אביתר איזק
בפרשת השבוע מסופר לנו על הסתלקותה של מרים הנביאה ובעקבות כך על היעלמותה של באר המים שהייתה בזכות מרים.
באר המים היה סלע שליווה את ישראל לכל מקום וממנו היו יוצאים מים לבני ישראל, לאחר הסתלקות מרים בני ישראל מתלוננים למשה ואהרן על שאין להם מים והם מתבטאים בהתבטאות מיוחדת "למה העליתנו ממצרים להביא אותנו אל המקום הרע הזה,לא מקום זרע ותאנה וגפן ורימון ומים אין לשתות" התבטאות זו מזכירה את אובדן המים אבל מה הקשר לגפן ותאנה האם הם מה שחסר לעם ישראל במדבר?
ננסה להגיע לעומק העניין, כל זמן שמרים הייתה בחיים היה לבני ישראל מים בכל מקום שהם יגיעו אליו, ז"א לא היה להם אפשרות לפרוק עול הצורך הבסיסי למים (ואין מים אלא תורה) היה מסופק בכל רגע ורגע שהרי הבאר הייתה מצויה בכל מקום לכל אחד. הבעיה התחילה לאחר הסתלקות הבאר כאשר לא היה מים בכל מקום, אז בני ישראל שלא נפגשו בקשר ישיר עם התורה והמים כל רגע התחילה להם האפשרות לחיות חיי פריקת עול שמאופיינים בפסוק "איש תחת גפנו ותחת תאנתו" כאשר בני ישראל לא מקבלים את המים ומבינים שעל כל דבר צריכים להתפלל במדבר הם לא מרוצים מהמצב ומבקשים לעצמם חיים ללא צורך לקשר ישיר עם ה', חיים שבהם הם יכולים לקבל את צורכיהם ללא תפילה והתאמצות וזוהי בקשתם וכמיהתם למקום תאנה וגפן מקום בו הם יוכלו לחיות חיים המנותקים מה' ועדיין לקבל את מה שהם רוצים.
נלמד מכך שגם שאנו חיים את חיינו ומפרנסים את עצמנו אנו צריכים לזכור שבסופו של דבר הכל מה' ואין לנו אפשרות לנתק אותו מחיינו
שבת שלום-אשמח לתגובות
לרפואת ראם בן חיה מרגלית
תמר רבקה בת אדית יעל
נעמה בת עידית
חי בן איילה
חנן בן שלומית
יהודה בן גאולה
ולעילוי נשמת כל נשמות ישראל :הרב יצחק כדורי,הרב מרדכי צמח בן מזל טוב,אברהם בן זולה,מיסה בת שמחה,חדורה בת זולה,רחל בת זולה,לאומה בת זולה,ציון בן שמחה,אברהם בן שמחה,טוני בת חווה,מימון בר שתיתא,מסעודה בת מברוחה,מרגלית בת מסעודה,משה בן עזיזה,משה בן חווה,ציון בן חווה,שמחה בן חווה,מינה ברכה בת שרה,שלמה בן שרה,אופיר בת זהבית ז"ל בן שרה,אברהם,יצחק,יעקוב,משה,אהרון,דוד,שלמה,תנאים,אימורים,ראשונים,אחרונים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה