אביתר איזק
"ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים ושמרתם את משמרת ה' ולא תמותו כי כן צויתי"
בפסוקים אלו של הפרשה משה מדבר אל אהרן ומצווה אותו על השמירה על אוהל מועד, פסוק זה פשוט אלא שסיומו קשה מהי הסיבה כי כן צויתי? האם נחשוב שה' לא צוה את הדברים? נראה שיש פה לימוד עמוק יותר.
כשנסתכל על הציווי יעלו לנו שאלות על תקפותו, למה צריך דווקא שמירה על הפתח אולי נסתפק במשהו אחר? הרי בשביל לשמור לא צריך דווקא מה שה' אומר נקבע לעצמנו שמירה טובה גם ככה. לכן משה אומר לאהרון כי ככה ה' ציוה אותי, ז"א שהציווי לא נגזר מזה שצריך שמירה אלא השמירה היא היא הציווי.
דברים אלו נמצאים גם בדברי המהר"ל מפראג כאשר הוא מדבר על טעמי המצוות. שלא נחשוב למשל שמכיוון שאוכל לא כשר הוא מזיק אז לכן התורה אסרה אותו אלא התורה אסרה אותו ולכן הוא נהפך למזיק. כאשר מסתכלים מנקודת מבט זאת אפשר להבין יותר טוב את חוקי התורה.
שבת שלום-
לרפואת הרב מרדכי צמח בן מזל טוב
ראם בן חיה מרגלית
תמר רבקה בת אדית יעל
נעמה בת עידית
חי בן איילה
אופיר בת זהבית
ולעלוי נשמת הרב יעקב פנחס בן אביגדור ראובן ,אברהם בן זולה,כלאפו בן שרה וכל נשמות ישראל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה