סימן תרע: דברים האסורים והמותרים בחנוכה
הלכה א: סיבת חג החנוכה
בתקופת הבית השני גזרו מלכי יון גזירות על ישראל, וביטלו אותם מדתם, ולא הניחום לעסוק בתורה ובמצות, ולחצום לחצץ גדול, ופשטו ידיהן בממונם ובבנותיהם, ונכנסו להיכל, ופרצו בו פרצות, וטימאו הטהרות, והיה צר לישראל מפניהם, עד שריחם עליהם ה' אלוקי אבותינו והצילם מידם, וגברו בני חשמונאי הכוהנים, והרגום, והושעיו את ישראל מידם, והעמידו מלך מן הכוהנים, וחזרה המלכות לישראל, ונתמשכה יותר ממאתיים שנה, עד חורבן הבית השני.
וכשגברו ישראל על אויביהם ואיבדום, נכנסו להיכל בכ"ה בכסלו ולא מצאו שמן טהור להדליק המנורה שבבית המקדש, אלא פך אחד של שמן, שלא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד, ונעשה בו נס, והדליקו ממנו שמונה ימים, עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור. ומפני זה התקינו רבותינו שבדור ההוא, שיהיו שמונה ימים אלו, החל מיום כ"ה בכסלו ולהלאה, ימי שמחה והלל, ומדליקים בהם נרות בכל לילה משמונת הלילות, לפרסם הנס ולגלותו, וימים אלו נקראים "חנוכה".
הלכה ב: מנהג הנשים לא לעשות מלאכה בעוד הנרות דולקים
נוהגות הנשים שלא לעשות מלאכה בעוד שהנרות שבבית דולקים, ואין להקל להן. אבל יש נשים שנהגו שלא לעשות מלאכה בכל החנוכה, ויש לבטל מנהגן, כי הבטלה מביאה לידי שעמום וכו'. ומכל מקום, יש אומרים שטוב לנשים להימנע ממלאכות כבדות שיש בהן טירחה יתירה, על כל פנים, ביום ראשון ושמיני של חנוכה. אבל האנשים אינם נמנעים משום מלאכה.
הלכה ג: ללמוד הלכות חנוכה
נכון ללמוד הלכות חנוכה בחנוכה, כדי לדעת פרטי ההלכות.
הלכה ד: איסור הספד ותענית בחנוכהקבעו חז"ל את שמונת ימי החנוכה לשמחה והלל, ולכן אין להספיד בהם על מת, אלא לחכם בפניו, וכן אסור להתענות בחנוכה, אבל ביום שלפניהם ושלאחריהם, מותר.
הלכה ה: שלא לפקוד קברי ההורים בחנוכה
נכון שלא לבקר בימים אלו בבית הקברות ביום פקודת השנה לאב ואם, או ביום השבעה והשלושים, מפני שמתעוררים לבכי ולמספד על יד הקבר, ולכן באופן כזה יקדימו לבקר לפני חנוכה, או יאחרו לבקר לאחר החנוכה, ועדיף יותר להקדים.
הלכה ו: ביקור בקברי צדיקים בחנוכה
יש אומרים שמותר לבקר אצל קברי הצדיקים, התנאים והאמוראים, בימי החנוכה ובחול המועד, ויש חולקים, והמקל בזה יש לו על מה לסמוך.
הלכה ז: שיש לבטל מנהג שלא לומר קדיש על הורים בחנוכה
יש שנהגו שהאבלים על אב ואם אינם אומרים קדיש בחנוכה, והוא מנהג גרוע, ואם אפשר לבטלו בהסברה נעימה, הנה מה טוב, ואם לאו - לא יבטלוהו ביד חזקה, מפני המחלוקת.
הלכה ח: אונן פטור מנר חנוכההאונן פטור מנר חנוכה, ואם יש לו אישה, אשתו תדליק עם ברכה, ואם הוא מתגורר בגפו, ידליקו לו אחרים נר חנוכה, ולא יברכו. (כף החיים, סימן תרע, אות כ) הלכה ט: דיני אבילות וניחום אבלים בחנוכה
דיני אבילות נוהגים בחנוכה לדברי הכל, וקורעים על הקרובים, וכן מבקרים ומנחמים את האבל בחנוכה.
הלכה י: סעודות חנוכה
יש אומרים שריבוי הסעודות, שמרבים בהם בימי חנוכה, אינם אלא סעודות הרשות, שלא קבעום חכמים למשתה ולשמחה, ויש חולקים ואומרים שיש קצת מצוה בריבוי הסעודות הללו. ונוהגים לומר זמירות ותשבחות לה' יתברך בסעודות הללו, ואז נחשבות לסעודות מצוה. ומה טוב ומה נעים לנצל מסיבות אלו לדרשות בדברי תורה ויראת ה' טהורה, לקרב את ישראל לאביהם שבשמים, ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד, ואז בוודאי שנחשבות סעודות מצווה.
הלכה יא: מנהג אכילת גבינה בחנוכה
יש הנוהגים לאכול גבינה בחנוכה, לפי שהנס נעשה בחלב שהאכילה יהודית את האויב.
באדיבות אתר - http://maran1.com/halacha/HLhanuka.php
התמונה מאתר - http://www.or-shalom.org.il/
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה