יום ראשון, 29 באפריל 2012

קוסקוס

בס"ד    א"א"א


 





קוסקוסערבית: كسكس‎, תעתיק מדויק: כֻסְכֻס; מקור השם בברברית) הוא מאכל צפון אפריקאי וסיציליאני מסורתי, העשוי גרגרי סולת העוברים התפחה על ידי מים בתהליך של אידוי. קוסקוס מוגש לרוב בלוויית תוספות שונות, דוגמת מרקי בשר למיניו, או דגים, וירקות.
סוגי קוסקוס שונים נבדלים בגודל גרגרי הסולת (דק, בינוני ועבה) אותו קובעים בעזרת מסננות מתאימות ובסוג התבלון של גרגרי הסולת בתהליך האידוי עצמו, או בסופו. שיטת ההכנה המסורתית מבוססת על שימוש בסיר אידוי המכונה "קוסקוסייר". זהו סיר קומותיים שבתחתיתו מתבשל מרק, לרוב מרק ירקות בתוספת חומוס ולעתים בתוספת בשר עוף או בשר בקר, ובחלקו העליון גרגירי הסולת, מונחים מעל תחתית מחוררת. גרגרי הסולת סופחים את אדי המים שבמרק, ותופחים. נהוג להגיש את הקוסקוס בתוספת מרק בשר וירקות, יחד, באותה צלחת, או בנפרד. בגרסתו הצמחונית ניתן למצוא אותו עם תוספות של סלט טרי חריף (טבולה) או תוספות כמו צימוקים, סוכר, שקדים וכדומה (שלחלקם תפקיד בספיחת נוזלים מיותרים בקוסקוס), ובגרסתו החלבית, המקובלת בעיקר, במרוקו, בתוספת חמאה ושמנת.
בלוב ובדרום-תוניסיה, הקוסקוס מוגש לעתים, עם תבשיל הנקרא "טביחה" או דְבִּ‏יך, המבושל בנפרד, ולו גרסאות שונות. בצלחת אישית עורמים בצורת "גבעה" קטנה ומעליה שמים את כל מרכיבי ה"טביחה"; בצידי הצלחת ישנן שתי תוספות קבועות של "טרשי" - סלט דלעת פיקנטי, ו"מסייר" - מגוון ירקות שורש מוחמצים ביתיים.
מקורו של הקוסקוס הוא ממחסני התבואה של קרתגו העתיקה(תוניסיה של היום), שם נהגו הרומאים לאחסן את גרגרי החיטה במתבנים ענקיים ואת השאריות נהגו המקומיים והחיילים הרומאים לעבד בדרך שבה מעובד הקוסקוס הביתי המוכר[דרוש מקור], עד היום קיימים מחלוקות בין המרוקאים לתוניסאים מיהי עדת המקור של הקוסקוס.
ארוחות קוסקוס נחשבות לארוחות חגיגיות בקרב יהודי צפון אפריקה מלוב ועד מרוקו, ולכן הן מוגשות בדרך כלל בערבי שבת וחגים, ולעתים גם בארוחת צהריים בימי שישי, ובקהילות מסוימות כמו קהילת יהודי האי ג'רבה בתוניסיה, מקובל, לפי מסורת, להגישו בימי שישי בצהריים ובארוחת הערב של ימי שלישי. בדרום איטליה מוגש הקוסקוס בגרסה מקומית הכוללת בין השאר דגים ופירות ים. ככל הנראה הגיע הקוסקוס לדרום איטליה בימי הביניים עם הכובשים הערבים.
באדיבות אתר ויקפדיה - http://he.wikipedia.org/


 








החומרים הדרושים
לגרגירים
1 ק"ג סולת
3 כוסות מים
1/4 כוס שמן
כף מלח
כפית כורכום
1 1/2 כוסות מים
לאידוי
כליטר מים
סלרי
בצל
כף מרק עוף





הכלים הדרושים:
קערה רחבה ושטוחה
סיר למרק
סיר לאידוי (המתאים לסיר המרק)
נפה לקוסוקוס
כף גדולה




אופן ההכנה:
שלב1
את הסולת שופכים לתוך הקערה.
מוסיפים באופן הדרגתי את המים
ובתנועה סיבובית יוצרים מהסולת ומהמים גרגרים.       
לאחר שמוסיפים את כל המים, יש להעביר את הגרגרים,
דרך הנפה- כדי שהגרגרים יהיו אחידים.

שלב2
את סיר המרק ממלאים כליטר מים ומוסיפים את הסלרי, הבצל
ומרק העוף (כדי שהגרגרים יספגו מין הטעם) מרתיחים על להבה גבוהה.
את הגרגרים שמים בתוך סיר האידוי, ולאחר מכן מניחים על סיר המרק-
על להבה גבוהה, בערך כחצי שעה.
הסימן שהגרגרים מוכנים לשלב הבא- שהמתאר של הגרגרים הופך למעין
שקוף.

הופכים את הסיר עם הגרגרים לתוך הקערה הרחבה ומפרידים בין הגרגרים
 בעזרת, כף גדולה.
מוסיפים לגרגירים כוס וחצי של מים + שמן + מלח + כורכום ומערבבים הכל.

שלב 3
בשלב זה מחזירים את הגרגרים לסיר האידוי וממשיכים לאדות אותם על אש
 בינונית כחצי שעה נוספת.

שלב4
כשניתן לראות את האדים יוצאים דרך הגרגרים בסיר האידוי- גרגרי הקוסקוס
מוכנים.
יש להפוך אותם שוב לקערה הרחבה ולכסות את הקערה במגבת- כדי שימשיך
 האידוי.

גרגירי הקוסקוס מוכנים לאכילה- בדרך כלל, מצרפים לגרגרים מרק ירקות עשיר,
 אך ישנן אפשרויות רבות לאכילת גרגירי הקוסקוס. דוגמאות לכך תוכלו למצוא
באוסף המתכונים.באדיבות אתר קוסקום - http://www.cousecouse.co.il/


בתאבון 

תגובה 1:

  1. נראה מבלבל. קישקע בקוסקוס? קצת מוזר לא? מעדיפה את הקישקע בתוך צ'ולענט כמו שצריך. דרך אגב, האם זה יכול לעבוד בתור אחד מהמתכונים לפסח?

    השבמחק