שבת שלום אוריאל אופיר.
לצערנו השבת רק אחד מחברי הקבוצה כתב (מפאת הצניעות לא נכתוב את שמו) אז נביא כאן את דבריו במלואם כיוון שהם לא ממש ארוכים.
כמו כן, נפתח דיון לפסח כך שכל המעונין לכתוב על פסח יכתוב בדיון הקיים.
הנה דברים על הפרשה:
"...אשה כי תזריע וילדה זכר"
הפסוק הזה לשונית קצת לא מובן, שהרי פעולת ההזרעה שייכת לגבר, אז כיצד כותבת התורה שהאישה מזרעת (ומה גם שבהמשך כתוב במפורש "ואם נקבה תלד"- מכאן שתפקיד האישה ללדת ולא להזריע)? ועוד קשה, על דרך משל נאמר שהפעולה שהפועל עושה היא בעלת דמיון לפועל, כמו לדוגמא כששומעים על מישהו שעשה משהו אז אומרים "כל כך מתאים לו", והנמשל- אם האישה מזרעת אז הגיוני שתצא נקבה ולא זכר, אז איך זה מסתדר?
הזוהר הקדוש מגלה לנו כי "דְּלֵית בִּרְיָה בְלָא דְכַר וְנוּקְבָא...אַבָּא וְאִימָּא, חַד יָהֵיב טִפָּה דְכוּרָא וְחַד נוּקְבָא, וְכַד שַׁלִּיט דְּכוּרָא עַל נוּקְבָא אִיהוּ דְכַר, וְכַד שַׁלִּיט נוּקְבָא עַל דְּכוּרָא אִיהוּ נוּקְבָא" (אין בריה ללא זכר ונקבה...אבא ואמא, אחד נותן טיפת זכר ואחד טיפת נקבה, וכאשר שולט הזכר על הנקבה, הוא זכר, וכאשר שולטת הנקבה על הזכר, היא נקבה). בכל אדם, בין גברים בין נשים, קיימים שני פנים: פן זכרי ופן נקבי. כאשר "אשה מזרעת תחילה" (כלשון הגמרא במסכת נידה) אז לא פלא שיצא זכר, כי תפקיד ההשפעה ("מזרעת"=) שייך לגבר שתפקידו להשפיע, ואם האישה לקחה על עצמה תפקיד זה של השפעה, אז במילא יצא זכר (=משפיע).
זה מסביר כיצד "אישה כי תזריע וילדה זכר" שהרי ברגע זה שהאישה "מזריעה" אז פועל בה הפן הזכרי שבה ובמילא התוצאה תהיה כמו הפעולה- הזרעה=זכר.
יהי רצון שנדע כל אחד את תפקידו שלו וכך יטע זרע לדורות הבאים אחריו.
שבת שלום ורק אור.לעילוי נשמות כלישראל :אברהם בן זולה, מימון בר שתיתא ,הרב מרדכי צמח בן מזל טוב,מיסה בת שמחה,חדורה בת זולה,רחל בת זולה,לאומה בת זולה,ציון בן שמחה,אברהם בן שמחה,טוני בת חווה, ,מסעודה בת מברוחה,מרגלית בת מסעודה,משה בן עזיזה,משה בן חווה,ציון בן חווה,שמחה בן חווה,אבא דוד בן עזיזה,מינה ברכה בת שרה,שלמה בן שרה,אופיר בת זהבית ז"ל בן שרה,אברהם,יצחק,יעקוב,משה,אהרון,דוד,שלמה,תנאים,אימורים,ראשונים,אחרונים,שבת שלום;
