סדר ט"ו בשבט

כדי שהסדר יצליח ויהיה מעניין ומהנה, כדי לשתף בו את כולם!

לצורך העניין יש לחלק תפקידים כמה ימים קודם. בוחרים שבעה מתנדבים (אפשר לשתף ילדים כבר מכיתה א' ומעלה, ואם צריך הם ייעזרו באחרים) וכל אחד מהם אחראי על פרי אחד משבעת המינים. עליו להכין קטע קצר (2-5 דקות) על הפרי שלו. עליו להתייחס אליו מבחינות שונות לפי בחירתו (מבחינה היסטורית/בוטנית/ לשונית/הלכתית/בישולית/רפואית). מי שמתקשה למצוא יוכל בשיטוט קל באינטרנט (באתר ויקיפדיה וכדו') דברים מעניינים מאוד. אפשר יכול להביא מדרש, שיר, סיפור, הצגה וכו'. העיקר - תהיו יצירתיים!

אם יש משתתפים רבים ניתן להוסיף עוד נושאים להתייחס אליהם (מים, איכות הסביבה וכדו').

כשט"ו בשבט לא יוצא בשבת (כמו השנה) כדאי להביא כלי נגינה (גיטרה וכדו'). חוץ מלדבר ולאכול, לא נוותר על השירה.

מעבר לזה יש להכין פירות מסוגים שונים (כדי שנוכל לברך את סוגי הברכות) ושתיה (רצוי גם יין), וגם בשמים.

אפשרי לבחור מישהו כעורך הסדר והוא יקריא את הקטעים המרכזיים, אך עדיףי לחלק אותם בין כל המשתתפים.

בסוף מופיעות תפילות מיוחדות לט"ו בשבט. אפשר להקריא בקול או להדפיס ולחלק לכולם, וכל אחד יאמר אישית.

אורך הסדר שעה וחצי – שעתיים (ניתן להאריך או לקצר ולדלג על קטעים, לפי הרצון והסבלנות של המשתתפים).

ט"ו בשבט שמח

יוני לביא



הצעה למהלך 'סדר' ט"ו בשבט



מאיפה המנהג לעשות סדר בט"ו בשבט?



מהתורה לט"ו בשבט יש בעיקר משמעות טכנית. מבחין בין השנים לעניין מעשר (מה שגדל קודם לכן חייב במעשרות מסוג מסוים, ולאחר מכן – באחרים) . כמו 'שנת מס חדשה'.

אך הסיבה לכך היא חקלאית. יש התרחשויות בטבע, בצמיחה ובגשמים שקשורות ליום הזה ולכן יש מקום לשמוח על כך:

ספר התודעה: "יש ביום זה מעניין שבח ארץ ישראל, כי ביום זה מתחדש כוח האדמה שבארץ ישראל להניב תנובתה ולהוציא פירותיה ולהראות שיבחה. ט"ו בשבט הוא יום שאדמת ארץ ישראל מחדשת בו כוחותיה להוציא שמנה ודובשה. יום של שמחה הוא לישראל נוחליה, אוהביה ומצפיה".



- המקובלים בצפת בתקופת האר"י ז"ל, נהגו לעשות סדר בט"ו בשבט, כעין סדר פסח, בו ביטאו ע"י אכילת פירות וקריאה ולימוד קטעים הקשורים אליהם, את הקשר המיוחד של האדם לארץ ולאילנות, בין הטבע לאדם.

הבן איש חי: "ומנהג טוב להולכים בתמים להרבות בפירות בעצם היום הזה, ולומר דברי שירות ותשבחות עליהן...תיקון נפלא הוא בנגלה ובנסתר".

הספר "ירננו עצי יער": "אם היו בני האדם יודעים את מעלת היום הזה ומה יכולים לפעול בו, היו מנצלים את כל היום לבקש על רפואות הנפש והגוף ועל הפרנסה. כי בתוך הפירות מגולגלות נפשות רבות, וכשאדם אוכלם בכוונה הראויה, אזי מתעלים ובאים לתיקונם! וכשאדם אוחז בדבר השם, היינו בתפילה ובקשה, אזי לא יצטרך לרפואות גשמיות, כי רפואתו תהיה רק ע"י הלחם ומים ושאר פירות האילן. על כן יברך עליהם בכוונה גדולה ואז תימשך עליו רפואת הנפש ורפואת הגוף ופרנסה בשפע!"

בספרים מובא שהיום זה סגולה לתיקון חטא אדם הראשון, על הגאולה העתידה, לדעת תורה, לבקשה לזיווג הגון, לזרע של קיימא (הילדים הם הפירות שלנו כמו פירות האילן), לזכות אתרוג מהודר ועוד.



- בתקופה הציונית ט"ו בשבט קיבל תנופה חדשה וסימל את הקשר בין העם לארץ ישראל - 'חג הנטיעות'.



- כיום כשיש התעוררות ברגישות לסביבה ושמירת הטבע – גם את זה מכניסים לט"ו בשבט, והכול נכון (חוצמזה, וכי אפשר לעבור מחנוכה עד פורים, כמעט שלושה חודשים בלי אף חג באמצע?...)



מנין המנהג לאכול פירות יבשים?

בתקופה זו של השנה קשה להשיג פירות רבים, ובפרט בחו"ל שלא היה להם יכולת להביא מפירות הארץ (היו מקומות בחו"ל שהתאמצו לפאר של שולחן הסדר בלפחות פרי אחד של ארץ ישראל), ולכן היו רק פירות יבשים מא"י שהובאו בעבר.

מכאן הפך ט"ו בשבט לחג של הפירות היבשים, למרות שכיום בארץ ישראל שבעקבות התפתחות החקלאות יש שפע של פירות טריים גם בתקופה הזו (לפעמים יש אבסורד שמביאים תאנים מטורקיה וצימוקים מספרד כי הם יבשים ולא פירות טעיים מהארץ...).

- דרך אגב – הידעתם שישראל אינה רק מעצמת היי-טק, אלא גם מעצמת חקלאות ואנו מייצאים את הידע למדינות רבות בעולם?

המשנה קובעת שט"ו בשבט 'ראש השנה לאילן' – למה הכוונה?

בשנים שונות משנות השמיטה יש מעשרות שונים (מעשר שני/עני).

אין לעשר מעשר על פרי משנה זו על פרי משנה אחרת, גם באותו סוג מעשר.

מה שקובע לאיזו שנה שייך העץ זה ט"ו בשבט- עץ שחנט (שלב בבישולו - ניכרת צורת הפרי) – בשנה מסויימת שייך אליה.

סדר ברכות – כאשר יש מיני מאכל עם ברכות שונות, מה קודם?

לפי החשיבות של הברכה

המוציא, ואחריו מג"ע א"ש (ראשי תיבות – מזונות, הגפן, העץ, אדמה, שהכול)

כאשר יש כמה מאכלים שברכתם העץ – שבעת המינים קודמים לאחרים, ומה שקובע ביניהם הוא הקירבה ל'ארץ' שבפסוק – (זית, תמר, ענבים, תאנה,רימון) ולאחריהם שאר פירות העץ (ולאחר מכן ממשיכים בסדר מג"ע א"ש - אדמה ושהכול).

- מי שהכין מה לומר על חיטה - מוזמן

אוכלים מזונות

הקשר בין האדם לעץ – "כי האדם עץ השדה"

הפסוק המפורסם "כי האדם עץ השדה" הוזכר בשעת מלחמה. כאשר אתה צר להילחם על עיר אל תכרות סתם את עצה - "לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן כי האדם עץ השדה לבוא מפניך במצור" – יש איסור לכרות עצים סתם.

דין זה מוזכר דווקא במלחמה כיון שאז היצרים חזקים מאד, אך מכאן נלמד איסור 'בל תשחית' לשאר התחומים.

- מעניין שפשט הפסוק הוא בלשון שאלה שמשמעותה שהאדם אינו עץ – וכי האדם עץ השדה שאתה נלחם בו?! מדוע אתה כורת אותו?! אלא שרבים מבינים בפשטות בינו שהכוונה באופן חיובי (יש גם שיר כזה...).



שיר

שירת העשבים

לחן: נעמי שמר

מילים: מבוסס על רבי נחמן מברסלב



דע לך שכל רועה ורועה

יש לו ניגון מיוחד משלו

דע לך שכל עשב ועשב

יש לו שירה מיוחדת משלו

ומשירת העשבים

נעשה ניגון של רועה



כמה יפה כמה יפה ונאה

כששומעים השירה שלהם

טוב מאוד להתפלל ביניהם

ובשמחה לעבוד את ה'

ומשירת העשבים

מתמלא הלב ומשתוקק



וכשהלב מן השירה מתעורר

ומשתוקק אל ארץ ישראל

אור גדול אזי נמשך והולך

מקדושתה של הארץ

ומשירת העשבים

נעשה ניגון של הלב





לקשר בין האדם העץ יש כל מיני משמעויות (לאדם כפרט וגם לעם ישראל ככלל).

הַקְבַּלוֹת בין אדם לעץ – בַּפְּרָט

• הזרע הנזרע באדמה מכיל את כל החומר הגנטי שיהיה בעץ בעתיד, דומה לנפש האדם שכאשר נולד ישנן כל התכונות העתידיות (מהר"ל תפארת ישראל ג').

• העץ דורש טיפול ואי אפשר להשאירו לגדול לבד, גם האדם צריך חינוך ואין לתת לו לגדול לבד.

• העץ נותן פירות בהתאם להשקעה – כן האדם.

• לעץ יש שורשים לספק מזון ולהחזיק את העץ, כן הדבר בשרשי האדם – המיועדים להחזיקו וגם מזה הוא יונק.

• העץ תלוי במקום גידולו - כן האדם.

• למעשה האדם דומה לעץ הפוך – שהרי העץ יונק מלמטה והאדם יונק מלמעלה.

ולכן ביקשו המרגלים לבדוק היש בארץ ישראל "עץ" בלשון יחיד. לומדים חז"ל שנתבקשו לבדוק האם יש אדם

גדול שהדור בנוי עליו (=המערך הרוחני של התושבים).

• חז"ל השוו בין העץ למידות האדם: "כל שחכמתו מרובה ממעשיו דומה לאילן שענפיו מרובים ושרשיו מועטים" (אבות ג' כ'). אם אדם חכם אבל לא מוציא את חכמתו לפועל, היא לא עומדת במבחן ואינו מקיים את ייעודו לגלות את חכמתו, ובסוף חכמתו נכרתת.

• עץ פרי, מבחינת המראה, לא נראה הוא נראה יפה, הענפים מתעקמים מכובד הפירות וכו' אבל בכל אופן האדם אומר איזה עץ יפה שיש לו פירות. כך גם באדם שיש לו פירות. אמנם, האידיאל הוא "צדיק כתמר יפרח" שיהיו פירות ויישאר זקוף ויפה.

• הגמרא (תענית ה,ב) מספרת על אדם שנהנה מהעץ במדבר ומאמת המים שמתחתיו וברכו "אילן אילן וכו' אלא שכל נטיעות שיצאו ממך יהיו כמותך". וכך אצל האדם יש לברכו שצאצאיו ימשיכו כמוהו.
- מי שהכין על שעורה - מוזמן
מברכים על היין. אומרים "לחיים" וממשיכים לשתות
למה אומרים 'לחיים' כששותים יין?

- בזמן הקדום לפני שהיו מוציאים אדם להורג היו משקים אותו יין כדי שתטשטש דעתו. לכן אנו מבדילים בין השתייה ההיא לשתייה שלנו.
- כמו כן יש אומרים שעץ הדעת שממנו אכל אדם הראשון ובעקבות כך נגזר עליו להפוך לבן מוות- גפן היה, ולכן בניגוד לזה אנו מאחלים שיהיה לנו 'לחיים'.

- יש אומרים שנהגו לשתות יין אדום ולבן – שמקביל לפריחה של הטבע (אך תמיד אפשר להסתפק במיץ ענבים פשוט...).

- מי שהכין על גפן – מוזמן

• הַקְבַּלוֹת בין העץ לעם ישראל - בַּכְּלַל

• "כימי העץ ימי עמי" (ישעיהו ס"ה). אחת מתכונות העץ שכשגוזמים אותו הוא מתחדש מהר ולפעמים צומח טוב יותר.

כך גם עם ישראל על אף כל הצרות והכריתות – תמיד התפתח ובנה את עצמו מחדש.

• הצומח מחזיק מעמד זמן רב יותר מהחי (יש בחו"ל עצים שמתארכים את גילם באלפי שנים), וכן עם ישראל מחזיק

מעמד תמיד.

- בגלל תכונות אלה וגם כיוון שמפריו חיו בני האדם הפך העץ בעולם הקדום לאלילות – 'אשרה'.

התורה מלמדת אותנו להבחין בין הכוח שניתן לנצל לצורכנו לבין המקור של כל הכוחות שהוא הקב"ה.

• הכוזרי (ב, יב) אומר שכל צמח יש לו את מקום הגידול המיוחד לו כדי שיצליח, האדמה, האקלים. כך גם האדם. מקום הגידול האמיתי של עם ישראל בו יפרח ויצליח הוא רק בארץ ישראל.

וכמו שהעץ צריך שמירה והשגחה מיוחדת, כך עם ישראל צריך השגחה מיוחדת של הקב"ה.

• לכן בלשון גאולה משתמשים בלשון נטיעה – "תביאמו ותטעמו" "ונטעתים על אדמתם" "ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה" וכדו'.

הלכות תרומות ומעשרות

ההלכות הללו הן חלק מהצוות התלויות בארץ (למשל: מעשרות ותרומות, ביכורים, ערלה, שמיטה).

- הרעיון המרכזי שחורז את כולן הוא לראות את הקב"ה בתוך הכול. למרות שאתה גידלת ושמח שיצאו הפירות שלך זכור שאינך אדון על הדברים. צריך לעשות מעשים כדי לבטא את זה. לתת להקב"ה מתנות, לפרוש שלוש שנים לפני שאתה אוכל ואז להעלות את זה לירושלים, לתת למשרתי ה' הכוהנים והלווים, לנזקקים.

- כדאי לקרוא את סיכום ההלכות בקצרה מספר קצש"ע, פניני הלכה או ממקורות אחרים.

- מי שהכין על זית - מוזמן

-אוכלים זית ומתכוונים בברכה על כל פירות העץ שבהמשך-

- שירים לט"ו בשבט

(לטובת הילדים אפשר: השקדיה פורחת, כך הולכים השותלים. למבוגרים יותר: כי האדם עץ השדה. ועוד)

איכות הסביבה

ההתייחסות לנושא נדמית לנו לפעמים כמשהו 'שמאלני'/'חילוני' ורבים מאלו שמתעסקים בנושא הם אכן כאלו, אך ללא ספק יש לכך ערך גדול וגם חשיבות מבחינה תורנית.

- "ראה את מעשה האלוקים כי מי יוכל לתקן את אשר עותו" - בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן וכל מה שבראתי בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך" (מדרש רבה קוהלת ז,יט).

- סיפר הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין זצ"ל: "זכרתי ימים מקדם משנת תרס"ה שזכיתי בחסדי העליון יתברך שמו, לעלות על ארץ הקדש ביפו. שחרתי בראשונה את פני רבינו הגאב"ד (הרב קוק) זצוק"ל, קבלני בספר פנים יפות כדרכו בקודש לכל אחד. שוחחנו בדברי תורה. אחרי תפילת מנחה גדולה יצא רבינו, כדרכו בקודש, לשוח בשדה לצמצם מחשבותיו, ואני התלוויתי איתו. בדרך קטפתי איזה עשב או פרח, הזדעזע רבינו ואמר לי בנחת כי הוא נזהר מאד לבלתי קטוף בלי תועלת עשב או פרח שיכול לגדול או לצמוח, כי אין עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה שאומר לו גדל. כל ציץ עשב אומר דבר, כל אבן לוחשת איזה סוד, כל הבריאה אומרת שירה… (לחי ראי, ירושלים תשכ"א, עמ' ט"ו – ט"ז)

שבעת המינים

מדוע דוקא בדברים אלו השתבחה ארץ ישראל? מומחה לגידולי הארץ (נגה הראובנין) אמר שכל האזור התבלט והשתבח בפירות אלו.

אבל יש גם משמעות מבחינה תזונתית:

- החיטה והשעורה - המזונות החשובים – מכילים פחמימות.

- הזיתים - השמן שמשתמשים בו הרבה לבישול ומאור.

- התמרים – דבש, מתיקות - פחמימות.

- ענבים – יין, המשקה החשוב. פעם זה מה ששתו כל הזמן (זו הסיבה שאין ברכת כוהנים בתפילה מנחה – היה מצוי מאוד שאנשים היו קצת שיכורים אחרי השתיה של ארוחת הצהריים...).

- תאנה - משתמרת להרבה זמן בתנאים רגילים.

- רימון - הצימוק של הפירות, הממתק של שבעת המינים, פרי בעל מראה אסתטי בולט.

וגם בזמנים שיבולים אחרים פחות מצליחים וכשאין קירור יש את שבעת המינים.
הם מופיעים בתקופות שונות – תמיד יהיה אפשר לאכול כמה מהם, וזהו "ארץ אשר לא תחסר כל בה"

- מי שהכין על תמר - מוזמן

-אוכלים תמרים ואחרי התמרים ענבים (צימוקים)-


הלכות בדיקת פירות יבשים

יש לדעת שסימון הכשרות שיש על הפירות לא אומר שאינם נגועים בחרקים.

לא רק אנחנו אוהבים את הפירות. גם הג'וקים...

הם אומנם מאוד קטנים אבל האיסור חמור יותר מאשר חזיר (ישנם כמה לאוים על אכילת תולעת קטנה).

כאשר שכיחים חרקים (וזה משתנה בין הפירות, ובין טריים לישנים) יש לבדוק כל פרי ולא מדגמית:

לשטוף במים מבחוץ, לפתוח ולבדוק באור טוב (לשים לב לחרקים ותולעים בצבע שחור, חום, קרם).

- להלן רשימת פירות יבשים ופיצוחים בהם נגיעות החרקים גבוהה (מוחזקים בחרקים) וחייבים לבדוק לפני האכילה:

אגוזי מלך, אפונה יבשה, בוטנים (ישנים בלבד), צימוקים (ישנים בלבד, יש שהבחינו בין הארץ לחו"ל), תאנים יבשות וטריות ותמרים יבשים (לחים בחזקת נקיים).


- להלן פירות יבשים ופיצוחים שאין צורך לבדוק כלל (הימצאות חרקים נדירה, אלא אם נראה ששינה צבעו/מחורר/יש כמו אבקה לבנה):

אגוז מקדמיה, אגוז מלך, פקאן, אגוז קוקוס, אננס יבש, בוטנים, גרעיני אבטיח, גרעיני דלעת, גרעיני חמנייה.

שאר פירות יבשים: אינם מוחזקים כנגועים בחרקים אבל רצוי לבדוק לפני האכילה, או לשטוף היטב.

(על פי: ערכי כשרות/ עקיבא כץ, עמ' 186-205 , כשרות המזון/ הרב שורץ, עמ' 36-85)

- מי שהכין על תאנה - מוזמן

-אוכלים תאנה-

(לשטוף, לבדוק שאין חור, לפתוח ולבדוק טוב)

- יש חשיבות לקחת את הפרי ביד ימין שזה כבוד לפרי, ולהתכוון לברכה.

-אוכלים תפוח או פירות עץ אחרים

- מי שהכין על רימון - מוזמן

-אוכלים שקד-

שקד - השקדיה הפכה להיות סמל של ט"ו בשבט כיון שהיא מקדימה לפרוח לפני העצים, ולכן אומרים חז"ל שנקרא שמה שקד כיון שהיא שוקדת על פירותיה. כאדם שקדן שמשקיע הרבה בלימודו.

-אוכלים בננה- מברכים בפה"א

מעלת עבודת האדמה בארץ

- החתם סופר כותב שהעבודה בקרקע גופה מצוה משום ישוב ארץ ישראל להוציא פירותיה הקדושים (סוכה לו').

- נאמר בתורה (ויקרא י"ט-כ"ג) "כי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל"- חז"ל במדרש תנחומא על פסוקים אלו (קדושים ח'): "אמר להם הקב"ה לישראל אע"פ שתמצאו אותה מלאה כל טוב, לא תאמרו נשב ולא נטע אלא הוו זהירין בנטיעות".

- אחת הדוגמאות המיוחדות לאפשרות של התדבקות בה' - "ולדבקה בו" - מובא במדרש ויקרא רבה:

מה הוא נטע נטיעות שנא' "ויטע ה' אלוקים גן בעדן מקדם" אף אתה תטע נטיעות.

עד כדי כך שכתוב "באבות דרבי נתן "אדם שיש לו עץ לטעת ואמרו לו "משיח בא" יגמור ליטע ואח"כ ילך לקבלו" (נוסחא ב' פרק ל"ד).
קדושת פירות ארץ ישראל

בברכת "על המחיה" – "וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה שֶׁרָצִיתָ וְהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ לֶאֱכוֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבּוֹעַ מִטּוּבָהּ".

היו שהתנגדו לנוסח הזה.

וכי השמחה הגדולה על שבאנו לארץ זה בשביל לאכול ממנה? מילא היה אומר 'לקיים את המצוות'...

אך המקור הוא פסוק בתנ"ך – "ואביא אתכם אל ארץ הכרמל לאכול פריה מטובה" (ירמיה ב,ז) והב"ח מסביר שהקדושה בארץ כה גדולה – שמי שאוכל מפירותיה 'ניזון מקדושת השכינה וטהרתה".

-שותים משקאות שונים ומברכים שהכול-

ברכת הריח
יש ברכות שונות:

- הנותן ריח טוב בפירות (כשלוקחים פרי להריח ולא לאכול. לימון, אתרוג, קפה קלוי וטחון).

- עצי/עשבי בשמים (להבחין בין צמח רב-שנתי כמו הדס וורד לחד-שנתי כמו רבים מהעשבים-נענע, נרקיס).

- בורא מיני בשמים (בושם מן החי/הדומם, בשמים סינתטיים – אך לא כאלו שנועדו להפיג סירחון – ריח בשירותים או דיאודורנט).

- אין ברכה אחרונה על ריח
-מריחים בשמים ומברכים בורא מיני בשמים-
-ברכה אחרונה (על המחיה)-
- הסדר שלהלן בנוי על חומרים ממקורות שונים, ובעיקר על סדר שערך הרב מנחם בורשטיין שליט"א, ראש מכון פוע"ה.
תפילות מיוחדות לט"ו בשבט

 אנא עזור לי להרגיל את עצמי לא להצטרך לשום בריה ואתה הקב"ה תהיה מקור חיותי, ותורתך תהיה לי למים. אנא עזור לי הכניס את עצמי בתוך תוקף האמונה הקדושה שהיא תדשן את ליבי ומחשבותיי, שאזכור תמיד שאתה מהווה ומקיים את כל הבריאה כולה דומם, צומח, חי ומדבר, הם עצם עצמיות חיות אלוקותך, לכן עזור לי לא להסתכל על שום הצלחות או כשלונות של אחרים, כי כל אחד מברואיך מושגח בהשגחה פרטית לתכלית מיוחדת ועליי להוציא מהכוח אל הפועל את עניניי המיוחדים – אנא למדני להיות כמו העץ שאינו מביט סביב ואינו משווה את עצמו לאחרים כך אם לא להתבלבל מאחרים אגדל ואצמיח פירות טובים משלי.



 עזור לי ללמוד מהאילנות, אף שעובר עליהם קיץ וחורף, רוחות וגשמים, קר וכפור, חם ושרב, עם כל זאת הם מחזיקים מעמד! ואף גדלים וצומחים ועושים פירות ערבים ומתוקים - כמו כן עזריני שגם בזמנים שעוברים עליי ייסורים וצער גדול ללמוד מהאילן שבימי החורף אין עליו שום עלים-והוא קפוא ויבש, ונדמה שלעולם לא יוציא פירות, אף על פי כן עומד איתן. עזור לי גם במצבים שאינני מוציאה את כוחותי מכוח לפועל ונדמה שלעולם לא אוציא, בכל זאת בכל תקופה של ריחוק וימי שנאה עזור לי להמשיך ולהיות חזקה ואמיצה, להמשיך לינוק את חיותי ממך ומתורתך ולעולם לא להתייאש או לוותר על עצמי, כי בסופו של דבר האילן מצמיח עלים יפים ופירות טובים, כך גם תזכה אותי לראות איך הכל יתהפך לטובה ומתוך ימות החורף דווקא העץ מקבל חיותו לכל השנה כולה ומוצא מקורות מים ושואב חיותו עד צמרת העץ, כך עזור לי לצמוח ולגדול כלפיך מכל ניסיון ואירוע בחיי ,שאזכה להתחבר לחסד בנסתר ולהפוך את מידת הדין למידת הרחמים.

 למדני להיות כמו האילן – אף שבועטים בו ומשליכים עליו זבל, ושופכים עליו מים הוא בשלו-גדל ומצמיח פירות ערבים ומתוקים כך עזריני לא להתפעל משום בריה שבעולם גם אם מישהו משפיל או מבזה אותי עזור לי להמשיך להיטיב ולהיות בן אדם טוב והמשיך לעשות צדקה וחסד לאנשים וכך אגלה שנשמתי היא טהורה ותאיר בי את אורך, ועזור לי לגדול מעלה מעלה מכל מערכת יחסים שאני מקיימת, שלא תתבטל צמיחתי משום אדם שבעולם! אנא חבריני למקור חיותי מקור חיי, לאילן החיים!



תפילה לחשבון נפש

היום ט"ו בשבט ראש השנה לאילנות ומכיוון שאני נמשלתי לאילן זהו יום של דין גם עבורי וזמן לחשבון נפש-אנא השם הושיעני שגם האילן הפנימי שלי יצמח ויגדל ויפרח ויהיה לנוי ולתפארת ולתועלת עמך ישראל.

עזור לי להשריש שורשים חזקים בתוך אדמתך. ומהו מקור צמיחתי? ומי אדמתי?

האדם הינו עץ הפוך כי העץ יונק כוחותיו מלמטה ממעמקי האדמה ומעבירם למעלה אל השמים, והאדם יונק כוחותיו מהמרום מהשפעות מלמעלה ומביאן למטה לעולם הגשמי.

אתה הוא מקור חיי, אתה הוא מקור צמיחתי ותורתך היא אדמתי ממנה יונקת אני עצות טובות שהן בחינת מים רוחניים המצמיחים ומגדלים את האמנה.

אנא עזור לי להשריש שורשים חזקים שיהיו נטעים עמוק עמוק במקור חיותי, שלא אפרד ממך לרגע, שאחפש ואמצא את העצות הטובות שיובילו אותי לדבקות בך, וכשאמצא-עזור לי להשתמש בהן וכמו בעץ שמזרים את המים מהשורש עד לצמרת שאזכה גם אני לקבל את העצה ולהשתמש בה בחיי ולהזרים אותה אל כל גופי,נפשי ונשמתי שאקבל ואפנים התנהגויות טובות ומידות נפלאות משורש התורה והאמונה כדי שאעשה נחת רוח לך מלכי.

לפני כמה חודשים עמדנו והחרזנו "המלך הקדוש" זה היה בראש השנה , יום הדין לאדם ואז רציתי כ"כ להמליך אותך על חיי, לזכור אותך לחיות בצל הפחד המחייה לא לבזבז אף רגע ,לא להתרחק ממך, קיבלתי על עצמי קבלות,רציתי לחיות...

איפה אני עכשיו? כבר עברו תשרי, חשוון, כסלו, טבת, 4.5 חודשים מהשנה איך ניצלתי אותם להתקרב אליך? האם אני מרוצה? האם אני חיה? האם אני בוחרת בחיים?

האם אתה מרוצה ממני? ממעשי? מדיבוריי? מתפילותיי? ממחשבותיי? מהתייחסותי לזולת? האם אני מרוצה מעצמי?

האם אני באמת ממליכה אותך כל רגע מחיי? האם אני מספיק זוכרת? האם יש לי רצונות מספיק חזקים? האם אני נאמנה לכל ההבטחות? האם החתימה שלי היתה אמיתית וכנה?

נתת לנו במתנה את ט"ו בשבט ר"ה לאילנות-דרכו החזר אותי לנק' ההתחלה לראשית של רצונותיי ולתשוקת נשמתי-לדבוק בך מלך חיי וקיים מאזין ומקשיב, עזור לי שוב להחזיר את נוכחותך לחיי, את אימתך המחייה המעוררת, עורר אותי מתרדמתי עורר את נשמתי שוב לרצות בך- לרצות בחיים, שוב לבחור במחשבות של אמנה של "המלך הקדוש" מחשבות מרוממות מחשבות המתנשאות מעל העולם העפר ,הנמוך השפל, עזור לי שוב לשאת את נשמתי אילך וממש ל"געת בך" אורי ישעי מקור חיי מקור חיותי ,חוצב נשמתי, מרחמי, אוהבי, מענגי, אוי מלכי אנא תחייה לי את הלב אנא הקמיני לתחייה ששוב אוכל להתרגש מבריאתך מהשמים האינסופיים, מהארץ השוקקת חיים, מכול פרח מכל שיח וחית השדה מגרגר חול, מנמלה-שדרכם שוב אוכל לראות ממש אותך את השגחתך את אהבתך האינסופית אליי, ששוב אהיה משוחררת מכל תאוות ורצונות העולם הזה ושכל מאוויי, כל מחשבותיי יהיו רק עליך על תורתך, על קירבתך!

________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

תפילה לזיווג ליום ט"ו בשבט- (מאת הרב אלנקווה)

בקבלה מבואר קשר בין ט"ו באב לט"ו בשבט, וכמו שהראשון הוא יום של אהבה וזמן המסוגל למציאת זיווג, גם ט"ו בשבט.

"ריבון העולמים, בתורתך הקדושה ציוותנו "ואתם פרו ורבו" וזו מצוות עשה הראשונה שבתורה לפרות ולרבות.


הנני עבדך/אמתך פב"פ מפיל תחנונים לפניך ביום ראש השנה לאילן ביום היסוד,

הכלול בימי השובבי"ם, שתזכה אותי למצוא מהרה את האישה/האיש, אשר ייעדת לי להקים עמה/עמו בית.

ואמנם קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף, אך לפניך ריבון העולמים אין קושי ואין יגיעה ובידך להראותני מהרה את הדרך הישרה והטהורה.

תן בליבי שלא אכשל במראה עיני, ותהא הבחירה לשם הקמת בית בקדושה ובטהרה.

ובכוח סגולת היום הקדוש הזה, הוא ראש השנה לאילן ובכוח מצוות הברכות ואכילת פירות הארץ הקדושה וקיום המצוות התלויות בארץ, תזכני בכלל כל עמך, לבניית בית נאמן בקדושה ובטהרה בשמחה ובמהרה.

ושמח תשמח רעים אהובים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם, אמן."