אברהם זקן בא בימים וה’ ברך את אברהם בכל
וקשה, הרי רק לפני כן התורה הקדושה מספרת לנו שאשתו הצדקת, שרה אמנו, נפטרה לפני זמנה ובנו יצחק הגיע לגיל ארבעים ולא נשא אשה ואיך אפשר לומר על אדם, אשר אשתו, שהייתה כל עולמו, נפטרה לפני זמנה ובנו, ממשיכו, עדיין לא זכה לבנות בית בגיל מבוגר, לומר על אדם כזה וה’ ברך את אברהם בכל ?.
אלא, פה אפשר ללמוד יסוד גדול, ההצלחה והטוב של האדם אינם נמדדים במה העולם חושב, אלא בידיעה של האדם איך הוא נמצא לפני בורא עולם. יש אדם אשר כלפי חוץ נראה שטוב לו והצליח ושהכל בנוח אצלו אך בפנים הכל חרב וכלפי הקב”ה הכל רע בינו לבין בוראו; ויש אדם, שנראה אצלו קושי ובעיות וצרות, אך הוא יודע שזה דבר זמני ושזה רק ניסיון שחולף ועובר ותיכף הכל לטובה ולברכה.
וזה מה שהיה אצל אברהם אבינו, אפילו ששרה אמנו נפטרה ואפילו שבנו יצחק עדיין לא זכה לזיווג בגיל ארבעים, אך הוא הרגיש שעם בוראו, הוא בשלמות והרגיש שכל הצער זה ברכה מהקב”ה והרגיש שהקב”ה בירך אותו בכל.
וזו המדרגה הגבוהה שיילחם האדם להגיע אליה, להיות שלם עם עצמו וטוב עם בוראו.
וזו הייתה דרכם של כל גדולי ישראל בכל הדורות, להיות שלמים בכל המצבים ולדעת שכאשר ישועת ה’ תבוא היא תהיה ישועת עולמים חקוקה ושזורה, לדורי דורות תשועת עולמים.
ה’ עוז לעמו יתן ה יברך את עמו בשלום.
אהבתם? שתפו עוד אנשים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה