"את קרבני לחמי לאשי ריח ניחוחי תשמרו להקריב לי במועדו"- אביתר איזק
הפסוק הזה שנמצא בפרשה מתאר לנו את הציווי היומיומי להקריב קרבן תמיד פעמיים ביום, אם נשים לב נראה שהפסוק משתמש במילים מיוחדות "ריח ניחוחי" כלומר ההנאה של ה' מהקרבן (כמובן שהכל בהמשלות ובאלף אלפי הבדלות") היא כהנאת האדם מריח טוב. דבר זה אינו מובן ונהיר במחשבה ראשונה, המדרש מוסיף קושי על הפסוק ואומר כך :" אמר הקב"ה לישראל בני מכל קרבנות שאתם מקריבים לפני כלום אני נהנה מהם אלא הריח שנאמר ריח ניחוחי תשמרו וגו'" (ילקוט שמעוני).
מהי דיוק הנאת הריח שממנה נהנה כ"כ הקב"ה והיא הדבר הכי חשוב בקרבן? ברור שהכתוב אינו מדבר על הריח הגשמי של שריפת הקרבן!
אלא עלינו להבין את משמעות חוש הריח, חוש הריח הוא החוש הכי עדין בגוף האדם, היום המדע מספר לנו שתפקיד חוש הריח נועד על מנת להבחין בין מאכלים טובים למאכל למאכלים שאינם כ"כ טובים למרות שהם נראים אותו דב, או במילים אחרות חוש הריח נותן לנו לחזות בפנימיות של הדבר בדרך ששום חוש אחר אינו יכול לעשות. לא סתם אנחנו יכולים לחקות קולות של אנשים אחרים , להתחפש לדברים אחרים וכו' אך איננו יכולים לחקות ריח. גם בעולם המדיה אפשר להעביר קול ומראה אך אי אפשר לשדר ריח, דבר זה מראה לנו על מהות הריח בהיותו החוש שחודר הכי עמוק פנימה.
ככה גם בקורבנות ישנם צדדים מעשיים כמו הקרבת הקרבן צדדים של ראייה כמו העלאת הקרבן על האש, צדדים של שמיעה כמו הוידוי אבל צד אחד והחשוב מכולם אי אפשר לראות כוונת המקריב בעומדו לפני ה' , את זה רק ה' יודע (מריח) וזה הצד החשוב של הקרבנות.
שבת שלום-אשמח לתגובות
לרפואת ראם בן חיה מרגלית
תמר רבקה בת אדית יעל
נעמה בת עידית
חי בן איילה
חנן בן שלומית
יהודה בן גאולה
ולעילוי נשמת כל נשמות ישראל :אברהם בן זולה,מיסה בת שמחה,חדורה בת זולה,רחל בת זולה,לאומה בת זולה,ציון בן שמחה,אברהם בן שמחה,טוני בת חווה,מימון בר שתיתא,מסעודה בת מברוחה,מרגלית בת מסעודה,משה בן עזיזה,משה בן חווה,ציון בן חווה,הרב מרדכי צמח בן מזל טוב,שמחה בן חווה,מינה ברכה בת שרה,שלמה בן שרה,אופיר בת זהבית ז"ל בן שרה,אברהם,יצחק,יעקוב,משה,אהרון,דוד,שלמה,תנאים,אימורים,ראשונים,אחרונים.
הפסוק הזה שנמצא בפרשה מתאר לנו את הציווי היומיומי להקריב קרבן תמיד פעמיים ביום, אם נשים לב נראה שהפסוק משתמש במילים מיוחדות "ריח ניחוחי" כלומר ההנאה של ה' מהקרבן (כמובן שהכל בהמשלות ובאלף אלפי הבדלות") היא כהנאת האדם מריח טוב. דבר זה אינו מובן ונהיר במחשבה ראשונה, המדרש מוסיף קושי על הפסוק ואומר כך :" אמר הקב"ה לישראל בני מכל קרבנות שאתם מקריבים לפני כלום אני נהנה מהם אלא הריח שנאמר ריח ניחוחי תשמרו וגו'" (ילקוט שמעוני).
מהי דיוק הנאת הריח שממנה נהנה כ"כ הקב"ה והיא הדבר הכי חשוב בקרבן? ברור שהכתוב אינו מדבר על הריח הגשמי של שריפת הקרבן!
אלא עלינו להבין את משמעות חוש הריח, חוש הריח הוא החוש הכי עדין בגוף האדם, היום המדע מספר לנו שתפקיד חוש הריח נועד על מנת להבחין בין מאכלים טובים למאכל למאכלים שאינם כ"כ טובים למרות שהם נראים אותו דב, או במילים אחרות חוש הריח נותן לנו לחזות בפנימיות של הדבר בדרך ששום חוש אחר אינו יכול לעשות. לא סתם אנחנו יכולים לחקות קולות של אנשים אחרים , להתחפש לדברים אחרים וכו' אך איננו יכולים לחקות ריח. גם בעולם המדיה אפשר להעביר קול ומראה אך אי אפשר לשדר ריח, דבר זה מראה לנו על מהות הריח בהיותו החוש שחודר הכי עמוק פנימה.
ככה גם בקורבנות ישנם צדדים מעשיים כמו הקרבת הקרבן צדדים של ראייה כמו העלאת הקרבן על האש, צדדים של שמיעה כמו הוידוי אבל צד אחד והחשוב מכולם אי אפשר לראות כוונת המקריב בעומדו לפני ה' , את זה רק ה' יודע (מריח) וזה הצד החשוב של הקרבנות.
שבת שלום-אשמח לתגובות
לרפואת ראם בן חיה מרגלית
תמר רבקה בת אדית יעל
נעמה בת עידית
חי בן איילה
חנן בן שלומית
יהודה בן גאולה
ולעילוי נשמת כל נשמות ישראל :אברהם בן זולה,מיסה בת שמחה,חדורה בת זולה,רחל בת זולה,לאומה בת זולה,ציון בן שמחה,אברהם בן שמחה,טוני בת חווה,מימון בר שתיתא,מסעודה בת מברוחה,מרגלית בת מסעודה,משה בן עזיזה,משה בן חווה,ציון בן חווה,הרב מרדכי צמח בן מזל טוב,שמחה בן חווה,מינה ברכה בת שרה,שלמה בן שרה,אופיר בת זהבית ז"ל בן שרה,אברהם,יצחק,יעקוב,משה,אהרון,דוד,שלמה,תנאים,אימורים,ראשונים,אחרונים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה