מלאכתם הם הביאו את המשכן, את כליו ואת הבגדים למשה רבינו, שבירך אותם על כך שקיימו בדיוק כפי שנצטוו.
חנוכת המשכן
בורא העולם מצווה את משה רבינו כי בראש חודש בניסן עליו להקים את האוהל, להניח בו את הארון ולקבוע את הפרוכת המבדילה בין הקודש וקודש הקודשים.
לאחר-מכן יהיה עליו להביא את הכלים השונים אל תוך המשכן ולהשתמש בהם על פי הציווי האלוקי.
כך אכן עושה משה. הוא מביא את השולחן ומניח עליו את לחם הפנים, מביא את המנורה ומדליק את נרותיה, על מזבח הקטורת הוא מקטיר את קטורת הסמים, ואת הכיור הוא ממלא במים בהם ישתמשו הכהנים בטרם שישרתו בבית המקדש.
הוא מושח את המשכן ואת כליו ואת אהרן ואת בניו – לאחר שהם רוחצים במים – ומקדש אותם לעבודת המשכן.
הענן מכסה את אוהל מועד ושכינת האלוקים שורה בבית אשר בנו לו בניו. מכאן ואילך הענן מנחה את בני ישראל במסעותיהם במדבר: כאשר הענן מתרומם, הם יודעים שעליהם להמשיך בנדודיהם; כאשר הענן חונה, חונים בני ישראל.

יום שישי, 26 בדצמבר 2014

פרשת ויגש - הרב יאשיהו יוסף פינטו

פרשת ויגש – תשע”ד

ג׳ בטבת ה׳תשע״ד – December 6, 2013
פרשת ויגש – תשע”ד

לכל אהובינו וחביבינו.
ערב שבת קודש “ויגש אליו יהודה”, ואמרו חז”ל אין ויגש אלא לשון תפילה, מתפללים אנו להקב”ה “שמע קולנו חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את תפילתנו”, “שומע תפילה עדיך כל בשר יבואו”, אין דבר העומד לפני הדמעה והתפילה; כל דבר קשה, אשר עומד לפני האדם, על ידי תפילה ודמעה, נפתחים שערי שמים ורחמים מרובים יורדים על האדם. ואפילו לאה, שמזלה בשמים היה להתחתן עם עשו, על ידי דמעות אשר התפללה, שינתה את מזלה וזכתה להתחתן עם יעקב וללדת את יהודה שהוא מלך של עם ישראל ואת לוי, שממנם יצאו הכהנים והלויים, ואף מצאנו שאדם שהרג את חברו בשוגג בורח לעיר מקלט, ונמצא שם עד אשר הכהן הגדול מת ובמות הכהן הגדול, יוצאים כל הרוצחים, אשר הרגו בשוגג לחופשי.
ואמרו חז”ל: אמותיהם של כהנים גדולים היו ממלאים את כל חסרונם של הרוצחים באכילה שתיה, לבוש וכל מחסורם; וקשה, מדוע האמא של כהן גדול, צריכה לטרוח ולהתרוצץ, מרוצח לרוצח?! אלא אמרו חז”ל: הרוצחים רוצים לצאת לחופשי וכל דבר אשר חסר להם מתפללים להקב”ה, שהכהן גדול ימות בכדי שיוכלו לצאת לחופשי, לכן בכדי שהרוצחים לא יתפללו ויקטרגו על הכהן הגדול, לכן האמהות היו ממלאות את כל חסרונם.
נקשה ונשאל: אדם שרצח אפילו בשוגג, יש שאלה בהלכה, אם הוא כהן האם הוא יכול לעלות לברכת כהנים? וכן שאלה, האם יכול הוא להיות חזן? וחכמי ההלכה הרבו לדבר בעניין זה אם כן, מה הפחד שרוצח זה יקטרג על כהן גדול? אלא, יסוד גדול: כל דמעה, מסוכנת היא וכוחה גדול וחזק!
וידוע המעשה על אשה, אשר בתה הייתה חולה במחלה חשוכת מרפא, ובאו לפני מו”ר זקננו רבנו חיים פינטו זצוק”ל וביקש ואמר להם, יבואו בבוקר ואומר לכם את אשר עליכם לעשות. חזרו בבוקר, נתן להם מו”ר זקננו בקבוק מים, עם מעט מים ואמר להם: תמרחו מים אלה על גוף ביתכם ותקום ממיטת חוליה וכך היה! אחרי זמן, באו למו”ר זקננו ואמרו לו: מה הנס הגדול הזה ואיך פעל פעולה כה גדולה בשמים לרפא את בתם? ענה ואמר להם: בבקבוק לא היה מים, אלא דמעות שבכיתי כל הלילה לרפא את בתכם וזה אשר ריפא אותה.
כח התפילה והדמעות, שובר את כל המסכים וכל המקטרגים, אין מניעה אשר יכולה למנוע מיהודי, להשיג את מבוקשו; ה’ נתן לנו כח גדול והוא כח התפילה! גם בזמנים קשים ובמשברים מורכבים, כפי שיהודה עמד בפני מלכות מצרים, יהודה ניגש למלחמה וידע שהולך הוא להחריב את כל ארץ מצרים וכמו שמובא במדרש ששלח את דן לספור כמה ערים יש במצרים, חילק את מצרים בין כל אחיו והוא לקח כפול מהם ותיכנן להחריב את כל ארץ מצרים, אך לפני הכל ניגש לתפילה לפני הקב”ה. וכך, יעקב אבינו, לפני שפגש את עשו, נקט בכמה דברים: תפילה, פיוס ומלחמה.
לפעמים זה רצון ה’, כשרואים שהפיוס לא עוזר ומרגישים שהתפללו והתפילה כבר היא בגדר ללחוץ את הקב”ה שזה דבר אסור, המלחמה, שזה הדבר הקשה ביותר, היא הפיתרון עם תפילות מרובות להקב”ה, שלא יצא תקלה תחת ידינו “כי הוא הנותן לנו כח לעשות חיל”.
נמצאים אנו בחודשים קדושים, חודש טבת, יום פטירת מו”ר זקננו רבנו יעקב אבוחצירא ומו”ר זקננו רבי ישראל אבוחצירא “שמע ה’ וחנני ה’ היה עוזר לי”. יהי רצון שנזכה שיסתמו כל פיות המשטינים מעלינו ומעל כל עמו ישראל ונזכה להרחבת הדעת, לשמחה, לברכה, לישועה ולהצלחה מרובה.
אהבתם? שתפו עוד אנשים.Share on FacebookTweet about this on TwitterShare on Google+

יום שישי, 28 בנובמבר 2014

הרב יאשיהו יוסף פינטו ביקש לקרוא השבת את כל ספר התהילים ולהכניס שבת מעט לפני הזמן - יש עניין - פרשת ויצא

הרב יאשיהו יוסף פינטו ביקש לקרוא השבת את כל ספר התהילים ולהכניס שבת מעט לפני הזמן - יש עניין - פרשת ויצא

דבר תורה - פרשת ויצא- הרב יאשיהו יוסף פינטו

הרב פינטו – אמרות טהורות – פרשת ויצא – תשע”ה

ו׳ בכסלו ה׳תשע״ה – November 28, 2014
הרב פינטו – אמרות טהורות – פרשת ויצא – תשע”ה

א. אם נסתכל על כל חייו של יעקב אבינו, נראה שקורות חייו נוגדות לגמרי את מה שאומרת לנו התורה ״יעקב איש תם״ (בראשית כה, כז), והלא כל חייו של יעקב נהג הוא בערמומיות, משניצל את עייפותו של עשו כדי לקנות את הבכורה במחיר של מנת עדשים בסך הכל, וגם שלבש את בגדי אחיו כדי לקבל את הברכות שרצה אביו לתת לעשיו, ועוד דברים רבים, איפה בדיוק התמימות כאן? התשובה היא, שבימינו אנשים חושבים שפירוש המילה תמים זה מישהו שניתן לרמותו בקלות ואינו חכם. אך טעות ביד מי שחושב כך, פירוש המילה תמים – זה אדם ישר שמתנהג בישרות ואינו משקר את הבריות, אך עדיין לא טיפש ובשעת הצורך הוא יכול להתמודד מול כל אויב וכל צרה. וכך היה יעקוב אבינו – הוא היה תמים, אך מנגד יכל הוא להתמודד נגד כל הבעיות. הבכורה וגם הברכות הגיעו ליעקב ביושר והוא גם ידע כיצד להשיג אותם ולא לתת להם ליפול ביד אחיו הרשע.
ב. רש״י אומר שיעקב הלך לבית המדרש של שם ועבר כדי ללמוד תורה, לפני שהלך לבית לבן כדי להתחתן כפי שציוו אותו אביו ואמו. וצריך להקשות, מדוע הוא לא הלך ישר לבית לבן. הגמרא במסכת סוטה (ב:) אומרת שארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני. וכתבו על כך בספרים הקדושים שזה רק בארץ ישראל, אך בחוץ לארץ זיווגו של האדם הוא על פי מעשיו. לפי זה נבין מדוע יעקב אבינו לפני שהלך לחוץ לארץ למצוא את זיווגו, החליט ללכת ללמוד תורה – בשביל להרבות מעשים טובים ובזכותם למצוא אישה טובה.
ג. “ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה” (בראשית כח, י). אם נתבונן בפסוק, לכאורה היה צריך לכתוב ויצא יעקב מבאר שבע לחרן ולא להוסיף את המילה “וילך”, כיון שהדבר פשוט. דבר זה בא ללמדנו דבר חשוב, הרבה פעמים קורה שאדם יוצא למטרה מסוימת אך לבסוף הוא מגלה שע”י היציאה ישיג דבר אחר לחלוטין שכלל לא תכנן. יש כאן יסוד חשוב לחיים: כשאדם יוצא למטרה בחייו עליו לדעת שקב״ה מכוון את צעדיו, ואילו האדם אינו יודע לאן יוליך אותו הקב״ה בסופו של דבר.
ד. “ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש” (בראשית כח, כ) למה היה צריך יעקב אבינו לפרט בתפילתו שאת הלחם הוא רוצה לאכול ואת הבגדים ללבוש, והלא כל אות שכתובה בתורה יש לה משמעות. כאן לימד אותנו יעקב שצריך האדם לפרט בתפילתו איך ולמה הוא רוצה כל דבר ודבר. מסופר על אדם אחד שהלך בדרך בימי הקיץ החמים, והייתה קשה עליו הליכתו, הוא התפלל להקב״ה ואמר – הלוואי והקב״ה ישלח לי חמור. מיד עברה לידו שיירת המלך. עצר המלך לידו ואמר לו – היום נולד חמור לאחת האתונות והוא אינו מסוגל ללכת, קח אותו על הכתפיים עד פתח העיר. אותו אדם בלית בריריה סחב את החמור עד העיר. מכאן אנו לומדים שאדם צריך לפרט בתפילתו שלא יקרה לו כמו שקרה לאותו אדם.
ה. “ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי” (בראשית לא, לו) חשבנו לפרש את כוונת הפסוק, שכך אמר יעקב ללבן: אין דרכו של הרשע להיות חבר של הצדיק, ואם כן מאחר שאתה רודף אחרי, בוודאי מצאתה בי איזה עוון, ואם כך אינני צדיק, אז אמור נא לי ״מה פשעי מה חטאתי״ כלומר איזה עבירה עשיתי שאתה רוצה להיות איתי.
שבת שלום ומבורך,
קהילת קודש – שובה ישראל העולמית
אהבתם? שתפו עוד אנשים.Share on FacebookTweet about this on TwitterShare on Google+

יום שישי, 21 בנובמבר 2014

דבר תורה - פרשת תולדות - הרב יאשיהו יוסף פינטו

פרשת תולדות – ואלה תולדות יצחק בן אברהם

כ״ו במרחשון ה׳תשע״ה – November 19, 2014
פרשת תולדות – ואלה תולדות יצחק בן אברהם


ואלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק”
ואמרו חז”ל: שפניו של יצחק היו דומים לפני אברהם. נס גדול זה, עשה הקב”ה, משום שליצני הדור היו אומרים כמה שנים, אברהם חי עם שרה ולא התעברה וכאשר הייתה בבית אבימלך, וודאי משם התעברה לכן, הקב”ה עשה נס גדול ופני אברהם ויצחק היו כאחד. הנה, צריך להקשות, הרי המצב הוא הרבה אנשים שדומים בעולם וכן, תאומים רבים אם כן, מה הפלא והחידוש הגדול בנס שקלסתר פניו של יצחק ואברהם היו שווים?
וידוע, המדרש המספר, על שתי אחיות, שהיו דומות זו לזו והייתה אחת, נשואה בעיר אחת ואחרת, בעיר אחרת. וביקש בעלה של אחת, אשר חשד שהיא סוטה תחתיו, להשקותה במים המרים בירושלים, כששמעה זאת פחדה, משום שידעה, שבאמת, סטתה תחת בעלה. פחדה לשתות המים המרורים וקראה מהר לאחותה וביקשה ממנה, שתלך עם בעלה לירושלים והיא לא חטאה ובשתיית המים, לא יקרה לה מאומה.
וכך היה, נסעה האחות עם גיסה, שחשב שהיא אשתו, לירושלים והכהן נתן להם לשתות מן המים, אשר שם המפורש היה מחוק בו ולא קרה לה מאומה, אך כאשר פגשה את אחותה, בשובה מירושלים, חיבקה ונישקה את אחותה והוציאה מפיה אוויר, אשר היה בו מן המים ואיך שנשמה האחות הסוטה את האוויר מאחותה, נפלה ומתה!
כפי שהתורה קבעה, אשה שסטתה תחת בעלה ואין עדים ובעלה חושד בה, לוקחים אותה לבית המקדש, מוחקים השם המפורש במים נותנים לסוטה לשתות ואם חטאה, הייתה מתה כך קרה לאותה אשה, ברגע שהריחה את אחותה מתה כמיתת הסוטה.
אם כן, מוצאים שאותן 2 אחיות, היו כן דומות ואפילו הבעל לא זיהה ביניהן ואפשר לבאר ולומר, מובא בשו”ת נודע ביהודה, שהיה מעשה בק”ק פין באשה עגונה, שבעלה הרחיק נדוד ושנים רבות הייתה יושבת שוממה ואחרי ימים רבים, ישבה בחנות ובא אדם לקנות ממנה את שכורתה, כשהביטה בו ראתה שזה בעלה, אשר הלך משכבר הימים. הלכה לרב, הביאה האיש עימה לרב ונתנה סימנים בגופו וכן, אנשי העיר הכירו אותו בתביעת עין, שזה האיש פלוני בן פלוני, מילדי קהילתם, בעל האשה הזאת והאיש, הכחיש בתוקף גמור, שאיננו בעלה, אך משלחצו אותו מאוד שיתן גט, הודה שהוא הבעל של האשה הזאת וגירשה.
אחרי כן, הלך משם והגיע לעיר בשם פרעסלא ושמה הכירה אותו, אשה אחת עגונה, אשר גם היא מחכה שנים לבעלה, אשר הלך ולא שב ואף היא משכו בפני הרב ונתנה בו סימנים ואף, בני אותה קהילה טענו, שהוא בן הקהילה ולבסוף הודה שזה הוא ונתן גט.
הנודע ביהודה פוסק להלכה ומביא את הגמרא במסכת סנהדרין ל”ח מצינו גדולתו של הקב”ה שאדם טובע כמה טבעות בחותם אחד וכולם דומים זה לזה, אבל הקב”ה טובע כל אדם בחותמו ואין אחד מהם, דומה לחברו ואין פרצופיהם דומים והנודע ביהודה, מסתפק על כשרות הגיטין.
והנה מוצאים, שאין מציאות ששני אדם דומים במאה אחוז אחד לשני ופה, אצל אברהם ויצחק הקב”ה שינה סידרי מעשה בראשית ושניהם היו דומים, כאחד. מדוע? בשביל שליצני הדור לא יאמרו לשון הרע על יצחק?!
מפה נלמד יסוד גדול, יש זמנים כשמדברים על אדם לשון הרע, ישתוק ונאמר על מי ששותק בשעת מחלוקת “תולה ארץ על בלימה“, שכוח השתיקה שלו, מחזיק את העולם, אך יש זמנים שצריך לעמוד איתן ולשנות סידרי מעשה בראשית, על דברי לשון הרע וליצנות ולהעמיד האמת על תילה וכאשר מרגישים שמנסים לפגוע בתורה הקדושה, או ביסודות חכמינו צריך האדם לעמוד איתן וחזק, עד כדי מסירות נפש.
אומרים אנו בכל יום “ואהבת את ה’ אלוקיך בכל נפשך ובכל מאודך” כשרואים שרוצים לפגוע בהקב”ה ובתורתינו הקדושה, האהבה לה’ בכל הלב, בנפש ובממון.
החיים הם כמו גלים בים, פעם הגל גבוה, פעם הגל מנמיך, אך בסוף הגלים מגיעים ליבשה לא יתפעל האדם, לא מהעליה ולא מהירידה בסוף, הכל מגיע ליבשה “אם ראית רשע שהשעה משחקת לו לא תתפעל” גם המן הרשע, אשר זרש אשתו וחבר מרעיו, יעצו וחשבו מחשבות רבות, אך כאשר נפילת הרשע החלה, הכל מתפרק ונופל לרשע, חומה אחרי חומה שקר אחרי שקר, לשון הרע  אחרי לשון הרע, עד אשר, כל אשר יעץ וחשב, מסתובב עליו ועל חבר מרעיו, כפל כפליים ואחריתם עדי אובד.
“בקר וידע אלוקים את אשר לו”
אהבתם? שתפו עוד אנשים.Share on FacebookTweet about this on TwitterShare on Google+