פרשת ויגש – תשע”ד
לכל אהובינו וחביבינו.
ערב שבת קודש “ויגש אליו יהודה”, ואמרו חז”ל אין ויגש אלא לשון תפילה, מתפללים אנו להקב”ה “שמע קולנו חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את תפילתנו”, “שומע תפילה עדיך כל בשר יבואו”, אין דבר העומד לפני הדמעה והתפילה; כל דבר קשה, אשר עומד לפני האדם, על ידי תפילה ודמעה, נפתחים שערי שמים ורחמים מרובים יורדים על האדם. ואפילו לאה, שמזלה בשמים היה להתחתן עם עשו, על ידי דמעות אשר התפללה, שינתה את מזלה וזכתה להתחתן עם יעקב וללדת את יהודה שהוא מלך של עם ישראל ואת לוי, שממנם יצאו הכהנים והלויים, ואף מצאנו שאדם שהרג את חברו בשוגג בורח לעיר מקלט, ונמצא שם עד אשר הכהן הגדול מת ובמות הכהן הגדול, יוצאים כל הרוצחים, אשר הרגו בשוגג לחופשי.
ואמרו חז”ל: אמותיהם של כהנים גדולים היו ממלאים את כל חסרונם של הרוצחים באכילה שתיה, לבוש וכל מחסורם; וקשה, מדוע האמא של כהן גדול, צריכה לטרוח ולהתרוצץ, מרוצח לרוצח?! אלא אמרו חז”ל: הרוצחים רוצים לצאת לחופשי וכל דבר אשר חסר להם מתפללים להקב”ה, שהכהן גדול ימות בכדי שיוכלו לצאת לחופשי, לכן בכדי שהרוצחים לא יתפללו ויקטרגו על הכהן הגדול, לכן האמהות היו ממלאות את כל חסרונם.
נקשה ונשאל: אדם שרצח אפילו בשוגג, יש שאלה בהלכה, אם הוא כהן האם הוא יכול לעלות לברכת כהנים? וכן שאלה, האם יכול הוא להיות חזן? וחכמי ההלכה הרבו לדבר בעניין זה אם כן, מה הפחד שרוצח זה יקטרג על כהן גדול? אלא, יסוד גדול: כל דמעה, מסוכנת היא וכוחה גדול וחזק!
וידוע המעשה על אשה, אשר בתה הייתה חולה במחלה חשוכת מרפא, ובאו לפני מו”ר זקננו רבנו חיים פינטו זצוק”ל וביקש ואמר להם, יבואו בבוקר ואומר לכם את אשר עליכם לעשות. חזרו בבוקר, נתן להם מו”ר זקננו בקבוק מים, עם מעט מים ואמר להם: תמרחו מים אלה על גוף ביתכם ותקום ממיטת חוליה וכך היה! אחרי זמן, באו למו”ר זקננו ואמרו לו: מה הנס הגדול הזה ואיך פעל פעולה כה גדולה בשמים לרפא את בתם? ענה ואמר להם: בבקבוק לא היה מים, אלא דמעות שבכיתי כל הלילה לרפא את בתכם וזה אשר ריפא אותה.
כח התפילה והדמעות, שובר את כל המסכים וכל המקטרגים, אין מניעה אשר יכולה למנוע מיהודי, להשיג את מבוקשו; ה’ נתן לנו כח גדול והוא כח התפילה! גם בזמנים קשים ובמשברים מורכבים, כפי שיהודה עמד בפני מלכות מצרים, יהודה ניגש למלחמה וידע שהולך הוא להחריב את כל ארץ מצרים וכמו שמובא במדרש ששלח את דן לספור כמה ערים יש במצרים, חילק את מצרים בין כל אחיו והוא לקח כפול מהם ותיכנן להחריב את כל ארץ מצרים, אך לפני הכל ניגש לתפילה לפני הקב”ה. וכך, יעקב אבינו, לפני שפגש את עשו, נקט בכמה דברים: תפילה, פיוס ומלחמה.
לפעמים זה רצון ה’, כשרואים שהפיוס לא עוזר ומרגישים שהתפללו והתפילה כבר היא בגדר ללחוץ את הקב”ה שזה דבר אסור, המלחמה, שזה הדבר הקשה ביותר, היא הפיתרון עם תפילות מרובות להקב”ה, שלא יצא תקלה תחת ידינו “כי הוא הנותן לנו כח לעשות חיל”.
נמצאים אנו בחודשים קדושים, חודש טבת, יום פטירת מו”ר זקננו רבנו יעקב אבוחצירא ומו”ר זקננו רבי ישראל אבוחצירא “שמע ה’ וחנני ה’ היה עוזר לי”. יהי רצון שנזכה שיסתמו כל פיות המשטינים מעלינו ומעל כל עמו ישראל ונזכה להרחבת הדעת, לשמחה, לברכה, לישועה ולהצלחה מרובה.
אהבתם? שתפו עוד אנשים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה