יום שישי, 28 בנובמבר 2014

הרב יאשיהו יוסף פינטו ביקש לקרוא השבת את כל ספר התהילים ולהכניס שבת מעט לפני הזמן - יש עניין - פרשת ויצא

הרב יאשיהו יוסף פינטו ביקש לקרוא השבת את כל ספר התהילים ולהכניס שבת מעט לפני הזמן - יש עניין - פרשת ויצא

דבר תורה - פרשת ויצא- הרב יאשיהו יוסף פינטו

הרב פינטו – אמרות טהורות – פרשת ויצא – תשע”ה

ו׳ בכסלו ה׳תשע״ה – November 28, 2014
הרב פינטו – אמרות טהורות – פרשת ויצא – תשע”ה

א. אם נסתכל על כל חייו של יעקב אבינו, נראה שקורות חייו נוגדות לגמרי את מה שאומרת לנו התורה ״יעקב איש תם״ (בראשית כה, כז), והלא כל חייו של יעקב נהג הוא בערמומיות, משניצל את עייפותו של עשו כדי לקנות את הבכורה במחיר של מנת עדשים בסך הכל, וגם שלבש את בגדי אחיו כדי לקבל את הברכות שרצה אביו לתת לעשיו, ועוד דברים רבים, איפה בדיוק התמימות כאן? התשובה היא, שבימינו אנשים חושבים שפירוש המילה תמים זה מישהו שניתן לרמותו בקלות ואינו חכם. אך טעות ביד מי שחושב כך, פירוש המילה תמים – זה אדם ישר שמתנהג בישרות ואינו משקר את הבריות, אך עדיין לא טיפש ובשעת הצורך הוא יכול להתמודד מול כל אויב וכל צרה. וכך היה יעקוב אבינו – הוא היה תמים, אך מנגד יכל הוא להתמודד נגד כל הבעיות. הבכורה וגם הברכות הגיעו ליעקב ביושר והוא גם ידע כיצד להשיג אותם ולא לתת להם ליפול ביד אחיו הרשע.
ב. רש״י אומר שיעקב הלך לבית המדרש של שם ועבר כדי ללמוד תורה, לפני שהלך לבית לבן כדי להתחתן כפי שציוו אותו אביו ואמו. וצריך להקשות, מדוע הוא לא הלך ישר לבית לבן. הגמרא במסכת סוטה (ב:) אומרת שארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני. וכתבו על כך בספרים הקדושים שזה רק בארץ ישראל, אך בחוץ לארץ זיווגו של האדם הוא על פי מעשיו. לפי זה נבין מדוע יעקב אבינו לפני שהלך לחוץ לארץ למצוא את זיווגו, החליט ללכת ללמוד תורה – בשביל להרבות מעשים טובים ובזכותם למצוא אישה טובה.
ג. “ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה” (בראשית כח, י). אם נתבונן בפסוק, לכאורה היה צריך לכתוב ויצא יעקב מבאר שבע לחרן ולא להוסיף את המילה “וילך”, כיון שהדבר פשוט. דבר זה בא ללמדנו דבר חשוב, הרבה פעמים קורה שאדם יוצא למטרה מסוימת אך לבסוף הוא מגלה שע”י היציאה ישיג דבר אחר לחלוטין שכלל לא תכנן. יש כאן יסוד חשוב לחיים: כשאדם יוצא למטרה בחייו עליו לדעת שקב״ה מכוון את צעדיו, ואילו האדם אינו יודע לאן יוליך אותו הקב״ה בסופו של דבר.
ד. “ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש” (בראשית כח, כ) למה היה צריך יעקב אבינו לפרט בתפילתו שאת הלחם הוא רוצה לאכול ואת הבגדים ללבוש, והלא כל אות שכתובה בתורה יש לה משמעות. כאן לימד אותנו יעקב שצריך האדם לפרט בתפילתו איך ולמה הוא רוצה כל דבר ודבר. מסופר על אדם אחד שהלך בדרך בימי הקיץ החמים, והייתה קשה עליו הליכתו, הוא התפלל להקב״ה ואמר – הלוואי והקב״ה ישלח לי חמור. מיד עברה לידו שיירת המלך. עצר המלך לידו ואמר לו – היום נולד חמור לאחת האתונות והוא אינו מסוגל ללכת, קח אותו על הכתפיים עד פתח העיר. אותו אדם בלית בריריה סחב את החמור עד העיר. מכאן אנו לומדים שאדם צריך לפרט בתפילתו שלא יקרה לו כמו שקרה לאותו אדם.
ה. “ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי” (בראשית לא, לו) חשבנו לפרש את כוונת הפסוק, שכך אמר יעקב ללבן: אין דרכו של הרשע להיות חבר של הצדיק, ואם כן מאחר שאתה רודף אחרי, בוודאי מצאתה בי איזה עוון, ואם כך אינני צדיק, אז אמור נא לי ״מה פשעי מה חטאתי״ כלומר איזה עבירה עשיתי שאתה רוצה להיות איתי.
שבת שלום ומבורך,
קהילת קודש – שובה ישראל העולמית
אהבתם? שתפו עוד אנשים.Share on FacebookTweet about this on TwitterShare on Google+

יום שישי, 21 בנובמבר 2014

דבר תורה - פרשת תולדות - הרב יאשיהו יוסף פינטו

פרשת תולדות – ואלה תולדות יצחק בן אברהם

כ״ו במרחשון ה׳תשע״ה – November 19, 2014
פרשת תולדות – ואלה תולדות יצחק בן אברהם


ואלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק”
ואמרו חז”ל: שפניו של יצחק היו דומים לפני אברהם. נס גדול זה, עשה הקב”ה, משום שליצני הדור היו אומרים כמה שנים, אברהם חי עם שרה ולא התעברה וכאשר הייתה בבית אבימלך, וודאי משם התעברה לכן, הקב”ה עשה נס גדול ופני אברהם ויצחק היו כאחד. הנה, צריך להקשות, הרי המצב הוא הרבה אנשים שדומים בעולם וכן, תאומים רבים אם כן, מה הפלא והחידוש הגדול בנס שקלסתר פניו של יצחק ואברהם היו שווים?
וידוע, המדרש המספר, על שתי אחיות, שהיו דומות זו לזו והייתה אחת, נשואה בעיר אחת ואחרת, בעיר אחרת. וביקש בעלה של אחת, אשר חשד שהיא סוטה תחתיו, להשקותה במים המרים בירושלים, כששמעה זאת פחדה, משום שידעה, שבאמת, סטתה תחת בעלה. פחדה לשתות המים המרורים וקראה מהר לאחותה וביקשה ממנה, שתלך עם בעלה לירושלים והיא לא חטאה ובשתיית המים, לא יקרה לה מאומה.
וכך היה, נסעה האחות עם גיסה, שחשב שהיא אשתו, לירושלים והכהן נתן להם לשתות מן המים, אשר שם המפורש היה מחוק בו ולא קרה לה מאומה, אך כאשר פגשה את אחותה, בשובה מירושלים, חיבקה ונישקה את אחותה והוציאה מפיה אוויר, אשר היה בו מן המים ואיך שנשמה האחות הסוטה את האוויר מאחותה, נפלה ומתה!
כפי שהתורה קבעה, אשה שסטתה תחת בעלה ואין עדים ובעלה חושד בה, לוקחים אותה לבית המקדש, מוחקים השם המפורש במים נותנים לסוטה לשתות ואם חטאה, הייתה מתה כך קרה לאותה אשה, ברגע שהריחה את אחותה מתה כמיתת הסוטה.
אם כן, מוצאים שאותן 2 אחיות, היו כן דומות ואפילו הבעל לא זיהה ביניהן ואפשר לבאר ולומר, מובא בשו”ת נודע ביהודה, שהיה מעשה בק”ק פין באשה עגונה, שבעלה הרחיק נדוד ושנים רבות הייתה יושבת שוממה ואחרי ימים רבים, ישבה בחנות ובא אדם לקנות ממנה את שכורתה, כשהביטה בו ראתה שזה בעלה, אשר הלך משכבר הימים. הלכה לרב, הביאה האיש עימה לרב ונתנה סימנים בגופו וכן, אנשי העיר הכירו אותו בתביעת עין, שזה האיש פלוני בן פלוני, מילדי קהילתם, בעל האשה הזאת והאיש, הכחיש בתוקף גמור, שאיננו בעלה, אך משלחצו אותו מאוד שיתן גט, הודה שהוא הבעל של האשה הזאת וגירשה.
אחרי כן, הלך משם והגיע לעיר בשם פרעסלא ושמה הכירה אותו, אשה אחת עגונה, אשר גם היא מחכה שנים לבעלה, אשר הלך ולא שב ואף היא משכו בפני הרב ונתנה בו סימנים ואף, בני אותה קהילה טענו, שהוא בן הקהילה ולבסוף הודה שזה הוא ונתן גט.
הנודע ביהודה פוסק להלכה ומביא את הגמרא במסכת סנהדרין ל”ח מצינו גדולתו של הקב”ה שאדם טובע כמה טבעות בחותם אחד וכולם דומים זה לזה, אבל הקב”ה טובע כל אדם בחותמו ואין אחד מהם, דומה לחברו ואין פרצופיהם דומים והנודע ביהודה, מסתפק על כשרות הגיטין.
והנה מוצאים, שאין מציאות ששני אדם דומים במאה אחוז אחד לשני ופה, אצל אברהם ויצחק הקב”ה שינה סידרי מעשה בראשית ושניהם היו דומים, כאחד. מדוע? בשביל שליצני הדור לא יאמרו לשון הרע על יצחק?!
מפה נלמד יסוד גדול, יש זמנים כשמדברים על אדם לשון הרע, ישתוק ונאמר על מי ששותק בשעת מחלוקת “תולה ארץ על בלימה“, שכוח השתיקה שלו, מחזיק את העולם, אך יש זמנים שצריך לעמוד איתן ולשנות סידרי מעשה בראשית, על דברי לשון הרע וליצנות ולהעמיד האמת על תילה וכאשר מרגישים שמנסים לפגוע בתורה הקדושה, או ביסודות חכמינו צריך האדם לעמוד איתן וחזק, עד כדי מסירות נפש.
אומרים אנו בכל יום “ואהבת את ה’ אלוקיך בכל נפשך ובכל מאודך” כשרואים שרוצים לפגוע בהקב”ה ובתורתינו הקדושה, האהבה לה’ בכל הלב, בנפש ובממון.
החיים הם כמו גלים בים, פעם הגל גבוה, פעם הגל מנמיך, אך בסוף הגלים מגיעים ליבשה לא יתפעל האדם, לא מהעליה ולא מהירידה בסוף, הכל מגיע ליבשה “אם ראית רשע שהשעה משחקת לו לא תתפעל” גם המן הרשע, אשר זרש אשתו וחבר מרעיו, יעצו וחשבו מחשבות רבות, אך כאשר נפילת הרשע החלה, הכל מתפרק ונופל לרשע, חומה אחרי חומה שקר אחרי שקר, לשון הרע  אחרי לשון הרע, עד אשר, כל אשר יעץ וחשב, מסתובב עליו ועל חבר מרעיו, כפל כפליים ואחריתם עדי אובד.
“בקר וידע אלוקים את אשר לו”
אהבתם? שתפו עוד אנשים.Share on FacebookTweet about this on TwitterShare on Google+

יום שישי, 14 בנובמבר 2014

דבר תורה פרשת חיי שרה - הרב יאשיהו יוסף פינטו.

אברהם זקן בא בימים וה’ ברך את אברהם בכל

ט״ז במרחשון ה׳תשע״ה – November 9, 2014
ואברהם זקן בא בימים וה’ ברך את אברהם בכל

וקשה, הרי רק לפני כן התורה הקדושה מספרת לנו שאשתו הצדקת, שרה אמנו, נפטרה לפני זמנה ובנו יצחק הגיע לגיל ארבעים ולא נשא אשה ואיך אפשר לומר על אדם, אשר אשתו, שהייתה כל עולמו, נפטרה לפני זמנה ובנו, ממשיכו, עדיין לא זכה לבנות בית בגיל מבוגר, לומר על אדם כזה וה’ ברך את אברהם בכל ?.
אלא, פה אפשר ללמוד יסוד גדול, ההצלחה והטוב של האדם אינם נמדדים במה העולם חושב, אלא בידיעה של האדם איך הוא נמצא לפני בורא עולם. יש אדם אשר כלפי חוץ נראה שטוב לו והצליח ושהכל בנוח אצלו אך בפנים הכל חרב וכלפי הקב”ה הכל רע בינו לבין בוראו;  ויש אדם, שנראה אצלו קושי ובעיות וצרות, אך הוא יודע שזה דבר זמני ושזה רק ניסיון שחולף ועובר ותיכף הכל לטובה ולברכה. 
וזה מה שהיה אצל אברהם אבינו, אפילו ששרה אמנו נפטרה ואפילו שבנו יצחק עדיין לא זכה לזיווג בגיל ארבעים, אך הוא הרגיש שעם בוראו, הוא בשלמות והרגיש שכל הצער זה ברכה מהקב”ה והרגיש שהקב”ה בירך אותו בכל. 
וזו המדרגה הגבוהה שיילחם האדם להגיע אליה, להיות שלם עם עצמו וטוב עם בוראו.
וזו הייתה דרכם של כל גדולי ישראל בכל הדורות, להיות שלמים בכל המצבים ולדעת שכאשר ישועת ה’ תבוא היא תהיה ישועת עולמים חקוקה ושזורה, לדורי דורות תשועת עולמים.
ה’ עוז לעמו יתן ה יברך את עמו בשלום.
אהבתם? שתפו עוד אנשים.Share on FacebookTweet about this on TwitterShare on Google+
0Comments Off 77 ט״ז במרחשון ה׳תשע״ה – November 9, 2014 דבר הרבדבר הרב מרכזיפרשת השבועתמונות רצות