לפעמים אדם נמצא במצב שהכל הולך לו בחיים, מה שנקרא "על הסוס", הכל זורם גם בגשמיות וגם ברוחניות ונראה שלא יכול להיות טוב יותר, מהמקום שלו יש רק התקדמות. ופתאום שבוע אחרי הכל מתחיל להתדרדר שום דבר לא מצליח עם זה בעסק, בלימודים,בלימוד תורה או אפילו סתם החיוך הרגיל שלך בבוקר כבר לא מצליח להתרומם. הבנאדם מסתכל לאחור ושואל את עצמו איך זה קרה? מה השתנה מלפני שבוע (או שעה) בדיוק?ננסה לענות מתוך הפרשה.
הפסוק המופיע בכותרת מדבר בפשטות על מרכבות מצרים אבל ננסה להבין אותו בדרך הרמז. כאשר בנאדם נמצא במסלול של הצלחה בחיים הוא לפעמים מרגיש כמו הפרש במרכבה, הוא מוביל את חייו בבטחון עצום לעבר מטרה, הוא מכוון את הסוס והוא יחליט לאן יגע בחיים. במצב כזה מאוד קל לבנאדם להגיע ל"כחי ועצם יד עשו לי את החיל הזה" ולשכוח את ה' שמסדר את כל המציאות כולה והוא באמת זה שמנהיג את העולם, אתה לא באמת הרוכב על המרכבה אלא המרכבה עצמה שמונהגת על ידי הקב"ה (זה מה שאומרים שהאבות הן המרכבה, כלומר הגיעו לביטול כל כך גדול שה' הנהיג אותם בכל דבר בחייהם).
אבל במציאות שאדם שוכח זאת הקב"ה כאילו עוזב אותו, להראות לו איך הוא מסתדר לבד, איך הוא מסתדר במללחמה לבד עם החיים עצמם, פתאום האדם מגלה שהיבואן בקצה השני של הטלפון העלה את המחירים, והמרצה באוניברסיטה לא כל כך אהב את התשובות שלך במבחן, ובעצם אין יותר מדי סיבות לחייך בבוקר.
הכל נובע מאותו מציאות האדם שוכח שהקב"ה איתו בכל רגוע ועוזר לו להתמודד עם החיים.
מה שנקרא "וינהגהו בכבדות".
ברגעים כאלה האדם צריך להרים את ראשו ולהגיד לכל הצרות שלו (מצרים=מיצר, צרה) שלא הוא זה שנלחם איתם אלא "כי ה' נלחם להם במצרים" הקדוש ברוך הוא עצמו עוזר לי בכל המשברים ובכל הצרות והוא נמצא איתי גם בכל ההצלחות גם אם איני רואה זאת.
ונסיים בסיפור
לילה אחד חלם אדם
הוא חלם שהוא הולך על שפת הים,
מטייל עם אלוהיו מולו
בשמיים הבזיקו תמונות מתוך חייו
בכל תמונה שהבזיקה בשמים, הבחין בשניי זוגות
עקבות רגליים שהיו בחול:
זוג אחד שלו, והשני של אלוהיו.
הביט האדם לאחור על העקבות בחול.
הוא הבחין כי פעמיים רבות יש רק זוג אחד של פסיעות לאורך הדרך
הוא גם הבחין כי דווקא בתמונות
האומללות והעצובות של חייו נשנה הדבר.
פנה האדם לאלוהיו ושאל:
"אלוהים, אתה אמרת לי שכאשר אחליט ללכת אחריך תלך איתי כל הדרך, אך הבנתי כי בתקופות הקשות ביותר של חיי יש עקבות של זוג רגליים אחד.
אינני מבין מדוע בתקופות הקשות ביותר צעדתי לבדי.
אינני מבין מדוע בזמנים שנזקקתי לך ביותר – עזבת אותי"
ענה לו אלוהים
"בני, אוהב אני אותך ולעולם לא אעזבך, באותן תקופות שבהן,
כה רב היה סבלך, כשאתה רואה זוג אחד של עקבות
לא היו אלה עקבותיך, היו אלה עקבותיי שלי כשנשאתי אותך על כפי".
שבת שלום-אשמח לתגובות
לרפואת ראם בן חיה מרגלית
תמר רבקה בת אדית יעל
נעמה בת עידית
חי בן איילה
חנן בן שלומית
יהודה בן גאולה
יוסף בן יפה
ישראל פראגי בן מרים
מרק בן שרה מלכה
גד בן מסעודה
ולכל חולי עם ישראל
לעילוי נשמות כלישראל :אברהם בן זולה, מימון בר שתיתא ,הרב מרדכי צמח בן מזל טוב,מיסה בת שמחה,חדורה בת זולה,רחל בת זולה,לאומה בת זולה,ציון בן שמחה,אברהם בן שמחה,טוני בת חווה, ,מסעודה בת מברוחה,מרגלית בת מסעודה,משה בן עזיזה,משה בן חווה,ציון בן חווה,שמחה בן חווה,אבא דוד בן עזיזה,מינה ברכה בת שרה,שלמה בן שרה,אופיר בת זהבית ז"ל בן שרה,אברהם,יצחק,יעקוב,משה,אהרון,דוד,שלמה,תנאים,אימורים,ראשונים,אחרונים,שבת שלום
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה