יום שישי, 21 בנובמבר 2014

דבר תורה - פרשת תולדות - הרב יאשיהו יוסף פינטו

פרשת תולדות – ואלה תולדות יצחק בן אברהם

כ״ו במרחשון ה׳תשע״ה – November 19, 2014
פרשת תולדות – ואלה תולדות יצחק בן אברהם


ואלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק”
ואמרו חז”ל: שפניו של יצחק היו דומים לפני אברהם. נס גדול זה, עשה הקב”ה, משום שליצני הדור היו אומרים כמה שנים, אברהם חי עם שרה ולא התעברה וכאשר הייתה בבית אבימלך, וודאי משם התעברה לכן, הקב”ה עשה נס גדול ופני אברהם ויצחק היו כאחד. הנה, צריך להקשות, הרי המצב הוא הרבה אנשים שדומים בעולם וכן, תאומים רבים אם כן, מה הפלא והחידוש הגדול בנס שקלסתר פניו של יצחק ואברהם היו שווים?
וידוע, המדרש המספר, על שתי אחיות, שהיו דומות זו לזו והייתה אחת, נשואה בעיר אחת ואחרת, בעיר אחרת. וביקש בעלה של אחת, אשר חשד שהיא סוטה תחתיו, להשקותה במים המרים בירושלים, כששמעה זאת פחדה, משום שידעה, שבאמת, סטתה תחת בעלה. פחדה לשתות המים המרורים וקראה מהר לאחותה וביקשה ממנה, שתלך עם בעלה לירושלים והיא לא חטאה ובשתיית המים, לא יקרה לה מאומה.
וכך היה, נסעה האחות עם גיסה, שחשב שהיא אשתו, לירושלים והכהן נתן להם לשתות מן המים, אשר שם המפורש היה מחוק בו ולא קרה לה מאומה, אך כאשר פגשה את אחותה, בשובה מירושלים, חיבקה ונישקה את אחותה והוציאה מפיה אוויר, אשר היה בו מן המים ואיך שנשמה האחות הסוטה את האוויר מאחותה, נפלה ומתה!
כפי שהתורה קבעה, אשה שסטתה תחת בעלה ואין עדים ובעלה חושד בה, לוקחים אותה לבית המקדש, מוחקים השם המפורש במים נותנים לסוטה לשתות ואם חטאה, הייתה מתה כך קרה לאותה אשה, ברגע שהריחה את אחותה מתה כמיתת הסוטה.
אם כן, מוצאים שאותן 2 אחיות, היו כן דומות ואפילו הבעל לא זיהה ביניהן ואפשר לבאר ולומר, מובא בשו”ת נודע ביהודה, שהיה מעשה בק”ק פין באשה עגונה, שבעלה הרחיק נדוד ושנים רבות הייתה יושבת שוממה ואחרי ימים רבים, ישבה בחנות ובא אדם לקנות ממנה את שכורתה, כשהביטה בו ראתה שזה בעלה, אשר הלך משכבר הימים. הלכה לרב, הביאה האיש עימה לרב ונתנה סימנים בגופו וכן, אנשי העיר הכירו אותו בתביעת עין, שזה האיש פלוני בן פלוני, מילדי קהילתם, בעל האשה הזאת והאיש, הכחיש בתוקף גמור, שאיננו בעלה, אך משלחצו אותו מאוד שיתן גט, הודה שהוא הבעל של האשה הזאת וגירשה.
אחרי כן, הלך משם והגיע לעיר בשם פרעסלא ושמה הכירה אותו, אשה אחת עגונה, אשר גם היא מחכה שנים לבעלה, אשר הלך ולא שב ואף היא משכו בפני הרב ונתנה בו סימנים ואף, בני אותה קהילה טענו, שהוא בן הקהילה ולבסוף הודה שזה הוא ונתן גט.
הנודע ביהודה פוסק להלכה ומביא את הגמרא במסכת סנהדרין ל”ח מצינו גדולתו של הקב”ה שאדם טובע כמה טבעות בחותם אחד וכולם דומים זה לזה, אבל הקב”ה טובע כל אדם בחותמו ואין אחד מהם, דומה לחברו ואין פרצופיהם דומים והנודע ביהודה, מסתפק על כשרות הגיטין.
והנה מוצאים, שאין מציאות ששני אדם דומים במאה אחוז אחד לשני ופה, אצל אברהם ויצחק הקב”ה שינה סידרי מעשה בראשית ושניהם היו דומים, כאחד. מדוע? בשביל שליצני הדור לא יאמרו לשון הרע על יצחק?!
מפה נלמד יסוד גדול, יש זמנים כשמדברים על אדם לשון הרע, ישתוק ונאמר על מי ששותק בשעת מחלוקת “תולה ארץ על בלימה“, שכוח השתיקה שלו, מחזיק את העולם, אך יש זמנים שצריך לעמוד איתן ולשנות סידרי מעשה בראשית, על דברי לשון הרע וליצנות ולהעמיד האמת על תילה וכאשר מרגישים שמנסים לפגוע בתורה הקדושה, או ביסודות חכמינו צריך האדם לעמוד איתן וחזק, עד כדי מסירות נפש.
אומרים אנו בכל יום “ואהבת את ה’ אלוקיך בכל נפשך ובכל מאודך” כשרואים שרוצים לפגוע בהקב”ה ובתורתינו הקדושה, האהבה לה’ בכל הלב, בנפש ובממון.
החיים הם כמו גלים בים, פעם הגל גבוה, פעם הגל מנמיך, אך בסוף הגלים מגיעים ליבשה לא יתפעל האדם, לא מהעליה ולא מהירידה בסוף, הכל מגיע ליבשה “אם ראית רשע שהשעה משחקת לו לא תתפעל” גם המן הרשע, אשר זרש אשתו וחבר מרעיו, יעצו וחשבו מחשבות רבות, אך כאשר נפילת הרשע החלה, הכל מתפרק ונופל לרשע, חומה אחרי חומה שקר אחרי שקר, לשון הרע  אחרי לשון הרע, עד אשר, כל אשר יעץ וחשב, מסתובב עליו ועל חבר מרעיו, כפל כפליים ואחריתם עדי אובד.
“בקר וידע אלוקים את אשר לו”
אהבתם? שתפו עוד אנשים.Share on FacebookTweet about this on TwitterShare on Google+

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה