אביתר איזק
"לא תזרע כרמך כלאיים פן תקדש המלאה..."
פסוק זה שמדבר על כלאי הכרם מציע בו שלל תרגומים לפירוש הפשוט של המילה תקדש ומשמעותה, נבאר קצת מן הפירושים והקשרם לימינו אנו.רש"י מפרש שמילה "תקדש" משמעה תיתעב לא כאיך שאנו מבינים אותה היום אלא כמובן של דבר שנבדלים ממנו ורחוק מאיתנו אם במובן החיובי ואם במובן השלילי.
.האבן עזרא מפרש את המילה תקדש כמובן של התערבות וערבוב
הרס"ג והרשב"ם מפרשים את המילה כמובן של תיאסר כמו קודשים שאסורים אלא למי שמיועד להם.
חז"ל מוסיפים במדרשי ההלכה פירוש מיוחד שבו המילה תקדש הוא קיצור של המילים תוקד אש כלומר עניין של בעירה.
מה מביא את כל הפרשנים להביא את כל העושר הפרשני הזה דווקא בפסוק הזה לגבי משמעות המילה קודש? נראה שיש פה רמז משמעותי לגבינו, הגפן והכרם הם משל לתורה, נראה שהפסוק טומן בתוכו את היחס לתורה הראוי לפי כל אחד מהפרשנים כאשר היחס הראוי הוא של " לא תקדש", רש"י מציין לנו שלתורה אסור להיות נבדלת ורחוקה מהעם ומהלומד הוא מציין לנו שהרחוק הוא המתועב, על ידי ריחוק מהתורה אין אנו יכולים להגיע לאהבת תורה.
האבן עזרא מוסיף שלתורה אסור להתערבב עם עניינים אחרים התורה צריכה להישאר בשלמותה ולא להיות מושפעת מגורמים חיצוניים.
הרס"ג והרשב"ם מוסיפים שהתורה צריכה להיות מיועדת לכולם, המצב שבו התורה נראית כמיועדת רק לציבור מסוים או לאנשים עם כשרונות מסויימים הוא מצב לא בריא ולא טבעי של התורה, על התורה אינה צריכה להיות מיועדת לאנשים מסויימים כמו הקדשים שמיועדים רק לכהנים.
ואילו חז"ל מוסיפים שהתורה צריכה להילמד מאורך רוח ויישוב הדעת ולא מבעירה זמנית.
ואלו ואלו דברי אלוהים חיים.
שבת שלום-אשמח לתגובות
לרפואת
נוריית בת מיסה,מרים בת זולה,מיליה בת זולה, ראם בן חיה מרגלית
תמר רבקה בת אדית יעל
נעמה בת עידית
חי בן איילה
חנן בן שלומית
יהודה בן גאולה
יוסף בן יפה
ישראל פראג'י בן מרים
ולעילוי נשמת כל נשמות ישראל :אברהם בן זולה, מימון בר שתיתא ,הרב מרדכי צמח בן מזל טוב,מיסה בת שמחה,חדורה בת זולה,רחל בת זולה,לאומה בת זולה,ציון בן שמחה,אברהם בן שמחה,טוני בת חווה, ,מסעודה בת מברוחה,מרגלית בת מסעודה,משה בן עזיזה,משה בן חווה,ציון בן חווה,שמחה בן חווה,מינה ברכה בת שרה,שלמה בן שרה,אופיר בת זהבית ז"ל בן שרה,אברהם,יצחק,יעקוב,משה,אהרון,דוד,שלמה,תנאים,אימורים,ראשונים,אחרונים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה