בס"ד א"א"א
בזה הבית תשרה הברכה,
בזה הבית תשכון השכינה,
יתברך זה הבית בברכת שמים
ויהיה שתול על פלגי מים.
אהבה ורעות בו יתחברו
חדווה וששון בו ישררו,
רק שמחה וצהלה
בבית הזה ישמע
וגם פרנסה, ברכה והצלחה...
אמן.
ומלאכי מרום הטובים
וצדיקי השם יעמדו
בעולמות עליונים
בשמירה לטוב ולחסד
על בית זה לעולמים...
אמן.
כל הזכיות שמורות!.האתר לא אחראי על אירועים ומידע המתפרסמים בו.
שתפו ב FACEBOOK ובמייל - ותזכו במצווה בהפצת ופרסום האירועים.
בברכת התורה
יום שני, 24 באוקטובר 2011
יום ראשון, 23 באוקטובר 2011
קריאתו של י' לוחם השייטת :
אם חס ושלום, אגיע למצב בו ארגון טרור יחטוף אותי, בב...קשה מכם: אל תעשו הפגנות, אל תתראיינו, אל תספרו כמה כואב לכם, אל תפיקו פסטיבלים ופסטיגלים בשמי. כל סוחר מתחיל יודע - ככה לא מורידים מחיר.
אני לא "הילד של כולנו". אני לוחם שנפל בשבי.
אל תהפכו אותי לכלי שרת: אני לא רוצה שכל העולם יידע מי אני ומה שמי, בזמן שאף אחד לא זוכר איך קוראים לחייל שנהרג לידי. לא רוצה שהתקשורת תעשה עליי סיבוב, לא רוצה להפוך לקרדום-לחפור-בו אג'נדות פוליטיות, משחקי כוח ומניפולציות. לא רוצה להיות מדורת השבט ודלת הכניסה לקונצנזוס הישראלי. לא מוכן שהרעיון לשחרורי יהפוך לDOGMA שאחריה אסור להרהר. לא רוצה שיסתמו את הפה לכל מי שמעז לחשוב אחרת. לא רוצה שכלי תקשורת ישתמשו בי כדי להעלות רייטינג, לא רוצה שזמרים יוציאו עליי מזמור כדי לשפץ את התוצאות שלהם בגוגל.
אני לא בקבוק שמפו: אל תעשו לוגו מהתמונה שלי, אל תצרפו את הפרצוף שלי לפרופיל בפייסבוק, אל תסגננו מהצללית שלי סלוגן. אל תשכרו משרדי פרסום כדי לעצב את דעת הקהל ודעת מקבלי ההחלטות, אל תקימו צוות קריאייטיב, צוות אופטימיזציה, צוות שיווק, אל תקימו מטה, אל תעשו ישיבות עבודה עם בורקסים ומצגות, אל תעשו 'סיעור מוחות' ואל 'תיצרו סחף ציבורי', אל תבנו תקציב פרסום וחדירת שוק, אל תשרטטו אסטרטגיה, אל תפלחו את האוכלוסייה עם חתכים, גרפים וטבלאות. לא רוצה 'פאנל מומחים', לא רוצה כנסים, לא רוצה שיספרו את הימים שאני יושב, לא רוצה שקבלני דיכאון יעשו קריירה מהסיפור שלי.
אל תוציאו סיכות ודגלים ועניבות וחולצות, אל תעשו תהלוכות וצעדות והפגנות ודוכנים להחתמה בקמפוסים.
זה מוריד את הסיכוי שלי לצאת, זה זורה חול בעיניים של מקבלי ההחלטות. אני לא תוכנית ריאליטי: לא רוצה שתבואו להצטלם עם אבא שלי למזכרת בזמן שמשחררים אלפי רוצחים בשבילי. לא רוצה שתניפו דגלי כחול לבן בזמן שהאווירה כולה צווחת דגל לבן.
לא רוצה לראות רוצח בדם קר של שישה עשר אנשים משתחרר בחיוך, מעט שמנמן מכפי שהיה שנים ספורות אחרי שעשה למשפחות הנרצחים בפרצוף V בבית משפט. לא מוכן שמאות משפחות שקברו לא מזמן תינוקות, יתפוצצו מזעם ו"ייתפסו בציבור" כ"משביתי שמחות". לא מוכן שילד שהלך לאכול פיצה עם אמא, אבא ושלושת אחיו - וחזר לבד, יצפה ברוצח אוכל בקלאווה בסוכת ניצחון 20 קילומטר ממנו. לא רוצה שרוצחים שמשתחררים למזרח ירושלים ייסעו ברכבת הקלה ביחד עם אחיינית שלי. לא רוצה שמשפחות שכל העולם קרס עליהן, תשמענה מהעיתון שההוא שהרג להם את הילד יוצא לקלאב מד בטורקיה. לא רוצה שהכאב שלהן יקבל מסגרת של שמינית עמוד קצת לפני הספורט, כי "זה יותר נכון דיווחית." הם כבר יודעים שהדם של הבנים שלהם זול, לא צריך לדרוך להם על הלב ולעשות קוואץ'. ממש מנחם אותי שהנשיא "חונן אבל לא סולח".
לא רוצה שלאינתיפאדה הבאה יקראו על שמי.
י', לוחם בשייטת
אני לא "הילד של כולנו". אני לוחם שנפל בשבי.
אל תהפכו אותי לכלי שרת: אני לא רוצה שכל העולם יידע מי אני ומה שמי, בזמן שאף אחד לא זוכר איך קוראים לחייל שנהרג לידי. לא רוצה שהתקשורת תעשה עליי סיבוב, לא רוצה להפוך לקרדום-לחפור-בו אג'נדות פוליטיות, משחקי כוח ומניפולציות. לא רוצה להיות מדורת השבט ודלת הכניסה לקונצנזוס הישראלי. לא מוכן שהרעיון לשחרורי יהפוך לDOGMA שאחריה אסור להרהר. לא רוצה שיסתמו את הפה לכל מי שמעז לחשוב אחרת. לא רוצה שכלי תקשורת ישתמשו בי כדי להעלות רייטינג, לא רוצה שזמרים יוציאו עליי מזמור כדי לשפץ את התוצאות שלהם בגוגל.
אני לא בקבוק שמפו: אל תעשו לוגו מהתמונה שלי, אל תצרפו את הפרצוף שלי לפרופיל בפייסבוק, אל תסגננו מהצללית שלי סלוגן. אל תשכרו משרדי פרסום כדי לעצב את דעת הקהל ודעת מקבלי ההחלטות, אל תקימו צוות קריאייטיב, צוות אופטימיזציה, צוות שיווק, אל תקימו מטה, אל תעשו ישיבות עבודה עם בורקסים ומצגות, אל תעשו 'סיעור מוחות' ואל 'תיצרו סחף ציבורי', אל תבנו תקציב פרסום וחדירת שוק, אל תשרטטו אסטרטגיה, אל תפלחו את האוכלוסייה עם חתכים, גרפים וטבלאות. לא רוצה 'פאנל מומחים', לא רוצה כנסים, לא רוצה שיספרו את הימים שאני יושב, לא רוצה שקבלני דיכאון יעשו קריירה מהסיפור שלי.
אל תוציאו סיכות ודגלים ועניבות וחולצות, אל תעשו תהלוכות וצעדות והפגנות ודוכנים להחתמה בקמפוסים.
זה מוריד את הסיכוי שלי לצאת, זה זורה חול בעיניים של מקבלי ההחלטות. אני לא תוכנית ריאליטי: לא רוצה שתבואו להצטלם עם אבא שלי למזכרת בזמן שמשחררים אלפי רוצחים בשבילי. לא רוצה שתניפו דגלי כחול לבן בזמן שהאווירה כולה צווחת דגל לבן.
לא רוצה לראות רוצח בדם קר של שישה עשר אנשים משתחרר בחיוך, מעט שמנמן מכפי שהיה שנים ספורות אחרי שעשה למשפחות הנרצחים בפרצוף V בבית משפט. לא מוכן שמאות משפחות שקברו לא מזמן תינוקות, יתפוצצו מזעם ו"ייתפסו בציבור" כ"משביתי שמחות". לא מוכן שילד שהלך לאכול פיצה עם אמא, אבא ושלושת אחיו - וחזר לבד, יצפה ברוצח אוכל בקלאווה בסוכת ניצחון 20 קילומטר ממנו. לא רוצה שרוצחים שמשתחררים למזרח ירושלים ייסעו ברכבת הקלה ביחד עם אחיינית שלי. לא רוצה שמשפחות שכל העולם קרס עליהן, תשמענה מהעיתון שההוא שהרג להם את הילד יוצא לקלאב מד בטורקיה. לא רוצה שהכאב שלהן יקבל מסגרת של שמינית עמוד קצת לפני הספורט, כי "זה יותר נכון דיווחית." הם כבר יודעים שהדם של הבנים שלהם זול, לא צריך לדרוך להם על הלב ולעשות קוואץ'. ממש מנחם אותי שהנשיא "חונן אבל לא סולח".
לא רוצה שלאינתיפאדה הבאה יקראו על שמי.
י', לוחם בשייטת
תוויות:
מאמרים
יום שבת, 22 באוקטובר 2011
יום שלישי, 18 באוקטובר 2011
הלכות הושענא רבה
מוקדש לעלוי נשמת
עמרם בן סולטנה
הגאון הרב מרדכי אליהו זצוק"ל
יג. קיצור לשון שער הכוונות דרוש ו של סוכות קו ג (ע"פ חוק"ע) :
בענין מסירת הפתקין, אמיתות הענין הוא זה כי הנה עיקר הדין נידון ונגמר בחצות ראשונה של ליל הושענא רבה, ואז תיכף אחר חצות אתעדי צולמא מעל ריישיהו דמאן דאיחתים ח"ו למיתה. לכן נוהגים לעסוק בחצי הלילה הראשון עד חצות בספר "דברים". ואמנם עיקר הדין עתה הוא להימסר הפתקין שנחתמו בנעילת יום הכיפורים אם לא חזרו בתשובה כל הימים שמן יום הכיפורים עד הושענא רבה. ונמסרים הפתקין ביד השלוחין לפעול הדין והמשפט למי שנתחייב, אבל אף על פי שנמסרו הפתקין בידם לא ניתן להם רשות לפעול המשפט והעונש הכתוב באותם הפתקים עד יום שמיני עצרת, כדי לתת עוד זמן את החוטאים שישובו בתשובה ביום ההוא של הושענא רבה. ואם ישובו, יחזרו לקחת הפתקים מיד השלוחים ואם לאו אין עוד תקנה בתשובה. ולכן כל יום הושענא רבה יש בו קצת דין עד יום שמיני עצרת. לכן נוהגים לומר תהילים וסליחות אחר חצות ליל הושענא רבה, אבל לא יאמר "ויעבור". לכן צריך האדם ליזהר לכוון דעתו מאוד מאוד בתפילת הושענא רבה ובכל מעשיו ביום ההוא, כיוון שעדיין יש לו תקנה אז. כנ"ל.
לימוד הלילה
יד. ביום אחרון של חול המועד הוא הושענא רבה. נוהגין להיות ניעורים בלילה ולעסוק בתורה כמו שנדפס הסדר, לפי שבחג נידונין על המים, וכל חיי האדם תלויים במים, והיום הוא יום האחרון של החג והכל הולך אחר החיתום (עיין שו"ע תרסד סע' א ומשנ"ב שם ס"ק א וכה"ח שם ס"ק ג ד).
טו. מרבים בתפילות ותחנונים בהושענא רבה כי הוא סיום נ"א יום שניתנו לישראל בחסד עליון לעשות תשובה ותתקבל תשובתם. והם שלושים יום של אלול, וכ"א יום של תשרי. חלקם תשובה מתוך יראה וחלקם מאהבה. ויום זה הוא סיום נ"א יום. לכן נקרא "הושע-נא רבה" (בא"ח וזאת הברכה א).
טז. לפי הזוהר הקדוש כל גזר דין שנגזר על אדם נחתם בחותם פנימי וחותם חיצוני. הפנימי נחתם ביום הכיפורים, ובליל הושענא רבה בעת חצות לילה נגמר ונעשה חותם החיצון למעלה. וזה מה שנקרא "מסירת הפתקין" למלאכים. פתקין שבהם כתוב פסק הדין שנגזר על האדם ביום הכיפורים. וראוי שישוב אדם במהרה, כי אינו דומה מי ששב בתשובה לפני מסירת הפתקין, למי ששב בתשובה לאחריה. ואף על פי שנמסרו הפתקין, יש עוד זמן להצלה עד שמיני עצרת. לכן צריך להתעורר בתשובה גדולה בהושענא רבה, ויהי לב האדם חרד בתשובה כל היום (בא"ח שם ב).
יז. ילמד סדר המתוקן בשמחה ובהתלהבות סדר המתוקן, ספר "דברים", מדרש, אדרא זוטא, ותהילים כולו עם ז' כורתי ברית. ובלימוד ספר משנה תורה נעשה עיקר התיקון הראוי. מעט קודם חצות הלילה יאמר קריאת שמע שעל המיטה עם הפסוקים המצורפים לה. ואחר חצות הלילה יאמר ברכות השחר, ורק ברכות התורה לא יאמר אלא עד אחר עמוד השחר (בא"ח שם ג. עיין בהלכות "ברכות השחר").
יח. יש נוהגים להסתכל בליל הושענא רבה בעצמם, בכוונה לראות האם יש להם צל של צל, לדעת אם יחיו או ימותו באותה שנה. ואין ראוי לעשות כן לחקור ולדרוש על העתידות, וכבר כתבה התורה "תמים תהיה עם ה' אלהיך" (דברים יג יח) ו"הולך בתם ילך בטח" (משלי י ט). ו"שמר פתאים ה'" (תהלים קטז ו). וישוב אדם אל ה' בכל ליבו. (ועיין לכה"ח תרסג ס"ק חי יט ורמ"א שם).
יט. מי שרגיל ללמוד בכל הושענא רבה ומת לו מת בחג, יכול להשתתף בלימוד של הושענא רבה כדרכו (כה"ח תרסד ס"ק ו).
תפילת הבוקר
כ. צריך להתפלל בזמן הנץ החמה. ובשעת דחק שהציבור עייף אפשר להתפלל עם עמוד השחר, רק צריך לדקדק היטב שלא יטעו באור הלבנה ויאמרו ברכות קריאת שמע קודם עמוד השחר. וידוע דבזמן מהרי"ל ז"ל טעו בכך, והתפללו קודם עמוד השחר וגזר המהרי"ל ז"ל תענית ציבור ג' ימים בגלל זה (בא"ח וזאת הברכה ד כה"ח תרסד ס"ק ח).
כא. יתפללו שחרית ומוסף בהתלהבות, כי מלבד החיוב שיש בזה מכח קדושת היום, עוד צריך להתפלל בהתלהבות כדי שלא תגבר עליו השינה ויבוא לידי כמה טעויות בתפילה וברכותיה ולכמה חסרונות מאחר שהיה ער כל הלילה (בא"ח שם).
כב. מנהג חסידי בית אל ההולכים ע"פ דברי האר"י ז"ל להתפלל בהושענא רבה כרגיל כמו כל יום חול המועד, (כה"ח תרסד ס"ק יא). ואין אומרים "נשמת" לפני "ישתבח" (רמ"א שם סע' א).
כג. בהלל מנענעים בלולב כמו בכל חול המועד ואין מנענעים בערבה (עיין שו"ע תרסד ס"ע ג י שמנענעים בערבה ולא נהגו כן ולרמ"א מקפידים לנענע בשניהם ואעפ"כ כתב טוב לא ליטלנה יחד עם הלולב).
כד. הקפות - אחרי הלל מקיפין שבע פעמים את התיבה ומרבים בתחנונים, אך אין אומרים סליחות של י"ג מידות ו"ויעבור" כמו בחודש אלול, כיוון שאנחנו בתוך ימי חול המועד. ואומרים "רחמנא אידכר לן קיימיה וכו'", "אלוהינו שבשמים", "דעני לעניי", "ה' הוא האלהים", "ה' מלך", "עשה למען שמך" וכיוצא בהם שהם בקשות ותחנונים (עיין כה"ח שם ס"ק ג).
חבטת ערבה
כה. הטוב ביותר לעשות חבטת ערבה אחרי ההושענות. אומרים קדיש "תתקבל" של שחרית וחובטים בערבה. ויקפידו להשאיר אדם אחד אצל התיבה ליד ספר התורה. ויש שמחזירים את ספר התורה אחרי קדיש "תתקבל" ויוצאים לחבטה ואחר כך מוציאים אותו שנית. ויש חובטים בערבה אחרי מוסף (עיין בא"ח וזאת הברכה ו).
כו. מנהג נביאים שכל אחד יטול ביום זה חמש ערבות כשרות לחבטת ערבה מלבד הערבות שבלולב. וצריכות ערבות אלו להיות כשרות כמו הערבה שבלולב. אלא שאם נשרו רוב עלין ואפילו לא נשאר בה אלא עלה אחד כשרה, ומכל מקום הידור מצווה הוא שיהיו בה עלין הרבה (שו"ע תרסד סע' ד. בא"ח שם ז ורמ"א שם ס"ע ד).
כז. לכתחילה אין לקחת את הערבה שבלולב לחביטת הערבה, אלא בשעת הדחק שקשה להשיג ערבה אחרת.
כח. אחרי חבטת ערבה במקום הצורך יכול למסור את הערבה לחבירו שיחבוט בה, ובלבד שהערבה נשארה עדיין לפחות עם רוב העלים.
כט. יש לקשור את הערבות האלו בחוט או בדבר אחר ולחבוט בהן על קרקע לא מרוצפת חמש פעמים ולומר "חביט חביט ולא בריך" כיוון שאין מברכים על חבטת ערבה. ואומרים תפילות מיוחדות הכתובות במחזורים (עיין כה"ח שם ס"ק לה, לו. בא"ח שם).
ל. לדעת חכמי הקבלה לא יחבוט חזק שלא יפסול את הערבות ולדעת הביכורי יעקב יש להכות עד שיסירו את העלין ואין דעת הבא"ח נוחה מזה (עיין פרשת וזאת הברכה ז).
לא. יש נוהגים לומר "נשמת כל חי" אחרי מוסף (וחבטת ערבה) ללא ברכת "ישתבח". ואומרים אותו אחרי מוסף, ונהוג לפתוח את ההיכל באמירתו (עיין כה"ח שם ס"ק טל).
לב. אחרי "נשמת כל חי" אומרים: "הרי אנחנו מקבלים עלינו בלי נדר קבלה גמורה לשנה הבאה עלינו לחיים, טובה ולברכה כעת הזאת וכעונה הזאת יום הושענא רבה אחר תפלת שחרית לומר הלל נוסח 'נשמת כל חי'. ויהי רצון מלפני אלהי השמים הוא יזכנו ויחיינו ונזכה ונחיה לשנים רבות. אמן כן יהי רצון" (כה"ח שם).
לג. לאחר החבטה לא יזרקנה על הקרקע משום ביזוי מצווה. וטוב להצניעה ולהשליכה בתוך האש שאופין מצות, הואיל ואיתעביד בה חדא מצווה ליתעביד בה מצווה אחריתא (שו"ע שם סע' ח. רמ"א שם סע' ט. בא"ח וזאת הברכה ח).
לד. מלאכה - רגילים שלא לעשות מלאכת חול בהושענא רבה עד אחרי שיוצאים מבית הכנסת, ויש שמוציאים מכיסם אפילו את הארנק. מיהו אם דרכו לתת צדקה בתפילת שחרית או רגיל לתת ג' פרוטות ב"ויברך דוד", לא יבטל מצוות יקרות אלו בשביל חסידות זו (בא"ח שם ה).
מהלכות היום
לה. ביום הושענא רבה קוראים שניים מקרא ואחד תרגום לפרשת "וזאת הברכה". ואם שכח, יקרא אותה ביום "שמחת תורה" אחרי מנחה (עיין בא"ח שם טו).
לו. טוב לאכול דבר מה בסוף יום הושענא רבה בסוכה ואחר כך לומר "יהי רצון מלפניך וכו' שבזכות קיום מצות סוכה וכו' נזכה וכו'" (רמ"א תרסז. כה"ח שם ס"ק ח).
לז. בהושענא רבה סמוך לחשיכה יכול לפנות את הכלים שהוא צריך מן הסוכה לתוך הבית אף על פי שעדיין הוא חג הסוכות. אמנם אינו רשאי לפרק את הסוכה (שו"ע תרסו) והסוכה והנוי שלה אסורים גם בשמיני עצרת.
לח. אסור לאכול את האתרוג ביום הושענא רבה, ומותר לאכלו ביום שמיני עצרת (שו"ע תרסה סע' א. בא"ח וזאת הברכה י).
לט. ביום הושענא רבה יקרא בספר יהושע בפרק ו מפסוק "ויריחו סוגרת ומסוגרת" עד "ויאמר יהושע אל העם". בגמרא ירושלמי, (סוכה פ"ד ה"ג) נאמר שהיו מקיפים שבע פעמים ביום הושענא רבה, זכר לנס שנעשה ביריחו. וטוב לומר גם פסוקים מחגי פרק ב, מ"בשביעי בעשרים ואחד" עד "ובמקום הזה אתן שלום" (עיין ירושלמי סוכה פרק ד הלכה ג. בא"ח וזאת הברכה ט).
באדיבות - http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=2760
עמרם בן סולטנה
הגאון הרב מרדכי אליהו זצוק"ל
יג. קיצור לשון שער הכוונות דרוש ו של סוכות קו ג (ע"פ חוק"ע) :
בענין מסירת הפתקין, אמיתות הענין הוא זה כי הנה עיקר הדין נידון ונגמר בחצות ראשונה של ליל הושענא רבה, ואז תיכף אחר חצות אתעדי צולמא מעל ריישיהו דמאן דאיחתים ח"ו למיתה. לכן נוהגים לעסוק בחצי הלילה הראשון עד חצות בספר "דברים". ואמנם עיקר הדין עתה הוא להימסר הפתקין שנחתמו בנעילת יום הכיפורים אם לא חזרו בתשובה כל הימים שמן יום הכיפורים עד הושענא רבה. ונמסרים הפתקין ביד השלוחין לפעול הדין והמשפט למי שנתחייב, אבל אף על פי שנמסרו הפתקין בידם לא ניתן להם רשות לפעול המשפט והעונש הכתוב באותם הפתקים עד יום שמיני עצרת, כדי לתת עוד זמן את החוטאים שישובו בתשובה ביום ההוא של הושענא רבה. ואם ישובו, יחזרו לקחת הפתקים מיד השלוחים ואם לאו אין עוד תקנה בתשובה. ולכן כל יום הושענא רבה יש בו קצת דין עד יום שמיני עצרת. לכן נוהגים לומר תהילים וסליחות אחר חצות ליל הושענא רבה, אבל לא יאמר "ויעבור". לכן צריך האדם ליזהר לכוון דעתו מאוד מאוד בתפילת הושענא רבה ובכל מעשיו ביום ההוא, כיוון שעדיין יש לו תקנה אז. כנ"ל.
לימוד הלילה
יד. ביום אחרון של חול המועד הוא הושענא רבה. נוהגין להיות ניעורים בלילה ולעסוק בתורה כמו שנדפס הסדר, לפי שבחג נידונין על המים, וכל חיי האדם תלויים במים, והיום הוא יום האחרון של החג והכל הולך אחר החיתום (עיין שו"ע תרסד סע' א ומשנ"ב שם ס"ק א וכה"ח שם ס"ק ג ד).
טו. מרבים בתפילות ותחנונים בהושענא רבה כי הוא סיום נ"א יום שניתנו לישראל בחסד עליון לעשות תשובה ותתקבל תשובתם. והם שלושים יום של אלול, וכ"א יום של תשרי. חלקם תשובה מתוך יראה וחלקם מאהבה. ויום זה הוא סיום נ"א יום. לכן נקרא "הושע-נא רבה" (בא"ח וזאת הברכה א).
טז. לפי הזוהר הקדוש כל גזר דין שנגזר על אדם נחתם בחותם פנימי וחותם חיצוני. הפנימי נחתם ביום הכיפורים, ובליל הושענא רבה בעת חצות לילה נגמר ונעשה חותם החיצון למעלה. וזה מה שנקרא "מסירת הפתקין" למלאכים. פתקין שבהם כתוב פסק הדין שנגזר על האדם ביום הכיפורים. וראוי שישוב אדם במהרה, כי אינו דומה מי ששב בתשובה לפני מסירת הפתקין, למי ששב בתשובה לאחריה. ואף על פי שנמסרו הפתקין, יש עוד זמן להצלה עד שמיני עצרת. לכן צריך להתעורר בתשובה גדולה בהושענא רבה, ויהי לב האדם חרד בתשובה כל היום (בא"ח שם ב).
יז. ילמד סדר המתוקן בשמחה ובהתלהבות סדר המתוקן, ספר "דברים", מדרש, אדרא זוטא, ותהילים כולו עם ז' כורתי ברית. ובלימוד ספר משנה תורה נעשה עיקר התיקון הראוי. מעט קודם חצות הלילה יאמר קריאת שמע שעל המיטה עם הפסוקים המצורפים לה. ואחר חצות הלילה יאמר ברכות השחר, ורק ברכות התורה לא יאמר אלא עד אחר עמוד השחר (בא"ח שם ג. עיין בהלכות "ברכות השחר").
יח. יש נוהגים להסתכל בליל הושענא רבה בעצמם, בכוונה לראות האם יש להם צל של צל, לדעת אם יחיו או ימותו באותה שנה. ואין ראוי לעשות כן לחקור ולדרוש על העתידות, וכבר כתבה התורה "תמים תהיה עם ה' אלהיך" (דברים יג יח) ו"הולך בתם ילך בטח" (משלי י ט). ו"שמר פתאים ה'" (תהלים קטז ו). וישוב אדם אל ה' בכל ליבו. (ועיין לכה"ח תרסג ס"ק חי יט ורמ"א שם).
יט. מי שרגיל ללמוד בכל הושענא רבה ומת לו מת בחג, יכול להשתתף בלימוד של הושענא רבה כדרכו (כה"ח תרסד ס"ק ו).
תפילת הבוקר
כ. צריך להתפלל בזמן הנץ החמה. ובשעת דחק שהציבור עייף אפשר להתפלל עם עמוד השחר, רק צריך לדקדק היטב שלא יטעו באור הלבנה ויאמרו ברכות קריאת שמע קודם עמוד השחר. וידוע דבזמן מהרי"ל ז"ל טעו בכך, והתפללו קודם עמוד השחר וגזר המהרי"ל ז"ל תענית ציבור ג' ימים בגלל זה (בא"ח וזאת הברכה ד כה"ח תרסד ס"ק ח).
כא. יתפללו שחרית ומוסף בהתלהבות, כי מלבד החיוב שיש בזה מכח קדושת היום, עוד צריך להתפלל בהתלהבות כדי שלא תגבר עליו השינה ויבוא לידי כמה טעויות בתפילה וברכותיה ולכמה חסרונות מאחר שהיה ער כל הלילה (בא"ח שם).
כב. מנהג חסידי בית אל ההולכים ע"פ דברי האר"י ז"ל להתפלל בהושענא רבה כרגיל כמו כל יום חול המועד, (כה"ח תרסד ס"ק יא). ואין אומרים "נשמת" לפני "ישתבח" (רמ"א שם סע' א).
כג. בהלל מנענעים בלולב כמו בכל חול המועד ואין מנענעים בערבה (עיין שו"ע תרסד ס"ע ג י שמנענעים בערבה ולא נהגו כן ולרמ"א מקפידים לנענע בשניהם ואעפ"כ כתב טוב לא ליטלנה יחד עם הלולב).
כד. הקפות - אחרי הלל מקיפין שבע פעמים את התיבה ומרבים בתחנונים, אך אין אומרים סליחות של י"ג מידות ו"ויעבור" כמו בחודש אלול, כיוון שאנחנו בתוך ימי חול המועד. ואומרים "רחמנא אידכר לן קיימיה וכו'", "אלוהינו שבשמים", "דעני לעניי", "ה' הוא האלהים", "ה' מלך", "עשה למען שמך" וכיוצא בהם שהם בקשות ותחנונים (עיין כה"ח שם ס"ק ג).
חבטת ערבה
כה. הטוב ביותר לעשות חבטת ערבה אחרי ההושענות. אומרים קדיש "תתקבל" של שחרית וחובטים בערבה. ויקפידו להשאיר אדם אחד אצל התיבה ליד ספר התורה. ויש שמחזירים את ספר התורה אחרי קדיש "תתקבל" ויוצאים לחבטה ואחר כך מוציאים אותו שנית. ויש חובטים בערבה אחרי מוסף (עיין בא"ח וזאת הברכה ו).
כו. מנהג נביאים שכל אחד יטול ביום זה חמש ערבות כשרות לחבטת ערבה מלבד הערבות שבלולב. וצריכות ערבות אלו להיות כשרות כמו הערבה שבלולב. אלא שאם נשרו רוב עלין ואפילו לא נשאר בה אלא עלה אחד כשרה, ומכל מקום הידור מצווה הוא שיהיו בה עלין הרבה (שו"ע תרסד סע' ד. בא"ח שם ז ורמ"א שם ס"ע ד).
כז. לכתחילה אין לקחת את הערבה שבלולב לחביטת הערבה, אלא בשעת הדחק שקשה להשיג ערבה אחרת.
כח. אחרי חבטת ערבה במקום הצורך יכול למסור את הערבה לחבירו שיחבוט בה, ובלבד שהערבה נשארה עדיין לפחות עם רוב העלים.
כט. יש לקשור את הערבות האלו בחוט או בדבר אחר ולחבוט בהן על קרקע לא מרוצפת חמש פעמים ולומר "חביט חביט ולא בריך" כיוון שאין מברכים על חבטת ערבה. ואומרים תפילות מיוחדות הכתובות במחזורים (עיין כה"ח שם ס"ק לה, לו. בא"ח שם).
ל. לדעת חכמי הקבלה לא יחבוט חזק שלא יפסול את הערבות ולדעת הביכורי יעקב יש להכות עד שיסירו את העלין ואין דעת הבא"ח נוחה מזה (עיין פרשת וזאת הברכה ז).
לא. יש נוהגים לומר "נשמת כל חי" אחרי מוסף (וחבטת ערבה) ללא ברכת "ישתבח". ואומרים אותו אחרי מוסף, ונהוג לפתוח את ההיכל באמירתו (עיין כה"ח שם ס"ק טל).
לב. אחרי "נשמת כל חי" אומרים: "הרי אנחנו מקבלים עלינו בלי נדר קבלה גמורה לשנה הבאה עלינו לחיים, טובה ולברכה כעת הזאת וכעונה הזאת יום הושענא רבה אחר תפלת שחרית לומר הלל נוסח 'נשמת כל חי'. ויהי רצון מלפני אלהי השמים הוא יזכנו ויחיינו ונזכה ונחיה לשנים רבות. אמן כן יהי רצון" (כה"ח שם).
לג. לאחר החבטה לא יזרקנה על הקרקע משום ביזוי מצווה. וטוב להצניעה ולהשליכה בתוך האש שאופין מצות, הואיל ואיתעביד בה חדא מצווה ליתעביד בה מצווה אחריתא (שו"ע שם סע' ח. רמ"א שם סע' ט. בא"ח וזאת הברכה ח).
לד. מלאכה - רגילים שלא לעשות מלאכת חול בהושענא רבה עד אחרי שיוצאים מבית הכנסת, ויש שמוציאים מכיסם אפילו את הארנק. מיהו אם דרכו לתת צדקה בתפילת שחרית או רגיל לתת ג' פרוטות ב"ויברך דוד", לא יבטל מצוות יקרות אלו בשביל חסידות זו (בא"ח שם ה).
מהלכות היום
לה. ביום הושענא רבה קוראים שניים מקרא ואחד תרגום לפרשת "וזאת הברכה". ואם שכח, יקרא אותה ביום "שמחת תורה" אחרי מנחה (עיין בא"ח שם טו).
לו. טוב לאכול דבר מה בסוף יום הושענא רבה בסוכה ואחר כך לומר "יהי רצון מלפניך וכו' שבזכות קיום מצות סוכה וכו' נזכה וכו'" (רמ"א תרסז. כה"ח שם ס"ק ח).
לז. בהושענא רבה סמוך לחשיכה יכול לפנות את הכלים שהוא צריך מן הסוכה לתוך הבית אף על פי שעדיין הוא חג הסוכות. אמנם אינו רשאי לפרק את הסוכה (שו"ע תרסו) והסוכה והנוי שלה אסורים גם בשמיני עצרת.
לח. אסור לאכול את האתרוג ביום הושענא רבה, ומותר לאכלו ביום שמיני עצרת (שו"ע תרסה סע' א. בא"ח וזאת הברכה י).
לט. ביום הושענא רבה יקרא בספר יהושע בפרק ו מפסוק "ויריחו סוגרת ומסוגרת" עד "ויאמר יהושע אל העם". בגמרא ירושלמי, (סוכה פ"ד ה"ג) נאמר שהיו מקיפים שבע פעמים ביום הושענא רבה, זכר לנס שנעשה ביריחו. וטוב לומר גם פסוקים מחגי פרק ב, מ"בשביעי בעשרים ואחד" עד "ובמקום הזה אתן שלום" (עיין ירושלמי סוכה פרק ד הלכה ג. בא"ח וזאת הברכה ט).
באדיבות - http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=2760
יום שני, 17 באוקטובר 2011
הושענא רבה , שמחת תורה , הקפות שניות - תשע"ב -2011 -ת"א,פ"ת,גבעת שמואל,רחובות,אושיות,בינה יתרה,ניצן חן רזאל והאשכנזים עם הרב דב פירון,הרב שמחה הכהן קוקהרב יוסף קהתי,הרב יוסף מדמון,הרב חיים פוגל,הרב גולן מדמון,הרב אוריאלסעיידהרב נפתלי בר אילן,הרב מאיר הכהן ברקוביץ,הר חיים טלבי,הרב יצחקמולא,הרב נח גרינפלד,ציון גולן,חיים ישראל,רמת הנגב,בית מדרש קהילתי,בקידה,אולפנת דרכי נועם,בארבי,תקוע,קובי עוז,אנסמבל,ברי סחרוף,מעלה גלבוע,תורה מיוזיק,חוות יישוב הדעת,מנדי ג'רופי
הושענא רבא - בית כנסת רמב"ם - ירושלים
יום ערבה
ליל הושענא רבה בבית הכנסת הרמב"ן
20:30
הרב בנימין לאו –
"כערבות בוכיות" – על מצבו של אדם ביום ערבה
21:15
פרופ' אביגדור שנאן -
"וערבי נחל – זה הקדוש ברוך הוא, זה יוסף, זו רחל" (מדרש ויקרא רבה)
22:00
בלהה בן-אליהו -
"כאחד הדשאים כאחד האדם" (לאה גולדברג) : על עצים ואנשים
22:45 הפסקה
23:00
הסופר חיים באר -
מעגליו של חוני
23:45
ד"ר מיכה גודמן –
קריאה בספר קהלת
ליל הושענא רבה - מושב גימזו
ביום שלישי כ תשרי, 18.10 בשעה 20:30
הרצאה מרגשת, מלווה במצגת "דברות קדשך מלהבות אש"
סיפורם של ספרי תורה בשואה.
המרצה: חנוך גוטליב, מפדואל
סיפורים, שירים, וניגונים על שמחת החג
ע"י הרב נעם קניגסברג, ר"מ בישיבה הגבוהה בשעלבים
כולם מוזמנים, גם נוער. כניסה חינם
אל תחמיצו
כיבוד קל יוגש בסוכה.
הרצאה מרגשת, מלווה במצגת "דברות קדשך מלהבות אש"
סיפורם של ספרי תורה בשואה.
המרצה: חנוך גוטליב, מפדואל
סיפורים, שירים, וניגונים על שמחת החג
ע"י הרב נעם קניגסברג, ר"מ בישיבה הגבוהה בשעלבים
כולם מוזמנים, גם נוער. כניסה חינם
אל תחמיצו
כיבוד קל יוגש בסוכה.
מדרשת שילת שמחה להזמינך לערב לימוד בליל הושענא רבה - קרני שומרון
בשעה 20:00 הרבנית עידית שילה "והיה ברכה"
21:15 מיכל בירנדורף "בכל צבעי הקשת
22:30 הרב חגי לונדון "סוכה – חג של חיים"
23:30 הרב שי גרין "התהליך הפנימי של עבודת הושענא רבה"
סוכות והושענא רבה -עפרה
יום שני, י"ט תשרי התשע"ב, 17.10.2011
טיול לנחל קנה עם ביס"ש עפרה
9:00 הסעה ממרכז היישוב. חזרה משוערת ב-14:00. 30 ₪ למשתתף.
נרד מהיישוב יקיר אל מעיינות הנחל ודרך בוסתנים נעלה אל היישוב קרני שומרון. משך המסלול 3 שעות ומתאים למשפחות. יש להצטייד באוכל, מים, נעליים נוחות ובגדים להחלפה.
הרשמה אצל ענבל לוי 054-5680000.
בית המדרש הקהילתי לגברים
10:00-11:00 בסוכת משפ' פארן ברחוב ראובן 9א. שיעור מפי הרב רענן פארן.
ערב הודיה ושמחת החג
לציון 38 שנים לישועת מלחמת יום הכיפורים.
20:30 בסוכת משפחת יואל אליצור, רח' ט' באייר 5.
בסוכה יתארחו דוד עמית ובנצי ורקר שקיבלו צל"ש על חילוץ הצנחנים בעיר סואץ.
יום שלישי, כ' תשרי התשע"ב, 18.10.2011
תפילת שחרית חגיגית
8:00 במבנה הרב-תכליתי בגבעת צבי, סיום משוער: 11:00.
תפילה בליווי כלי נגינה ובהשתתפות החזנים שוקי מוריה ואסף מלאך. קלידים: דודי ליבוביץ, קלרינט: שחר שורק, טרומבון: דוד סטניסלבסקי, תופים: יוני שרון, מנדולינה: מיכאל עובד. נגנים נוספים מוזמנים להשתתף ומתבקשים לתאם זאת עם דודי ליבוביץ'.
הציבור כולו - גברים, נשים, נוער וילדים, מוזמן!
בית המדרש הקהילתי לגברים
10:00-11:00 בסוכת משפ' אומן ברחוב מקימי הגדר 14. שיעור מפי הרב אלי גרינברג.
תחרות שחמט
17:30 בסוכת היישוב בגבעת צבי.
תחרות בזק פתוחה, עלות: 20 ש"ח למשתתף.
לפרטים: יעקב פלג 052-8308422.
לימוד לגברים בליל הושענא רבה
בסוכת היישוב בגבעת צבי:
20:30 – הרב אברהם גיסר: "וירם קרן משיחו".
21:30 – הרב רמי גליקשטיין: "על העיוורון ועל הפיכחון" - עיון בהפטרת פרשת בראשית.
22:30 – הרב יעקב פלג: "גולגולת בארון".
בבתי הכנסת:
22:00 – בבית הכנסת התימני.
22:30 – תיקון ליל ה"ר בביה"כ "מזמור לדוד".
00:00 – תיקון ליל ה"ר בביה"כ "אוהב שלום".
ליל לימוד וניגון לנשים ונערות
החל מ-20:30 במתחם האולפנה.
17 שיעורים לאורך הלילה, אתי אנקרי במופע "דרשתי קרבתך", כיבוד קל ושתייה חמה.
כניסה: 40 ₪, לבוגרות האולפנה ושובה ולתושבות עפרה: 25 ₪. תכנית השיעורים בקובץ המצורף.
יום חמישי, כ"ב תשרי התשע"ב, 20.10.2011
קידוש משותף
10:15 בבית הכנסת מזמור לאסף.
הקידוש בתיאום עם גבאי ביה"כ המרכזי ע"ש יצחק כהן ז"ל, וביה"כ מזמור לאסף, וכל תושבי עפרה מוזמנים בשמחה!
יום ראשון, כ"ה תשרי
טיול לנחל קנה עם ביס"ש עפרה
9:00 הסעה ממרכז היישוב. חזרה משוערת ב-14:00. 30 ₪ למשתתף.
נרד מהיישוב יקיר אל מעיינות הנחל ודרך בוסתנים נעלה אל היישוב קרני שומרון. משך המסלול 3 שעות ומתאים למשפחות. יש להצטייד באוכל, מים, נעליים נוחות ובגדים להחלפה.
הרשמה אצל ענבל לוי 054-5680000.
בית המדרש הקהילתי לגברים
10:00-11:00 בסוכת משפ' פארן ברחוב ראובן 9א. שיעור מפי הרב רענן פארן.
ערב הודיה ושמחת החג
לציון 38 שנים לישועת מלחמת יום הכיפורים.
20:30 בסוכת משפחת יואל אליצור, רח' ט' באייר 5.
בסוכה יתארחו דוד עמית ובנצי ורקר שקיבלו צל"ש על חילוץ הצנחנים בעיר סואץ.
יום שלישי, כ' תשרי התשע"ב, 18.10.2011
תפילת שחרית חגיגית
8:00 במבנה הרב-תכליתי בגבעת צבי, סיום משוער: 11:00.
תפילה בליווי כלי נגינה ובהשתתפות החזנים שוקי מוריה ואסף מלאך. קלידים: דודי ליבוביץ, קלרינט: שחר שורק, טרומבון: דוד סטניסלבסקי, תופים: יוני שרון, מנדולינה: מיכאל עובד. נגנים נוספים מוזמנים להשתתף ומתבקשים לתאם זאת עם דודי ליבוביץ'.
הציבור כולו - גברים, נשים, נוער וילדים, מוזמן!
בית המדרש הקהילתי לגברים
10:00-11:00 בסוכת משפ' אומן ברחוב מקימי הגדר 14. שיעור מפי הרב אלי גרינברג.
תחרות שחמט
17:30 בסוכת היישוב בגבעת צבי.
תחרות בזק פתוחה, עלות: 20 ש"ח למשתתף.
לפרטים: יעקב פלג 052-8308422.
לימוד לגברים בליל הושענא רבה
בסוכת היישוב בגבעת צבי:
20:30 – הרב אברהם גיסר: "וירם קרן משיחו".
21:30 – הרב רמי גליקשטיין: "על העיוורון ועל הפיכחון" - עיון בהפטרת פרשת בראשית.
22:30 – הרב יעקב פלג: "גולגולת בארון".
בבתי הכנסת:
22:00 – בבית הכנסת התימני.
22:30 – תיקון ליל ה"ר בביה"כ "מזמור לדוד".
00:00 – תיקון ליל ה"ר בביה"כ "אוהב שלום".
ליל לימוד וניגון לנשים ונערות
החל מ-20:30 במתחם האולפנה.
17 שיעורים לאורך הלילה, אתי אנקרי במופע "דרשתי קרבתך", כיבוד קל ושתייה חמה.
כניסה: 40 ₪, לבוגרות האולפנה ושובה ולתושבות עפרה: 25 ₪. תכנית השיעורים בקובץ המצורף.
יום חמישי, כ"ב תשרי התשע"ב, 20.10.2011
קידוש משותף
10:15 בבית הכנסת מזמור לאסף.
הקידוש בתיאום עם גבאי ביה"כ המרכזי ע"ש יצחק כהן ז"ל, וביה"כ מזמור לאסף, וכל תושבי עפרה מוזמנים בשמחה!
יום ראשון, כ"ה תשרי
שמחת תורה - מעלה שומרון
התארגנו מספר יישובים לערב חוויתי
לקראת שמחת תורה
שיחות מעניינות, הרקדה ועוד..
(כל הפרטים בפרסום המצורץ)
הרשמה עד יום חמישי (צאת חג)
הולך להיות שווה ומושקע
הזדרזו להירשם!
כולם מוזמנים :)
תמר: 057-7411596
לקראת שמחת תורה
שיחות מעניינות, הרקדה ועוד..
(כל הפרטים בפרסום המצורץ)
הרשמה עד יום חמישי (צאת חג)
הולך להיות שווה ומושקע
הזדרזו להירשם!
כולם מוזמנים :)
תמר: 057-7411596
הושענא רבה קדומים
לימוד ליל הושענא רבה
לע"נ הרב שמואל בנימין הרלינג זצ"ל הי"ד
נקיים ערב לימוד ביום שלישי ליל הושענא רבה
בבית כנסת "משכן מאיר" בקדומים
בתוכנית:
19.45 – תפילת ערבית
20.00– הרב מנחם בורשטיין שליט"א
חתן הרב זצ"ל, וראש מכון פוע"ה
21.00– הרב ניר רוזנברג שליט"א - אלוני שילה
עליה לבית העלמין בקדומים כ"ג בתשרי
(איסרו חג) בשעה 9.30
מיקום בית כנסת "משכן מאיר" קדומים דרום
18/10/2011 לימוד ליל הושנא רבה לנשים לימוד ליל הושענא רבה לנשים
מדרשות מגילה-ונפש-יצירה ומח' תרבות
מזמינות את הנשים לערב לימוד חוויתי
בין השעות20.00-23.00 במועדון יחדיו
20/10/2011 הקפות שניות בשכונת הר אפרים הקפות שניות
יתקיימו אי“ה במוצאי שמחת תורה
בשכונת ”הר אפרים“
בשעה 20:30
הקפה שביעית תתקיים אי“ה בשבות עמי
כולם מוזמנים!!!
מיקום הר אפרים
לע"נ הרב שמואל בנימין הרלינג זצ"ל הי"ד
נקיים ערב לימוד ביום שלישי ליל הושענא רבה
בבית כנסת "משכן מאיר" בקדומים
בתוכנית:
19.45 – תפילת ערבית
20.00– הרב מנחם בורשטיין שליט"א
חתן הרב זצ"ל, וראש מכון פוע"ה
21.00– הרב ניר רוזנברג שליט"א - אלוני שילה
עליה לבית העלמין בקדומים כ"ג בתשרי
(איסרו חג) בשעה 9.30
מיקום בית כנסת "משכן מאיר" קדומים דרום
18/10/2011 לימוד ליל הושנא רבה לנשים לימוד ליל הושענא רבה לנשים
מדרשות מגילה-ונפש-יצירה ומח' תרבות
מזמינות את הנשים לערב לימוד חוויתי
בין השעות20.00-23.00 במועדון יחדיו
20/10/2011 הקפות שניות בשכונת הר אפרים הקפות שניות
יתקיימו אי“ה במוצאי שמחת תורה
בשכונת ”הר אפרים“
בשעה 20:30
הקפה שביעית תתקיים אי“ה בשבות עמי
כולם מוזמנים!!!
מיקום הר אפרים
סוכות והושענא רבה - בירושלים - כל האירועים
סוכות במוזיאון חצר הישוב הישן ע''ש קפלן
09/10/2011 - 19/10/2011
מוזיאון חצר הישוב הישן
סוכות במוזיאון
בימי החופשה שבין יום הכיפורים לסוכות (9-11.10):
בואו להכין קישוטים לסוכה בשעות 11:00-13:00
חול המועד
סיורים מודרכים במוזיאון: 11:00, 14:00
סיפור משפחתי:
בימי א-ב (16-17.10) בשעות 11:00-16:00
משה שרביט יספר על אילן היוחסין של משפחתו.
מחפשים את האושפזין, משחקי ילדות של פעם, ועוד הפתעות לכל המשפחה...
כרטיס משפחתי: 40 ₪
שעות פתיחה בחוה''מ סוכות:
יום ו (14.10), ערב שמחת תורה (19.10):10:00-13:00
ימי א-ג (16-18.10): 10:00-20:00
אור החיים 6, הרובע היהודי
טלפון: 02-6276319, 052-4002478
אתר המוזיאון http://oymuseum.datinet.co.il
גן החיות התנ''כי
09/10/2011 - 31/10/2011
גן החיות התנכ''י
פעילויות מיוחדות לחופשת החגים
תאריכים 9-21/10/2011
יערות הגשם הולכים ונעלמים – סדנה לכל המשפחה, מלווה בבעלי חיים על בית הגידול של יערות הגשם ובעלי החיים השוכנים בו, תיערך בימים א', ב', ג' בתאריכים 9, 10, 16, 17, 18 בשעה 15:00 ובימים ד', ה' 19, 21 באוקטובר בשעה 11:00באמפיתיאטרון של גן הפסלים.
אולימפיאדת בעלי החיים – עמדת הדרכה אינטראקטיבית העוסקת בשיאנים השונים מעולם החי מהכבד ועד המוזר.
בלב היער – עמדת הדרכה מרתקת על בעלי החיים ביערות הגשם ועל הסכנות המאיימות עליהם. בתקופת החופשה יערכו ברצף האכלות מודרכות, אימוני פילים והדרכות רבות.
בכל יום יתקיימו האכלות מודרכות ואימון פילים ברצף.
שעות פתיחת הגן:
ימים א'-ה' 9:00 - 19:00
יום ו' וערבי חג - 9:00 - 16:30
יום שבת וחג 10:00 - 18:00
הכניסה לגן החיות כשעה לפני סגירת הגן.
כתובת: דרך אהרון שולוב 1, מנחת (ליד קניון מלחה)
מחירי הכניסה לגן-החיות
לילד (מגיל 3-18) - 37 ש"ח
למבוגר (מעל גיל 18) - 47 ש"ח
חייל, סטודנט, פנסיונר, נכה, נכה צה"ל (עם הצגת תעודה) - 37 ₪
לפרטים נוספים: 02-6750111
אתר אינטרנט: www.jerusalemzoo.org.il
אירועי סוכות במוזיאון ישראל
12/10/2011 - 25/10/2011
מוזיאון ישראל
חוגגים סוכות באגף הנוער
16, 17, 18 באוקטובר
''לטוס לארצות רחוקות''
סיור פעיל
ב- 12.10, 14.10, 16.10, 17.10, 18.10, 19.10, 21.10
בשעה 12:00
פעילות לכל המשפחה ברחבי המוזיאון לגילוי ארצות רחוקות ותרבויות שונות.
המשתתפים יקבלו דרכון אישי, גלויות ובולים כדי לשלוח מהמסע ברחבי העולם/המוזיאון.
מגיל 5
15 ₪ למשתתף
לבעלי מינוי משפחתי 10 ₪.
חצר פעילה : תראו מה שצבע יכול לעשות
16.10, 17.10, 18.10 חול המועד סוכות
בין השעות 10:00-15:00
30 ₪ למשתתף מגיל 7 ומעלה, 25 ₪ לבעלי מינוי משפחתי
השנה תצבע החצר בכל צבעי הקשת ויחד נבדוק את החשיבות,המשמעות והפרשנות
של הצבע ביצירת האמנות.
•הפקת צבעים מן הטבע
•ייצור צבעים: טמפרה,שמן אקוורל ופסטל
•מה צבע יכול לעשות לציור- ניקח ציור ידוע ונצייר אותו בסוגי צבע שונים ובמשמעויות צבע משתנות
•מ- 3 צבעי יסוד ניצור את מניפת הצבעים
•ובמטבח- מאכלים מהמזרח הרחוק שיוכנו לפי חוקי הצבע של האוכל במסורת הסינית והיפנית
החצר בנדיבות טמבור
סדנת המיחזור
16.10, 17.10, 18.10 חול המועד סוכות, בין השעות 10:00-15:00
המקום בו אקולוגיה פוגשת אומנות.
התנסות חוויתית,מעשירה,מאתגרת וירוקה במגוון חומרים הנאספים ממפעלי תעשייה.
'הוראות או לא הוראות..זו השאלה..'
בהשראת התערוכה החיים-הוראות שימוש ,הילדים מוזמנים לבחור את המסלול המתאים להם. 'שרות עצמי' ויצירתי או 'שרות מלא' הכולל ערכת חומרים מגוונים בתוספת הוראות הכנה.
ערכה לסוכה: קופסת חומרי מיחזור מגוונים בתוספת הוראות הכנה,להכנת מבחר קישוטי סוכה.
15 ₪ לילד לגילאי 3 עד 9
לפרטים: תלמה שולץ- 6708963- 02
ספריית אגף הנוער
16-19.10, 25.10
הסתיו משיר עליו.
סיפורי סתיו עם המספרת שלומית דביר.
שעות פתיחה בסוכות
ימים א' ב' 16.10, 17.10 10.00-16.00 שעת סיפור ב-11.00
יום ג' 18.10 10.00-14.00 וגם 15.00-19.00 שעת סיפור ב-11.00 וב-17.00.
יום ד' 19.10 10:00 – 13:00 שעת סיפור ב-12:00
לפרטים נוספים:
טלפון: 02-6708811
אתר האינטרנט: http://www.imj.org.il/
אירועי סוכות ביד בן צבי
14/10/2011 - 19/10/2011
יד יצחק בן-צבי
''אולי הוא צריף קטן, אולי מגדל שנהב''
יום שישי, ט''ז בתשרי (14.10), 9:00 עד 12:00
נצא לביקור ב''סוכה לשבטי ישראל'' בצריף הנשיא יצחק בן-צבי ובעקבות סיפורי בתים נוספים בשכונת רחביה. נשמע על דירת קיסר אתיופי, על בתיהם של מלומדים, סופרים ואנשים מן השורה, וגם על הספרייה הגדולה ביותר בעולם ועל טחנת רוח שסיבובה נדם.
מסלול בניין המוסדות הלאומיים, יד יצחק בן-צבי, מעונות העובדים, טחנת הרוח
מדריכה תמר כהן
סוכות של חג, סוכות של חול
יום ראשון, י''ח בתשרי (16.10), 16:00 עד 19:00
סיור באווירת ימי החג בשכונת נחלאות בלב ירושלים. מי היו אלה שבנו סוכות בכל ימות השנה? מהי שכונת הסוכות והפחים 'ח'ארת א-טאנק', מהם המשכנות, האוהלים, הנחלאות והזיכרונות.
מסלול משכנות ישראל, בתי גורל, אוהל משה, מזכרת משה, נחלת ציון, שכונת הפחים.
מדריך אלון תמרי סיור משפחות
''ושמחת בחגיך... והיית אך שמח''
יום שני, י''ט בתשרי (17.10), 17:00 עד 20:00
נשמע על סוכות הבנויות ממגוון חומרים, שנבנו במקומות מקוריים, וניקח חלק בשמחה העולה לעת ערב בחסידיות השונות בשמחת בית השואבה: בריקוד, בשירה ובלפידי אש.... סיור בשכונות החרדיות של ירושלים.
מדריכה אסתר סעד
לבוש צנוע (נשים בחצאיות)
גשר על גיא בן הינום
יום שלישי, כ' בתשרי (18.10), 17:00 עד 20:00
סיור מחוץ לחומות לכיוון פנים העיר. דרך גיא בן הינום נצא ממשכנות שאננים וננסה לעמוד על סוד קסמה ועל משמעותה של העיר. בליווי ניגוני חליל וכלי מיתר.
מדריך הלל מאלי
תוספת תשלום 20 ₪
עיר בהר – אל בטן האדמה בארמון הנציב
יום שלישי, כ' בתשרי (18.10), 10:00 עד 13:00
סיור בטיילת ארמון הנציב. תוך כדי פעילות חווייתית נגלה פינה לא מוכרת של טבע, תצפית מרהיבה, צמחים מיוחדים, מנהרה עתיקה ועוד.
המסלול טיילת ארמון הנציב, אמת המים של ארמון הנציב
מיועד למשפחות
תוספת תשלום 12 ₪
עירם של מלכים ונביאים
יום רביעי, כ''א בתשרי (19.10), 10:00 עד 12:30
סיור חווייתי בעיר דוד בעקבות מלכים, נביאים ו...ארכיאולוגים. נצא למסע בזמן אל ימי התנ''ך ואל ירושלים של דוד המלך וצאצאיו, ונצעד במערכת מים בת למעלה מ- 2500 שנים!
מסלול עיר דוד
מיועד למשפחות
תוספת תשלום 21 ₪ למבוגר, 12 ₪ לילד
יש להצטייד בפנסים, בנעליים נוחות להליכה, במים ובבגדים להחלפה.
לפרטים נוספים:
טלפון:02-5398888
אתר האינטרנט: http://www.ybz.org.il/
סוכות במוזיאון מגדל דוד
15/10/2011 - 18/10/2011
מוזיאון מגדל דוד
פעילות לכל המשפחה: ''מים דווקא בירושלים''
ימים ראשון, שני ושלישי 16-18 אוקטובר בשעות 16:00-10:30
תחנות יצירה ומשחק, ההצגה ''האוסף הכי הכי'' של תיאטרון הקרון, סיור והרפתקה במצודה. וגם סיור מודרך חווייתי ופעיל ברחבי המצודה בעקבות טקסי המים שהתקיימו בירושלים בימי חג הסוכות, משחק רצפה ענק ומשימות.
ההצגה תעלה בכל יום בשעה 11:00. הסיורים יתקיימו החל מהשעה 12:30 בכל חצי שעה.
מחיר לילד: 35 ₪. מחיר למבוגר: 25 ₪.
לילדים בגילאי 12-5
החיזיון הלילי – הקרנות נוספות לכבוד סוכות
15.10 מוצאי-שבת בשעות 19:00; 20:00; 21:15.
16-18.10 ימים ראשון, שני ושלישי בשעות 17:45; 19:00; 20:00; 21:15
לפרטים נוספים:
טלפון: 02-6265333
אתר האינטרנט: http://www.towerofdavid.org.il/
אריאל- המרכז לתולדות ירושלים בימי בית ראשון
16/10/2011 - 18/10/2011
אריאל – המרכז לתולדות ירושלים בימי בית ראשון
ושמחת בחגך והיית אך שמח !
בחוה''מ סוכות בימים א'-ג', (י''ח-כ תשרי, 16-18 אוקטובר):
בואו לחוות את ירושלים של ימי המקדש הראשון
•'הרוח שבחומר'- מיצג מרגש המאיר את סוד קסמה של העיר בימי המלכים והנביאים.
•דגם תלת מימדי מרהיב המציג את ירושלים על בתיה, חומותיה ובית המקדש.
•תערוכה ובה ממצאים, המחשות ודגמים העוסקים בחיי יום יום של תקופת המקרא.
מיצג בעברית כל שעה עגולה 18:00-10:00
מיצג באנגלית 12:30, 14:30, 16:30.
מחיר מיוחד לחג – 10 ₪ למבקר!
פעילות לכל המשפחה
רח' בוני החומה פינת רח' פלוגת הכותל, הרובע היהודי, ירושלים.
טל' 02-6286288
אתר האינטרנט: http://www.ybz.org.il/
אירועי סוכות בבית אבי חי
16/10/2011 - 18/10/2011
בית אבי חי
סוכות לכל המשפחה
ימים ראשון – שלישי ,יח – כ בתשרי ,16 – 18 באוקטובר
חוה''מ סוכות
פעילות יצירתית ומהנה לכל המשפחה: תערוכת דגמי סוכות, סדנאות יצירה, שעות סיפור, כתב חידה, משחקי חצר והפתעות.
פעילויות ללא תשלום:
ביקור בתערוכה ''סוכות מדברות''
סדנאות יצירה בסוכת המיחזור
כתב חידה בעקבות התערוכה
אוהל אברהם אבינו - אירוח מסורתי לכל המשפחה
פינת ישיבה עם סיפורים ומשחקים
משחקי חצר והפעלות
פעילויות בתשלום:
שעות סיפור לגילאי 6-3:
העץ הנדיב - מה אפשר לבקש מהטבע?
סיפורו של חוני המעגל - איך מבקשים גשם?
הדייג ודג הזהב - מה עדיף, בקתה או ארמון?
סדנאות יצירה:
סדנאות לבניית כלי נגינה והופעה בשיתוף הילדים, לגילאי 7-5
סדנאות להכנת סרטון אנימציה לגילאי 7 ומעלה
מחירים:
שעת סיפור / סדנה: 30 ₪
2 כרטיסים: 50 ₪
3 כרטיסים למחזיקי כרטיס ירושלמי: 60 ש''ח
4 כרטיסים: 90 ₪
מלווה (מעל גיל 14) ללא תשלום
תערוכת תחרות ''סוכות מדברות''
שעות פתיחת התערוכה: 10:00 – 19:00
ימים ראשון-שישי, יח-כג בתשרי, 21-16 באוקטובר
בימי שישי וערבי חג: 10:00 – 14:00
בחג: 10:00 – 17:00
תחרות דגמי סוכות זעירות. התחרות נושאת פרסים ומתקיימת זה השנה הרביעית בבית אבי חי.
הכניסה חינם.
סיורי סוכות
בשיתוף החברה להגנת הטבע
בית אבי חי והחברה להגנת הטבע מזמינים אתכם לסיור מיוחד – מהסוכות הזעירות לסוכות בחצרות
במהלך חוה''מ סוכות ניפגש בבית אבי חי לסיור בתערוכה ''סוכות מדברות''
ולאחר מכן נצא לסיור סוכות בחצרות שכונת נחלאות. הסיור מתאים לכל המשפחה
פרטים נוספים וזמני הסיורים באתר בית אבי חי.
הרשמה במרכז לתרבות ירוקה, טלפון: 02-6252357
בית אבי חי
המלך ג'ורג' 44
אתר האינטרנט של בית אבי חי: http://www.bac.org.il
טלפון 6215300
סוכות לכל המשפחה במוזיאון ארצות המקרא ירושלים
16/10/2011 - 19/10/2011
סיור מהנה בתערוכת השופרות, סדנאות יצירה, משחקים ועוד...
הכניסה לילדים חינם במהלך חול המועד!!
ימים א'– ד'
16-19.10.11
י''ח- כ''א תשרי תשע''ב
ימים א' – ג' 10:30– 15:30
יום ד' 10:00 – 13:00
סיורים תיאטרליים לילדים - המסע הביתה!
דוד המלך, עז מופלאה ורועה נודד מחפשים את הדרך הביתה. נצטרף אליהם במסעם ונגלה-
איך טווים צמר, מה זאת קרן שפע, כיצד נלחמים בכבשה השחורה ואיך כל זה מתקשר לסוכות.
הסיורים כוללים ביקור בתערוכה החדשה ''שופרא דשופרא- השופר כעד להיסטוריה''.
הסיורים לילדים ייצאו מדי חצי שעה בין השעות 14:00-10:00, ובערב חג בין השעות 10:00- 12:00
(חינם)
מופע לכל המשפחה
בימים א' – ג' בשעה 12:00 תתקים ההצגה ''סבתא סורגת'' של תיאטרון הקרון. ההצגה מספרת על סבתא שסרגה את כל עולמה מצמר. הצגה על האומץ ליצור, על כח הדמיון ועל אהבה גדולה לספרים וסיפורים.
(25 ש''ח לכרטיס
3 כרטיסים ב-60 ש''ח)
סדנאות יצירה
הילדים ייהנו מסדנאות יצירה ייחודיות ברוח החג ובהשראת התערוכה ''שופרא דשופרא – השופר כעד להיסטוריה'': סדנת עבודה בחומר, סדנת מיחזור, סדנת הכנת דגל שמחת תורה, הכנת פיתות ועוד..
הסדנאות פועלות בימים א-ג, בין השעות 10:00- 15:30וביום ד' 10:00 – 13:00
(20 ₪ לסדנא
3 סדנאות ב-50 ש''ח).
סדנת טוויה ואריגה
מלאכות הצמר כמעט נעלמו לנו, בואו נזכור קצת את חיי היום יום של פעם, נלמד איך אנשים הכינו בגדים, ושטיחים מהעדר שלהם, הדגמה בטווית צמר בפלך קדום ואריגה עצמית בנולי מותן- שיטת אריגה דרום אמרקאית.
(20 ₪ לסדנא
3 סדנאות ב-50 ש''ח).
סיורים מודרכים חינם למבוגרים יתקיימו מדי יום בעברית ובאנגלית.
עברית כל שעה עגולה מ-11:00 עד 16:00 ובערב חג בין השעות 11:00- 12:00, אנגלית 10:30
(חינם)
תערוכה חדשה -שופרא דשופרא
השופר כעד להיסטוריה עוקבת אחר גלגולו של השופר מכלי נשיפה העשוי קרן חלולה של בעל-חיים לסמל בעל משמעויות דתיות, לאומיות והיסטוריות עבור העם היהודי.
בתערוכה מוצג קולאז' מרהיב של בעלי חיים ממינים שונים וקרניהם המרשימות, לצד פסיפס מרתק של שופרות מארצות שונות אשר מאחורי כל אחד מהם סיפור אישי, מנהג מיוחד, חלומות ושאיפות. יחד הם מספרים את סיפורו של עם ישראל על פני הדורות.
(כלול בכרטיס הכניסה למוזיאון)
חוברות הפעלה עצמית מיוחדות במוזיאון
שופרא דשופרא
חוברות פעילות עצמית בתערוכת שופרא דשופרא – השופר כעד להיסטוריה.
באמצעות משימות וחידות ייחשפו הסיפורים המרתקים שמאחורי המוצגים.
מיועד לגילאי 7 ומעלה
עלילות שמשי - בעקבות מגדל בבל
עם תום ספור מגדל בבל נפוצים בוני המגדל לכל עבר. כך על פי התורה החלו להיווצר העמים והתרבויות. יחד עם שמשי נצא לגלות את תרבויות העבר ואנשי קדם המסתתרים במוזיאון.
מיועד לגילאי 4 - 8
עלילות שמשי - בעקבות התנ''ך במוזיאון
שמשי דמות קומיקס חביבה מהעולם העתיק, מובילה את הילדים במסע מלהיב בעקבות סיפורי התנ''ך המסתתרים בין מוצגי המוזיאון, בשילוב עם הסברים מרתקים, משימות וחידות.
מיועד לילדים לגילאי 9 ומעלה
ניתן לרכוש בעברית ובאנגלית
מוזיאון ארצות המקרא ירושלים
רחוב אברהם גרנות 25, קריית המוזיאונים ירושלים
שעות פתיחה: ימים א', ב', ג', ה' 9:30 - 17:30; ד' 9:30 - 21:30; ימי ו' וערבי חג 9:30 - 14:00; שבת: 10:00 – 15:00, חג: סגור
קווי אוטובוס: 9, 17, 24, 99
טלפון: 02-5611066
דוא"ל: contact@blmj.org
אתר: http://www.blmj.org/
צעדת ירושלים
18/10/2011
שלישי
הצעדה תתקיים ביום שלישי כ' בתשרי, חוה''מ סוכות 18/10/2011
צעדת ירושלים הבינלאומית מושכת מדי שנה עשרות אלפי צועדים מרחבי העולם ומהארץ. עשרות קבוצות בלבוש ססגוני ובליווי תזמורות מגיעות לחוות את ירושלים ''דרך הרגליים''.
יום הצעדה יכלול 3 צעדות בוקר במסלולי טבע, הפנינג בגן סאקר ומצעד חגיגי ברחובות מרכז ירושלים.
מצעד חגיגי במרכז העיר מהשעה 15:00:
מסלול המצעד: רח' המלך גו'רג' (פנית שמואל הנגיד), רח' אגרון, המלך דוד, סיום בחניון הרכבת. בימת הכבוד ברח' המלך דוד.
עשרות אלפי אנשים יצעדו ברחובות ירושלים, ביניהם אלפי תיירים אוהבי ישראל המגיעים לארץ בחג הסוכות, מצעד מחולות, אומני רחוב, עשרות קבוצות המייצגות גופים ציבוריים, מסחריים וכד', לוחמים מחטיבות צה''ל, נציגי כוחות הביטחון, ההצלה ועוד.
הצעדה מתחילה בהפנינג ענקי בגן סאקר, לשם יגיעו גם אלפי מטיילים מכל רחבי הארץ.
הפנינג חגיגי בגן סאקר שישמש חניון לצועדים למנוחה ופיקניק בין השעות 10:00-15:00
משתתפי הצעדה ותושבי ירושלים יחגגו בהפנינג ענק בגן סאקר בין השעות 10:00-15:00
מופעים, אומנים, יריד דוכני ,עולם הילד – פארק מתנפחים ופעילות ענק, רכבת חשמלית ועוד.
מופע מרכזי – אביהו מדינה ושימי תבורי
מסלולי צעדת בוקר
מסלול א' למטיבי לכת כ- 15 ק''מ (זינוק בשעות 07:00-09:00)
זינוק מגן הקיפוד (רמות) – יער רמות – עמק הארזים – מוצא - עין כרם – הר הרצל – בית הכרם – גן סאקר.
מסלול ב' דרגת קושי בנונית כ- 8 ק''מ (זינוק בשעות 07:30-09:30)
זינוק מהר הצופים – עמק צורים – נחל קדרון – גת שמנים – יד אבשלום – שער האשפות – הר ציון – גיא בן הינום – ימין משה – טלבייה – רחביה – גן סאקר.
מסלול ג' דרגת קושי קלה/משפחתית כ- 5 ק''מ (זינוק בשעות 08:00-10:00)
זינוק מכיכר ספרא – שער יפו – הפטריארכיה הארמנית – שער ציון – הר ציון – גיא בן הינום – ימין משה טלבייה – רחביה – גן סאקר.
להסדרי תנועה וחנייה לרגל הצעדה
ליל הושענה רבה
18/10/2011
שלישי
שלישי, כ' בתשרי, 18/10 החל מ- 22:00 אל תוך הליל הבין בשעות 23:00- עד 05:00
לימוד לילי בשכונות העיר.
פרטים במנהלים הקהילתיים בכל שכונה.
הקפות שניות בשכונות
20/10/2011
חמישי
חמישי, כ''ב בתשרי 20/10 החל מהשעה 20:00 עד 23:00.
בעשרות מוקדים בשכונות.
--------------------------------------------------------------------------------
פסטיבל אבירי ירושלים במוזיאון עין יעל
21/10/2011 - 22/10/2011
מוזיאון פעיל עין יעל
מיוחד לפרחי אבירים, נסיכות קטנות והוריהן. סדנאות, טורניר אבירים, מחולות, מלאכות מסורתיות ואוכל אותנטי.
טלפון לבירורים: 054-4336738
09/10/2011 - 19/10/2011
מוזיאון חצר הישוב הישן
סוכות במוזיאון
בימי החופשה שבין יום הכיפורים לסוכות (9-11.10):
בואו להכין קישוטים לסוכה בשעות 11:00-13:00
חול המועד
סיורים מודרכים במוזיאון: 11:00, 14:00
סיפור משפחתי:
בימי א-ב (16-17.10) בשעות 11:00-16:00
משה שרביט יספר על אילן היוחסין של משפחתו.
מחפשים את האושפזין, משחקי ילדות של פעם, ועוד הפתעות לכל המשפחה...
כרטיס משפחתי: 40 ₪
שעות פתיחה בחוה''מ סוכות:
יום ו (14.10), ערב שמחת תורה (19.10):10:00-13:00
ימי א-ג (16-18.10): 10:00-20:00
אור החיים 6, הרובע היהודי
טלפון: 02-6276319, 052-4002478
אתר המוזיאון http://oymuseum.datinet.co.il
גן החיות התנ''כי
09/10/2011 - 31/10/2011
גן החיות התנכ''י
פעילויות מיוחדות לחופשת החגים
תאריכים 9-21/10/2011
יערות הגשם הולכים ונעלמים – סדנה לכל המשפחה, מלווה בבעלי חיים על בית הגידול של יערות הגשם ובעלי החיים השוכנים בו, תיערך בימים א', ב', ג' בתאריכים 9, 10, 16, 17, 18 בשעה 15:00 ובימים ד', ה' 19, 21 באוקטובר בשעה 11:00באמפיתיאטרון של גן הפסלים.
אולימפיאדת בעלי החיים – עמדת הדרכה אינטראקטיבית העוסקת בשיאנים השונים מעולם החי מהכבד ועד המוזר.
בלב היער – עמדת הדרכה מרתקת על בעלי החיים ביערות הגשם ועל הסכנות המאיימות עליהם. בתקופת החופשה יערכו ברצף האכלות מודרכות, אימוני פילים והדרכות רבות.
בכל יום יתקיימו האכלות מודרכות ואימון פילים ברצף.
שעות פתיחת הגן:
ימים א'-ה' 9:00 - 19:00
יום ו' וערבי חג - 9:00 - 16:30
יום שבת וחג 10:00 - 18:00
הכניסה לגן החיות כשעה לפני סגירת הגן.
כתובת: דרך אהרון שולוב 1, מנחת (ליד קניון מלחה)
מחירי הכניסה לגן-החיות
לילד (מגיל 3-18) - 37 ש"ח
למבוגר (מעל גיל 18) - 47 ש"ח
חייל, סטודנט, פנסיונר, נכה, נכה צה"ל (עם הצגת תעודה) - 37 ₪
לפרטים נוספים: 02-6750111
אתר אינטרנט: www.jerusalemzoo.org.il
אירועי סוכות במוזיאון ישראל
12/10/2011 - 25/10/2011
מוזיאון ישראל
חוגגים סוכות באגף הנוער
16, 17, 18 באוקטובר
''לטוס לארצות רחוקות''
סיור פעיל
ב- 12.10, 14.10, 16.10, 17.10, 18.10, 19.10, 21.10
בשעה 12:00
פעילות לכל המשפחה ברחבי המוזיאון לגילוי ארצות רחוקות ותרבויות שונות.
המשתתפים יקבלו דרכון אישי, גלויות ובולים כדי לשלוח מהמסע ברחבי העולם/המוזיאון.
מגיל 5
15 ₪ למשתתף
לבעלי מינוי משפחתי 10 ₪.
חצר פעילה : תראו מה שצבע יכול לעשות
16.10, 17.10, 18.10 חול המועד סוכות
בין השעות 10:00-15:00
30 ₪ למשתתף מגיל 7 ומעלה, 25 ₪ לבעלי מינוי משפחתי
השנה תצבע החצר בכל צבעי הקשת ויחד נבדוק את החשיבות,המשמעות והפרשנות
של הצבע ביצירת האמנות.
•הפקת צבעים מן הטבע
•ייצור צבעים: טמפרה,שמן אקוורל ופסטל
•מה צבע יכול לעשות לציור- ניקח ציור ידוע ונצייר אותו בסוגי צבע שונים ובמשמעויות צבע משתנות
•מ- 3 צבעי יסוד ניצור את מניפת הצבעים
•ובמטבח- מאכלים מהמזרח הרחוק שיוכנו לפי חוקי הצבע של האוכל במסורת הסינית והיפנית
החצר בנדיבות טמבור
סדנת המיחזור
16.10, 17.10, 18.10 חול המועד סוכות, בין השעות 10:00-15:00
המקום בו אקולוגיה פוגשת אומנות.
התנסות חוויתית,מעשירה,מאתגרת וירוקה במגוון חומרים הנאספים ממפעלי תעשייה.
'הוראות או לא הוראות..זו השאלה..'
בהשראת התערוכה החיים-הוראות שימוש ,הילדים מוזמנים לבחור את המסלול המתאים להם. 'שרות עצמי' ויצירתי או 'שרות מלא' הכולל ערכת חומרים מגוונים בתוספת הוראות הכנה.
ערכה לסוכה: קופסת חומרי מיחזור מגוונים בתוספת הוראות הכנה,להכנת מבחר קישוטי סוכה.
15 ₪ לילד לגילאי 3 עד 9
לפרטים: תלמה שולץ- 6708963- 02
ספריית אגף הנוער
16-19.10, 25.10
הסתיו משיר עליו.
סיפורי סתיו עם המספרת שלומית דביר.
שעות פתיחה בסוכות
ימים א' ב' 16.10, 17.10 10.00-16.00 שעת סיפור ב-11.00
יום ג' 18.10 10.00-14.00 וגם 15.00-19.00 שעת סיפור ב-11.00 וב-17.00.
יום ד' 19.10 10:00 – 13:00 שעת סיפור ב-12:00
לפרטים נוספים:
טלפון: 02-6708811
אתר האינטרנט: http://www.imj.org.il/
אירועי סוכות ביד בן צבי
14/10/2011 - 19/10/2011
יד יצחק בן-צבי
''אולי הוא צריף קטן, אולי מגדל שנהב''
יום שישי, ט''ז בתשרי (14.10), 9:00 עד 12:00
נצא לביקור ב''סוכה לשבטי ישראל'' בצריף הנשיא יצחק בן-צבי ובעקבות סיפורי בתים נוספים בשכונת רחביה. נשמע על דירת קיסר אתיופי, על בתיהם של מלומדים, סופרים ואנשים מן השורה, וגם על הספרייה הגדולה ביותר בעולם ועל טחנת רוח שסיבובה נדם.
מסלול בניין המוסדות הלאומיים, יד יצחק בן-צבי, מעונות העובדים, טחנת הרוח
מדריכה תמר כהן
סוכות של חג, סוכות של חול
יום ראשון, י''ח בתשרי (16.10), 16:00 עד 19:00
סיור באווירת ימי החג בשכונת נחלאות בלב ירושלים. מי היו אלה שבנו סוכות בכל ימות השנה? מהי שכונת הסוכות והפחים 'ח'ארת א-טאנק', מהם המשכנות, האוהלים, הנחלאות והזיכרונות.
מסלול משכנות ישראל, בתי גורל, אוהל משה, מזכרת משה, נחלת ציון, שכונת הפחים.
מדריך אלון תמרי סיור משפחות
''ושמחת בחגיך... והיית אך שמח''
יום שני, י''ט בתשרי (17.10), 17:00 עד 20:00
נשמע על סוכות הבנויות ממגוון חומרים, שנבנו במקומות מקוריים, וניקח חלק בשמחה העולה לעת ערב בחסידיות השונות בשמחת בית השואבה: בריקוד, בשירה ובלפידי אש.... סיור בשכונות החרדיות של ירושלים.
מדריכה אסתר סעד
לבוש צנוע (נשים בחצאיות)
גשר על גיא בן הינום
יום שלישי, כ' בתשרי (18.10), 17:00 עד 20:00
סיור מחוץ לחומות לכיוון פנים העיר. דרך גיא בן הינום נצא ממשכנות שאננים וננסה לעמוד על סוד קסמה ועל משמעותה של העיר. בליווי ניגוני חליל וכלי מיתר.
מדריך הלל מאלי
תוספת תשלום 20 ₪
עיר בהר – אל בטן האדמה בארמון הנציב
יום שלישי, כ' בתשרי (18.10), 10:00 עד 13:00
סיור בטיילת ארמון הנציב. תוך כדי פעילות חווייתית נגלה פינה לא מוכרת של טבע, תצפית מרהיבה, צמחים מיוחדים, מנהרה עתיקה ועוד.
המסלול טיילת ארמון הנציב, אמת המים של ארמון הנציב
מיועד למשפחות
תוספת תשלום 12 ₪
עירם של מלכים ונביאים
יום רביעי, כ''א בתשרי (19.10), 10:00 עד 12:30
סיור חווייתי בעיר דוד בעקבות מלכים, נביאים ו...ארכיאולוגים. נצא למסע בזמן אל ימי התנ''ך ואל ירושלים של דוד המלך וצאצאיו, ונצעד במערכת מים בת למעלה מ- 2500 שנים!
מסלול עיר דוד
מיועד למשפחות
תוספת תשלום 21 ₪ למבוגר, 12 ₪ לילד
יש להצטייד בפנסים, בנעליים נוחות להליכה, במים ובבגדים להחלפה.
לפרטים נוספים:
טלפון:02-5398888
אתר האינטרנט: http://www.ybz.org.il/
סוכות במוזיאון מגדל דוד
15/10/2011 - 18/10/2011
מוזיאון מגדל דוד
פעילות לכל המשפחה: ''מים דווקא בירושלים''
ימים ראשון, שני ושלישי 16-18 אוקטובר בשעות 16:00-10:30
תחנות יצירה ומשחק, ההצגה ''האוסף הכי הכי'' של תיאטרון הקרון, סיור והרפתקה במצודה. וגם סיור מודרך חווייתי ופעיל ברחבי המצודה בעקבות טקסי המים שהתקיימו בירושלים בימי חג הסוכות, משחק רצפה ענק ומשימות.
ההצגה תעלה בכל יום בשעה 11:00. הסיורים יתקיימו החל מהשעה 12:30 בכל חצי שעה.
מחיר לילד: 35 ₪. מחיר למבוגר: 25 ₪.
לילדים בגילאי 12-5
החיזיון הלילי – הקרנות נוספות לכבוד סוכות
15.10 מוצאי-שבת בשעות 19:00; 20:00; 21:15.
16-18.10 ימים ראשון, שני ושלישי בשעות 17:45; 19:00; 20:00; 21:15
לפרטים נוספים:
טלפון: 02-6265333
אתר האינטרנט: http://www.towerofdavid.org.il/
אריאל- המרכז לתולדות ירושלים בימי בית ראשון
16/10/2011 - 18/10/2011
אריאל – המרכז לתולדות ירושלים בימי בית ראשון
ושמחת בחגך והיית אך שמח !
בחוה''מ סוכות בימים א'-ג', (י''ח-כ תשרי, 16-18 אוקטובר):
בואו לחוות את ירושלים של ימי המקדש הראשון
•'הרוח שבחומר'- מיצג מרגש המאיר את סוד קסמה של העיר בימי המלכים והנביאים.
•דגם תלת מימדי מרהיב המציג את ירושלים על בתיה, חומותיה ובית המקדש.
•תערוכה ובה ממצאים, המחשות ודגמים העוסקים בחיי יום יום של תקופת המקרא.
מיצג בעברית כל שעה עגולה 18:00-10:00
מיצג באנגלית 12:30, 14:30, 16:30.
מחיר מיוחד לחג – 10 ₪ למבקר!
פעילות לכל המשפחה
רח' בוני החומה פינת רח' פלוגת הכותל, הרובע היהודי, ירושלים.
טל' 02-6286288
אתר האינטרנט: http://www.ybz.org.il/
אירועי סוכות בבית אבי חי
16/10/2011 - 18/10/2011
בית אבי חי
סוכות לכל המשפחה
ימים ראשון – שלישי ,יח – כ בתשרי ,16 – 18 באוקטובר
חוה''מ סוכות
פעילות יצירתית ומהנה לכל המשפחה: תערוכת דגמי סוכות, סדנאות יצירה, שעות סיפור, כתב חידה, משחקי חצר והפתעות.
פעילויות ללא תשלום:
ביקור בתערוכה ''סוכות מדברות''
סדנאות יצירה בסוכת המיחזור
כתב חידה בעקבות התערוכה
אוהל אברהם אבינו - אירוח מסורתי לכל המשפחה
פינת ישיבה עם סיפורים ומשחקים
משחקי חצר והפעלות
פעילויות בתשלום:
שעות סיפור לגילאי 6-3:
העץ הנדיב - מה אפשר לבקש מהטבע?
סיפורו של חוני המעגל - איך מבקשים גשם?
הדייג ודג הזהב - מה עדיף, בקתה או ארמון?
סדנאות יצירה:
סדנאות לבניית כלי נגינה והופעה בשיתוף הילדים, לגילאי 7-5
סדנאות להכנת סרטון אנימציה לגילאי 7 ומעלה
מחירים:
שעת סיפור / סדנה: 30 ₪
2 כרטיסים: 50 ₪
3 כרטיסים למחזיקי כרטיס ירושלמי: 60 ש''ח
4 כרטיסים: 90 ₪
מלווה (מעל גיל 14) ללא תשלום
תערוכת תחרות ''סוכות מדברות''
שעות פתיחת התערוכה: 10:00 – 19:00
ימים ראשון-שישי, יח-כג בתשרי, 21-16 באוקטובר
בימי שישי וערבי חג: 10:00 – 14:00
בחג: 10:00 – 17:00
תחרות דגמי סוכות זעירות. התחרות נושאת פרסים ומתקיימת זה השנה הרביעית בבית אבי חי.
הכניסה חינם.
סיורי סוכות
בשיתוף החברה להגנת הטבע
בית אבי חי והחברה להגנת הטבע מזמינים אתכם לסיור מיוחד – מהסוכות הזעירות לסוכות בחצרות
במהלך חוה''מ סוכות ניפגש בבית אבי חי לסיור בתערוכה ''סוכות מדברות''
ולאחר מכן נצא לסיור סוכות בחצרות שכונת נחלאות. הסיור מתאים לכל המשפחה
פרטים נוספים וזמני הסיורים באתר בית אבי חי.
הרשמה במרכז לתרבות ירוקה, טלפון: 02-6252357
בית אבי חי
המלך ג'ורג' 44
אתר האינטרנט של בית אבי חי: http://www.bac.org.il
טלפון 6215300
סוכות לכל המשפחה במוזיאון ארצות המקרא ירושלים
16/10/2011 - 19/10/2011
סיור מהנה בתערוכת השופרות, סדנאות יצירה, משחקים ועוד...
הכניסה לילדים חינם במהלך חול המועד!!
ימים א'– ד'
16-19.10.11
י''ח- כ''א תשרי תשע''ב
ימים א' – ג' 10:30– 15:30
יום ד' 10:00 – 13:00
סיורים תיאטרליים לילדים - המסע הביתה!
דוד המלך, עז מופלאה ורועה נודד מחפשים את הדרך הביתה. נצטרף אליהם במסעם ונגלה-
איך טווים צמר, מה זאת קרן שפע, כיצד נלחמים בכבשה השחורה ואיך כל זה מתקשר לסוכות.
הסיורים כוללים ביקור בתערוכה החדשה ''שופרא דשופרא- השופר כעד להיסטוריה''.
הסיורים לילדים ייצאו מדי חצי שעה בין השעות 14:00-10:00, ובערב חג בין השעות 10:00- 12:00
(חינם)
מופע לכל המשפחה
בימים א' – ג' בשעה 12:00 תתקים ההצגה ''סבתא סורגת'' של תיאטרון הקרון. ההצגה מספרת על סבתא שסרגה את כל עולמה מצמר. הצגה על האומץ ליצור, על כח הדמיון ועל אהבה גדולה לספרים וסיפורים.
(25 ש''ח לכרטיס
3 כרטיסים ב-60 ש''ח)
סדנאות יצירה
הילדים ייהנו מסדנאות יצירה ייחודיות ברוח החג ובהשראת התערוכה ''שופרא דשופרא – השופר כעד להיסטוריה'': סדנת עבודה בחומר, סדנת מיחזור, סדנת הכנת דגל שמחת תורה, הכנת פיתות ועוד..
הסדנאות פועלות בימים א-ג, בין השעות 10:00- 15:30וביום ד' 10:00 – 13:00
(20 ₪ לסדנא
3 סדנאות ב-50 ש''ח).
סדנת טוויה ואריגה
מלאכות הצמר כמעט נעלמו לנו, בואו נזכור קצת את חיי היום יום של פעם, נלמד איך אנשים הכינו בגדים, ושטיחים מהעדר שלהם, הדגמה בטווית צמר בפלך קדום ואריגה עצמית בנולי מותן- שיטת אריגה דרום אמרקאית.
(20 ₪ לסדנא
3 סדנאות ב-50 ש''ח).
סיורים מודרכים חינם למבוגרים יתקיימו מדי יום בעברית ובאנגלית.
עברית כל שעה עגולה מ-11:00 עד 16:00 ובערב חג בין השעות 11:00- 12:00, אנגלית 10:30
(חינם)
תערוכה חדשה -שופרא דשופרא
השופר כעד להיסטוריה עוקבת אחר גלגולו של השופר מכלי נשיפה העשוי קרן חלולה של בעל-חיים לסמל בעל משמעויות דתיות, לאומיות והיסטוריות עבור העם היהודי.
בתערוכה מוצג קולאז' מרהיב של בעלי חיים ממינים שונים וקרניהם המרשימות, לצד פסיפס מרתק של שופרות מארצות שונות אשר מאחורי כל אחד מהם סיפור אישי, מנהג מיוחד, חלומות ושאיפות. יחד הם מספרים את סיפורו של עם ישראל על פני הדורות.
(כלול בכרטיס הכניסה למוזיאון)
חוברות הפעלה עצמית מיוחדות במוזיאון
שופרא דשופרא
חוברות פעילות עצמית בתערוכת שופרא דשופרא – השופר כעד להיסטוריה.
באמצעות משימות וחידות ייחשפו הסיפורים המרתקים שמאחורי המוצגים.
מיועד לגילאי 7 ומעלה
עלילות שמשי - בעקבות מגדל בבל
עם תום ספור מגדל בבל נפוצים בוני המגדל לכל עבר. כך על פי התורה החלו להיווצר העמים והתרבויות. יחד עם שמשי נצא לגלות את תרבויות העבר ואנשי קדם המסתתרים במוזיאון.
מיועד לגילאי 4 - 8
עלילות שמשי - בעקבות התנ''ך במוזיאון
שמשי דמות קומיקס חביבה מהעולם העתיק, מובילה את הילדים במסע מלהיב בעקבות סיפורי התנ''ך המסתתרים בין מוצגי המוזיאון, בשילוב עם הסברים מרתקים, משימות וחידות.
מיועד לילדים לגילאי 9 ומעלה
ניתן לרכוש בעברית ובאנגלית
מוזיאון ארצות המקרא ירושלים
רחוב אברהם גרנות 25, קריית המוזיאונים ירושלים
שעות פתיחה: ימים א', ב', ג', ה' 9:30 - 17:30; ד' 9:30 - 21:30; ימי ו' וערבי חג 9:30 - 14:00; שבת: 10:00 – 15:00, חג: סגור
קווי אוטובוס: 9, 17, 24, 99
טלפון: 02-5611066
דוא"ל: contact@blmj.org
אתר: http://www.blmj.org/
צעדת ירושלים
18/10/2011
שלישי
הצעדה תתקיים ביום שלישי כ' בתשרי, חוה''מ סוכות 18/10/2011
צעדת ירושלים הבינלאומית מושכת מדי שנה עשרות אלפי צועדים מרחבי העולם ומהארץ. עשרות קבוצות בלבוש ססגוני ובליווי תזמורות מגיעות לחוות את ירושלים ''דרך הרגליים''.
יום הצעדה יכלול 3 צעדות בוקר במסלולי טבע, הפנינג בגן סאקר ומצעד חגיגי ברחובות מרכז ירושלים.
מצעד חגיגי במרכז העיר מהשעה 15:00:
מסלול המצעד: רח' המלך גו'רג' (פנית שמואל הנגיד), רח' אגרון, המלך דוד, סיום בחניון הרכבת. בימת הכבוד ברח' המלך דוד.
עשרות אלפי אנשים יצעדו ברחובות ירושלים, ביניהם אלפי תיירים אוהבי ישראל המגיעים לארץ בחג הסוכות, מצעד מחולות, אומני רחוב, עשרות קבוצות המייצגות גופים ציבוריים, מסחריים וכד', לוחמים מחטיבות צה''ל, נציגי כוחות הביטחון, ההצלה ועוד.
הצעדה מתחילה בהפנינג ענקי בגן סאקר, לשם יגיעו גם אלפי מטיילים מכל רחבי הארץ.
הפנינג חגיגי בגן סאקר שישמש חניון לצועדים למנוחה ופיקניק בין השעות 10:00-15:00
משתתפי הצעדה ותושבי ירושלים יחגגו בהפנינג ענק בגן סאקר בין השעות 10:00-15:00
מופעים, אומנים, יריד דוכני ,עולם הילד – פארק מתנפחים ופעילות ענק, רכבת חשמלית ועוד.
מופע מרכזי – אביהו מדינה ושימי תבורי
מסלולי צעדת בוקר
מסלול א' למטיבי לכת כ- 15 ק''מ (זינוק בשעות 07:00-09:00)
זינוק מגן הקיפוד (רמות) – יער רמות – עמק הארזים – מוצא - עין כרם – הר הרצל – בית הכרם – גן סאקר.
מסלול ב' דרגת קושי בנונית כ- 8 ק''מ (זינוק בשעות 07:30-09:30)
זינוק מהר הצופים – עמק צורים – נחל קדרון – גת שמנים – יד אבשלום – שער האשפות – הר ציון – גיא בן הינום – ימין משה – טלבייה – רחביה – גן סאקר.
מסלול ג' דרגת קושי קלה/משפחתית כ- 5 ק''מ (זינוק בשעות 08:00-10:00)
זינוק מכיכר ספרא – שער יפו – הפטריארכיה הארמנית – שער ציון – הר ציון – גיא בן הינום – ימין משה טלבייה – רחביה – גן סאקר.
להסדרי תנועה וחנייה לרגל הצעדה
ליל הושענה רבה
18/10/2011
שלישי
שלישי, כ' בתשרי, 18/10 החל מ- 22:00 אל תוך הליל הבין בשעות 23:00- עד 05:00
לימוד לילי בשכונות העיר.
פרטים במנהלים הקהילתיים בכל שכונה.
הקפות שניות בשכונות
20/10/2011
חמישי
חמישי, כ''ב בתשרי 20/10 החל מהשעה 20:00 עד 23:00.
בעשרות מוקדים בשכונות.
--------------------------------------------------------------------------------
פסטיבל אבירי ירושלים במוזיאון עין יעל
21/10/2011 - 22/10/2011
מוזיאון פעיל עין יעל
מיוחד לפרחי אבירים, נסיכות קטנות והוריהן. סדנאות, טורניר אבירים, מחולות, מלאכות מסורתיות ואוכל אותנטי.
טלפון לבירורים: 054-4336738
הושענא רבה - מודיעין
לימוד הושענא רבא קהילתי18/10/2011יתקיים ביום שלישי כ' תשרי 18.10.11 בשני מוקדים מרכזיים בעיר
ישיבת ההסדר "מאיר הראל" (רח' עמק בית שאן 53)
בין השעות 20:00 – 04:30
ליל לימוד ושיחות לנוער ולמבוגרים עם רבני העיר, רבני הישיבה והמרצים: הרב אלישע וישליצקי, אוריאל לדרברג, הרב אביחי קצין, הרב איתמר חייקין, הרב דוד סתיו, הרב חיים נבון, הרב שמואל אליהו.
פעילות לילדים בגילאי 4-8 בבי"ס אבני החושן (עמק בית שאן 51)
בין השעות 17:00 – 19:30
פעילות יצירה * אבישי שטרית מערוץ מאיר לילדים בהצגת יחיד "קטן אבל גדול"
ישיבת בני עקיבא "לפיד מודיעין" (רח' ראובן 4)
בין השעות 20:00 – 05:00
בשעה 21:00 – הצגת ילדים "משנה המידות"
ליל לימוד ופעילויות לילדים ונוער בבית המדרש הגדול עם רבני הישיבה, רבני העיר והמרצים: הרב בני נכטיילר, הרב דוד סתיו, הרב יעקב אריאל, מרים פרץ, הרב חיים דרוקמן, הרב שמואל רוזנבלום, הרב אלי סדן, הרב שי פירון, הרב חיים נבון, הרב אשר כורסיה, הרב זכריה בן שלמה, הרב אלישע וישליצקי.
הכניסה חופשית! הציבור מוזמן!
ישיבת ההסדר "מאיר הראל" (רח' עמק בית שאן 53)
בין השעות 20:00 – 04:30
ליל לימוד ושיחות לנוער ולמבוגרים עם רבני העיר, רבני הישיבה והמרצים: הרב אלישע וישליצקי, אוריאל לדרברג, הרב אביחי קצין, הרב איתמר חייקין, הרב דוד סתיו, הרב חיים נבון, הרב שמואל אליהו.
פעילות לילדים בגילאי 4-8 בבי"ס אבני החושן (עמק בית שאן 51)
בין השעות 17:00 – 19:30
פעילות יצירה * אבישי שטרית מערוץ מאיר לילדים בהצגת יחיד "קטן אבל גדול"
ישיבת בני עקיבא "לפיד מודיעין" (רח' ראובן 4)
בין השעות 20:00 – 05:00
בשעה 21:00 – הצגת ילדים "משנה המידות"
ליל לימוד ופעילויות לילדים ונוער בבית המדרש הגדול עם רבני הישיבה, רבני העיר והמרצים: הרב בני נכטיילר, הרב דוד סתיו, הרב יעקב אריאל, מרים פרץ, הרב חיים דרוקמן, הרב שמואל רוזנבלום, הרב אלי סדן, הרב שי פירון, הרב חיים נבון, הרב אשר כורסיה, הרב זכריה בן שלמה, הרב אלישע וישליצקי.
הכניסה חופשית! הציבור מוזמן!
ליל הושענא רבה - בית מדרש אלול
בית מדרש אלול
אלול פותח שער ומזמין אתכם לערב לימוד, סיפורים ושירה
יום שלישי כ' בתשרי , ליל הושענא רבה ,
18/10/2011 בשעה 20:00
בתכנית:
■"פתיחת שער" בית המדרש מארח את מספרות הסיפורים מאיה קרני ויפעת סגל
במגוון סיפורים ממקורות שונים על רגעים של שינוי וצמיחה.
■על מורידי גשמים ופותחי שערי שמיים - לימוד במעגל ובחברותות *"את הגשם תן רק בעיתו"
- שירים אל תוך הלילה.
הערב יתקיים בבית מדרש "אלול" רח' כ"ט בנובמבר פינת בוסתנאי ירושלים.
אלול פותח שער ומזמין אתכם לערב לימוד, סיפורים ושירה
יום שלישי כ' בתשרי , ליל הושענא רבה ,
18/10/2011 בשעה 20:00
בתכנית:
■"פתיחת שער" בית המדרש מארח את מספרות הסיפורים מאיה קרני ויפעת סגל
במגוון סיפורים ממקורות שונים על רגעים של שינוי וצמיחה.
■על מורידי גשמים ופותחי שערי שמיים - לימוד במעגל ובחברותות *"את הגשם תן רק בעיתו"
- שירים אל תוך הלילה.
הערב יתקיים בבית מדרש "אלול" רח' כ"ט בנובמבר פינת בוסתנאי ירושלים.
הושענא רבה - בית מורשת בגין
ליל הושענא רבה תשע"ב
כמדי שנה יקיים מרכז מורשת בגין ערב לימוד בליל הושענא רבה (ה' חוהמ"ס, 18/10/2011). הכניסה לקהל הרחב היא חופשית על בסיס מקום פנוי.
בתכנית:
21:00- "מועדי ישראל וחווית הזמן המודרנית"- ד"ר מיכה גודמן.
21:45- "ישראל ויוון: בין רשב"י לאפלטון, בין אדם לפרומתאוס"- הרב חיים נבון.
2300- "כשהארי (פוטר) פגש את רבה (בר בר חנה)"- ד"ר עידו חברוני.
00-:00 הופעה ברוח הושענא רבה של הזמר והיוצר יונתן רזאל.
לפרטים: 02-5652011, וגם בפייסבוק
כמדי שנה יקיים מרכז מורשת בגין ערב לימוד בליל הושענא רבה (ה' חוהמ"ס, 18/10/2011). הכניסה לקהל הרחב היא חופשית על בסיס מקום פנוי.
בתכנית:
21:00- "מועדי ישראל וחווית הזמן המודרנית"- ד"ר מיכה גודמן.
21:45- "ישראל ויוון: בין רשב"י לאפלטון, בין אדם לפרומתאוס"- הרב חיים נבון.
2300- "כשהארי (פוטר) פגש את רבה (בר בר חנה)"- ד"ר עידו חברוני.
00-:00 הופעה ברוח הושענא רבה של הזמר והיוצר יונתן רזאל.
לפרטים: 02-5652011, וגם בפייסבוק
יום ראשון, 16 באוקטובר 2011
מעמד התפילה הגדול ביום הושענא רבה! יעתיר זקן המקובלים האדמו"ר רבי נסים מויאל שליט"א בתפילה מיוחדת
בס"ד א"א"א
מעמד התפילה הגדול ביום הושענא רבה! מסירת שמות עד יום שלישי (שלפני הושעא רבה) בשעה 11:00 בבוקר
כותרת משנה: בפעם הראשונה, יעתיר זקן המקובלים האדמו"ר רבי נסים מויאל שליט"א בתפילה מיוחדת, שתימשך 40 יום רצופים. ובמקביל יסיימו מניין תלמידי חכמים בכל יום את ספר התהילים בכותל המערבי, עבור המסייעים לאגודת החסד "נועם שמעון".
מוקד הישועות שנפתח בימים האחרונים הוצף בפניות רבות של אחינו בית ישראל מכל גווני הקשת לאור הפרסומים על התפילה הנדירה והעצומה שעומד הצדיק זקן המקובלים האדמו"ר רבי נסים מויאל שליט"א לערוך 40 יום רצופים החל מיום שישי, י' אלול ועד יום חתימת הדין האחרונה, יום הושענא רבה. בימים שכל נפש יהודי זקוקה לתפילות ורחמי שמים מרובים להיכתב ולהיחתם לשנה טובה, משופעת ברכה וחשוכה צרות וקשיים.
לאור התקופה הקשה והגזירות הנוראות שעברו רבים מעם ישראל בשנה האחרונה הן בכלל והן בפרט, פנו אנשי אגודת "נועם שמעון" לנשיא הארגון החל מהקמתו ומי שעומד מאחורי היוזמות הברוכות שפועלים בארגון, הצדיק רבי נסים מויאל שליט"א הידוע כעמוד התפילה של עם ישראל ואשר העיד עליו מרן הראשל"צ הגר"ע יוסף שליט"א כי הוא זקן המקובלים בדורנו ו"כל היוצא מפיו – יעשה!" אשר מתפילותיו וברכותיו נושעו המוני בית ישראל מהם תומכי אגודת "נועם שמעון" הזוכים לחיבה יתירה בביתו של הצדיק לאורך השנים, להעתיר בתפילה מיוחדת המבטלת גזירות מעל עם ישראל ופותחת שערי רחמים ורצון. ואכן נענה הצדיק לבקשה והסכים באופן ראשון מסוגו מאז ומעולם, ובתמורה של השתתפות סמלית וחד פעמית, להתפלל עבור המשתתפים בפעילות הקודש של אגודת החסד "נועם שמעון" להצלת משפחות במצוקה המשוועות לעזרה, ובפרט לקראת ימי החגים הבאים לקראתנו.
כמו כן בשליחות הצדיק תיערך תפילה נוספת וקריאת ספר תהילים שלם בכל יום על ידי מניין תלמידי חכמים ליד שריד בית מקדשנו ששכינה לא זזה ממנו מעולם, מקום שנפש כל יהודי נכספת וכמהה להשתפך לפני בעל הרחמים ואלו התלמידי חכמים יעשו זאת בשליחות עם ישראל הזוכים לשותפות ברוכה עם אגודת "נועם שמעון".
בתפוצות בית ישראל נרשמה התרגשות רבה לקראת ימי התפילה המיוחדים, הזדמנות חד פעמית וכבר הרימו תרומתם וזכו להירשם לתפילת זקן המקובלים לימים הנוראים.
להצטרפות לתפילה המיוחדת בליל החיתום - הושענא רבה בתרומה של 26 ש"ח לכל שם
ניתן להצטרף להזדמנות המיוחדת במוקד הישועות: 03-80-000-35
מעמד התפילה הגדול ביום הושענא רבה! מסירת שמות עד יום שלישי (שלפני הושעא רבה) בשעה 11:00 בבוקר
כותרת משנה: בפעם הראשונה, יעתיר זקן המקובלים האדמו"ר רבי נסים מויאל שליט"א בתפילה מיוחדת, שתימשך 40 יום רצופים. ובמקביל יסיימו מניין תלמידי חכמים בכל יום את ספר התהילים בכותל המערבי, עבור המסייעים לאגודת החסד "נועם שמעון".
מוקד הישועות שנפתח בימים האחרונים הוצף בפניות רבות של אחינו בית ישראל מכל גווני הקשת לאור הפרסומים על התפילה הנדירה והעצומה שעומד הצדיק זקן המקובלים האדמו"ר רבי נסים מויאל שליט"א לערוך 40 יום רצופים החל מיום שישי, י' אלול ועד יום חתימת הדין האחרונה, יום הושענא רבה. בימים שכל נפש יהודי זקוקה לתפילות ורחמי שמים מרובים להיכתב ולהיחתם לשנה טובה, משופעת ברכה וחשוכה צרות וקשיים.
לאור התקופה הקשה והגזירות הנוראות שעברו רבים מעם ישראל בשנה האחרונה הן בכלל והן בפרט, פנו אנשי אגודת "נועם שמעון" לנשיא הארגון החל מהקמתו ומי שעומד מאחורי היוזמות הברוכות שפועלים בארגון, הצדיק רבי נסים מויאל שליט"א הידוע כעמוד התפילה של עם ישראל ואשר העיד עליו מרן הראשל"צ הגר"ע יוסף שליט"א כי הוא זקן המקובלים בדורנו ו"כל היוצא מפיו – יעשה!" אשר מתפילותיו וברכותיו נושעו המוני בית ישראל מהם תומכי אגודת "נועם שמעון" הזוכים לחיבה יתירה בביתו של הצדיק לאורך השנים, להעתיר בתפילה מיוחדת המבטלת גזירות מעל עם ישראל ופותחת שערי רחמים ורצון. ואכן נענה הצדיק לבקשה והסכים באופן ראשון מסוגו מאז ומעולם, ובתמורה של השתתפות סמלית וחד פעמית, להתפלל עבור המשתתפים בפעילות הקודש של אגודת החסד "נועם שמעון" להצלת משפחות במצוקה המשוועות לעזרה, ובפרט לקראת ימי החגים הבאים לקראתנו.
כמו כן בשליחות הצדיק תיערך תפילה נוספת וקריאת ספר תהילים שלם בכל יום על ידי מניין תלמידי חכמים ליד שריד בית מקדשנו ששכינה לא זזה ממנו מעולם, מקום שנפש כל יהודי נכספת וכמהה להשתפך לפני בעל הרחמים ואלו התלמידי חכמים יעשו זאת בשליחות עם ישראל הזוכים לשותפות ברוכה עם אגודת "נועם שמעון".
בתפוצות בית ישראל נרשמה התרגשות רבה לקראת ימי התפילה המיוחדים, הזדמנות חד פעמית וכבר הרימו תרומתם וזכו להירשם לתפילת זקן המקובלים לימים הנוראים.
להצטרפות לתפילה המיוחדת בליל החיתום - הושענא רבה בתרומה של 26 ש"ח לכל שם
ניתן להצטרף להזדמנות המיוחדת במוקד הישועות: 03-80-000-35
הושענא רבא - בבר אילן
ביום שלישי, כ' בתשרי!
אחרי השיעור של הבנות נמשיך, לאירוע מיוחד "לילה לבן" של קדושה וטהרה
לכבוד הושענא רבא, בסוכה של הרב מוטי גל!
במדרשת התעוררות, ברנשטיין 44
(מול כפר המכבי'ה ברמת גן) בשעה 20:30.
לאחר השיעור באוניברסיטה בע"ה נצא ברכבים.
בתכנית :
ריקודי שמחת בית השואבה לצלילי מוסיקה סוחפת
הרצאה מרתקת על הושענא רבא מפי הרב מוטי גל
ארוחה חגיגית
אמירת ספר התהילים וספר דברים אל תוך הלילה...
התכנית מיועדת לבנות:)
כולן מוזמנות!!!
*** השיעורים השבועיים בתניא ותורת הנפש מתקיימים בע"ה כרגיל,
גם היום - יום ראשון וגם ביום שלישי
אחרי השיעור של הבנות נמשיך, לאירוע מיוחד "לילה לבן" של קדושה וטהרה
לכבוד הושענא רבא, בסוכה של הרב מוטי גל!
במדרשת התעוררות, ברנשטיין 44
(מול כפר המכבי'ה ברמת גן) בשעה 20:30.
לאחר השיעור באוניברסיטה בע"ה נצא ברכבים.
בתכנית :
ריקודי שמחת בית השואבה לצלילי מוסיקה סוחפת
הרצאה מרתקת על הושענא רבא מפי הרב מוטי גל
ארוחה חגיגית
אמירת ספר התהילים וספר דברים אל תוך הלילה...
התכנית מיועדת לבנות:)
כולן מוזמנות!!!
*** השיעורים השבועיים בתניא ותורת הנפש מתקיימים בע"ה כרגיל,
גם היום - יום ראשון וגם ביום שלישי
יום שלישי, 11 באוקטובר 2011
פרק תהילים לשחרורו של גילעד שליט ב"ה בקרוב אמן
בס"ד א"א"א
שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל-הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי. עֶזְרִי מֵעִם יְהוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. אַל-יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל-יָנוּם שֹׁמְרֶךָ. הִנֵּה לֹא-יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל. יְהוָה שֹׁמְרֶךָ יְהוָה צִלְּךָ עַל-יַד יְמִינֶךָ. יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא-יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה. יְהוָה יִשְׁמָרְךָ מִכָּל-רָע יִשְׁמֹר אֶת-נַפְשֶׁךָ. יְהוָה יִשְׁמָר-צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד-עוֹלָם
קישור לקבוצה בפייסבוק - http://www.facebook.com/group.php?gid=39241269386
שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל-הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי. עֶזְרִי מֵעִם יְהוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. אַל-יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל-יָנוּם שֹׁמְרֶךָ. הִנֵּה לֹא-יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל. יְהוָה שֹׁמְרֶךָ יְהוָה צִלְּךָ עַל-יַד יְמִינֶךָ. יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא-יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה. יְהוָה יִשְׁמָרְךָ מִכָּל-רָע יִשְׁמֹר אֶת-נַפְשֶׁךָ. יְהוָה יִשְׁמָר-צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד-עוֹלָם
קישור לקבוצה בפייסבוק - http://www.facebook.com/group.php?gid=39241269386
יום שני, 10 באוקטובר 2011
יום שישי, 7 באוקטובר 2011
עת שערי רצון להיפתח
בס"ד א"א"א
עֵת שַׁעֲרֵי רָצוֹן לְהִפָּתֵחַ
יוֹם אֶהְיֶה כַפַּי לְאֵל שׁוֹטֵחַ
אָנָּא זְכֹר נָא לִי בְּיוֹם הוֹכֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
בָּאַחֲרִית נֻסָּה בְּסוֹף הַעְשָׂרָה
הַבֵּן אֲשֶׁר נוֹלַד לְךָ מִשָּׂרָה
אִם נַפְשְׁךָ בוֹ עַד מְאֹד נִקְשָׁרָה
קוּם הַעֲלֵהוּ לִי לְעוֹלָה בָרָה
עַל הַר אֲשֶׁר כָּבוֹד לְךָ זוֹרֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
אָמַר לְשָׂרָה כִּי חֲמוּדֵךְ יִצְחָק
גָּדַל וְלֹא לָמַד עֲבוֹדַת שַׁחַק
אֵלֵךְ וְאוֹרֵהוּ אֲשֶׁר לוֹ אֵל חָק
אָמְרָה לְכָה אָדוֹן אֲבָל אַל תִּרְחַק
עָנָהּ יְהִי לִבֵּךְ בְּאֵל בּוֹטֵח
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
שָׁחַר וְהִשְׁכִּים לַהֲלֹךְ בַּבֹּקֶר
וּשְׁנֵי נְעָרָיו מִמְּתֵי הַשֶּׁקֶר
יוֹם הַשְּׁלִישִׁי נָגְעוּ אֶל חֵקֶר
וַיַּרְא דְּמוּת כָּבוֹד וְהוֹד וָיֶקֶר
עָמַד וְהִתְבּוֹנָן לְהִמָּשֵׁחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
יָדְעוּ נְעָרָיו כִּי קְרָאָם לֵאמֹר
אוֹר הַרְאִיתֶם צָץ בְּרֹאשׁ הַר הַמֹּר
וַיֹּאמְרוּ לֹא נֶחֱזֶה רַק מַהְמוֹר
עָנָה שְׁבוּ פֹה עַם מְשׁוּלִים לַחֲמוֹר
וַאֲנִי וְהַנַּעַר לְהִשְׁתַּטֵּחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
הָלְכוּ שְׁנֵיהֶם לַעֲשׂוֹת בִּמְלָאכָה
וְיַעֲנֶה יִצְחָק לְאָבִיו כָּכָה
אָבִי רְאֵה אֵשׁ וַעֲצֵי מַעֲרָכָה
אַיֵּה אֲדֹנִי שֶׂה אֲשֶׁר כַּהֲלָכָה
הַאַתְּ בְּיוֹם זֶה דָּתְךָ שׁוֹכֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
וְיַעֲנֶה אָבִיו בְּאֵל חַי מַחְסֶה
כִּי הוּא אֲשֶׁר יִרְאֶה לְעוֹלָה הַשֶּׂה
דַּע כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ אֱלֹהִים יַעֲשֶׂה
נִבְנֶה בְנִי הַיּוֹם לְפָנָיו כִּסֵּא
אָז יַאֲמִיר זֶבַח וְהַזּוֹבֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
דָּפְקוּ בְּשַׁעְרֵי רַחֲמִים לִפְתֹּחַ
הַבֵּן לְהִזָּבַח וְאָב לִזְבֹּחַ
קֹוִים לָאֵל וּבְרַחֲמָיו לִבְטֹחַ
וְקֹוֵי ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ
דָּרְשׁוּ בְּנַחְלַת אֵל לְהִסְתַּפֵּחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
הֵכִין עֲצֵי עוֹלָה בְּאוֹן וָחַיִל
וַיַּעֲקֹד יִצְחָק כְּעָקְדוֹ אַיִל
וַיְהִי מְאוֹר יוֹמָם בְּעֵינָם לַיִל
וַהֲמוֹן דְּמָעָיו נוֹזְלִים בְּחַיִל
עַיִן בְּמַר בּוֹכָה וְלֵב שָׂמֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
שִׂיחוּ לְאִמִּי כִּי שְׂשׂוֹנָהּ פָּנָה
הַבֵּן אֲשֶׁר יָלְדָה לְתִשְׁעִים שָׁנָה
הָיָה לְאֵשׁ וּלְמַאֲכֶלֶת מָנָה
אָנָה אֲבַקֵּשׁ לָהּ מְנַחֵם אָנָה
צַר לִי לְאֵם תִּבְכֶּה וְתִתְיַפֵּחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
מִמַּאֲכֶלֶת יֶהֱמֶה מִדְבָּרִי
נָא חַדְּדָהּ אָבִי וְאֶת מַאְסָרִי
חַזֵּק וְעֵת יְקַד יְקוֹד בִּבְשָׂרִי
קַח עִמְּךָ הַנִּשְׁאָר מֵאֲפְרִי
וְאְמֹר לְשָׂרָה זֶה לְיִצְחָק רֵיחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
וְיֶהֱמוּ כָּל מַלְאֲכֵי מֶרְכָּבָה
אוֹפַן וְשָׂרָף שׁוֹאֲלִים בִּנְדָבָה
מִתְחַנְּנִים לָאֵל בְּעַד שַׂר צָבָא
אָנָּא תְּנָה פִדְיוֹם וְכֹפֶר הָבָה
אַל נָא יְהִי עוֹלָם בְּלִי יָרֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
אָמַר לְאַבְרָהָם אֲדוֹן שָׁמַיִם
אַל תִּשְׁלְחָה יָד אֶל שְׁלִישׁ אוּרַיִם
שׁוּבוּ לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי מַחְנַיִם
יוֹם זֶה זְכוּת לִבְנֵי יְרוּשָׁלַיִם
בּוֹ שַׁעֲרֵי רַחֲמִים אֲנִי פּוֹתֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
לִבְרִיתְךָ שׁוֹכֵן זְבוּל וּשְׁבֻעָה
זָכְרָה לְעֵדָה סוֹעֲרָה וּנְגוּעָה
וּשְׁמַע תְּקִיעָה תּוֹקְעָה וּתְרוּעָה
וֶאֱמֹר לְצִיּוֹן בָּא זְמַן הַיְשׁוּעָה
יִנּוֹן וְאֵלִיָּה אֲנִי שׁוֹלֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּח עת שערי רצון, לרבי יהודה בן שמואל אבן עבאס
http://www.piyut.org.il/tradition/491.html?currPerformance=596
עֵת שַׁעֲרֵי רָצוֹן לְהִפָּתֵחַ
יוֹם אֶהְיֶה כַפַּי לְאֵל שׁוֹטֵחַ
אָנָּא זְכֹר נָא לִי בְּיוֹם הוֹכֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
בָּאַחֲרִית נֻסָּה בְּסוֹף הַעְשָׂרָה
הַבֵּן אֲשֶׁר נוֹלַד לְךָ מִשָּׂרָה
אִם נַפְשְׁךָ בוֹ עַד מְאֹד נִקְשָׁרָה
קוּם הַעֲלֵהוּ לִי לְעוֹלָה בָרָה
עַל הַר אֲשֶׁר כָּבוֹד לְךָ זוֹרֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
אָמַר לְשָׂרָה כִּי חֲמוּדֵךְ יִצְחָק
גָּדַל וְלֹא לָמַד עֲבוֹדַת שַׁחַק
אֵלֵךְ וְאוֹרֵהוּ אֲשֶׁר לוֹ אֵל חָק
אָמְרָה לְכָה אָדוֹן אֲבָל אַל תִּרְחַק
עָנָהּ יְהִי לִבֵּךְ בְּאֵל בּוֹטֵח
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
שָׁחַר וְהִשְׁכִּים לַהֲלֹךְ בַּבֹּקֶר
וּשְׁנֵי נְעָרָיו מִמְּתֵי הַשֶּׁקֶר
יוֹם הַשְּׁלִישִׁי נָגְעוּ אֶל חֵקֶר
וַיַּרְא דְּמוּת כָּבוֹד וְהוֹד וָיֶקֶר
עָמַד וְהִתְבּוֹנָן לְהִמָּשֵׁחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
יָדְעוּ נְעָרָיו כִּי קְרָאָם לֵאמֹר
אוֹר הַרְאִיתֶם צָץ בְּרֹאשׁ הַר הַמֹּר
וַיֹּאמְרוּ לֹא נֶחֱזֶה רַק מַהְמוֹר
עָנָה שְׁבוּ פֹה עַם מְשׁוּלִים לַחֲמוֹר
וַאֲנִי וְהַנַּעַר לְהִשְׁתַּטֵּחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
הָלְכוּ שְׁנֵיהֶם לַעֲשׂוֹת בִּמְלָאכָה
וְיַעֲנֶה יִצְחָק לְאָבִיו כָּכָה
אָבִי רְאֵה אֵשׁ וַעֲצֵי מַעֲרָכָה
אַיֵּה אֲדֹנִי שֶׂה אֲשֶׁר כַּהֲלָכָה
הַאַתְּ בְּיוֹם זֶה דָּתְךָ שׁוֹכֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
וְיַעֲנֶה אָבִיו בְּאֵל חַי מַחְסֶה
כִּי הוּא אֲשֶׁר יִרְאֶה לְעוֹלָה הַשֶּׂה
דַּע כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ אֱלֹהִים יַעֲשֶׂה
נִבְנֶה בְנִי הַיּוֹם לְפָנָיו כִּסֵּא
אָז יַאֲמִיר זֶבַח וְהַזּוֹבֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
דָּפְקוּ בְּשַׁעְרֵי רַחֲמִים לִפְתֹּחַ
הַבֵּן לְהִזָּבַח וְאָב לִזְבֹּחַ
קֹוִים לָאֵל וּבְרַחֲמָיו לִבְטֹחַ
וְקֹוֵי ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ
דָּרְשׁוּ בְּנַחְלַת אֵל לְהִסְתַּפֵּחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
הֵכִין עֲצֵי עוֹלָה בְּאוֹן וָחַיִל
וַיַּעֲקֹד יִצְחָק כְּעָקְדוֹ אַיִל
וַיְהִי מְאוֹר יוֹמָם בְּעֵינָם לַיִל
וַהֲמוֹן דְּמָעָיו נוֹזְלִים בְּחַיִל
עַיִן בְּמַר בּוֹכָה וְלֵב שָׂמֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
שִׂיחוּ לְאִמִּי כִּי שְׂשׂוֹנָהּ פָּנָה
הַבֵּן אֲשֶׁר יָלְדָה לְתִשְׁעִים שָׁנָה
הָיָה לְאֵשׁ וּלְמַאֲכֶלֶת מָנָה
אָנָה אֲבַקֵּשׁ לָהּ מְנַחֵם אָנָה
צַר לִי לְאֵם תִּבְכֶּה וְתִתְיַפֵּחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
מִמַּאֲכֶלֶת יֶהֱמֶה מִדְבָּרִי
נָא חַדְּדָהּ אָבִי וְאֶת מַאְסָרִי
חַזֵּק וְעֵת יְקַד יְקוֹד בִּבְשָׂרִי
קַח עִמְּךָ הַנִּשְׁאָר מֵאֲפְרִי
וְאְמֹר לְשָׂרָה זֶה לְיִצְחָק רֵיחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
וְיֶהֱמוּ כָּל מַלְאֲכֵי מֶרְכָּבָה
אוֹפַן וְשָׂרָף שׁוֹאֲלִים בִּנְדָבָה
מִתְחַנְּנִים לָאֵל בְּעַד שַׂר צָבָא
אָנָּא תְּנָה פִדְיוֹם וְכֹפֶר הָבָה
אַל נָא יְהִי עוֹלָם בְּלִי יָרֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
אָמַר לְאַבְרָהָם אֲדוֹן שָׁמַיִם
אַל תִּשְׁלְחָה יָד אֶל שְׁלִישׁ אוּרַיִם
שׁוּבוּ לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי מַחְנַיִם
יוֹם זֶה זְכוּת לִבְנֵי יְרוּשָׁלַיִם
בּוֹ שַׁעֲרֵי רַחֲמִים אֲנִי פּוֹתֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
לִבְרִיתְךָ שׁוֹכֵן זְבוּל וּשְׁבֻעָה
זָכְרָה לְעֵדָה סוֹעֲרָה וּנְגוּעָה
וּשְׁמַע תְּקִיעָה תּוֹקְעָה וּתְרוּעָה
וֶאֱמֹר לְצִיּוֹן בָּא זְמַן הַיְשׁוּעָה
יִנּוֹן וְאֵלִיָּה אֲנִי שׁוֹלֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּח עת שערי רצון, לרבי יהודה בן שמואל אבן עבאס
http://www.piyut.org.il/tradition/491.html?currPerformance=596
יום חמישי, 6 באוקטובר 2011
הלכות יום הכיפורים - הרב עובדיה יוסף שליט"א
ערב יום הכפורים
כתוב בתורה (ויקרא כג.) "ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחודש בערב" דהיינו שמליל עשירי בתשרי חלה החובה להתענות תענית יום הכפורים. והקשו רבותינו (במסכת ברכות דף ח.) על לשון הפסוק "בתשעה לחודש בערב", שלכאורה היה נכון יותר לכתוב "בעשירי לחודש" וממילא נדע שחובה להתענות כבר מליל עשירי בתשרי, שהרי בכל דיני תורתינו, היום הולך אחר הלילה שלפניו, וכגון ביום השבת, שמזמן שקיעת החמה ביום שישי, נכנסת שבת.
ותירצו רבותינו שהטעם שנכתב בפסוק "בתשיעי לחודש בערב" בא ללמדינו שכל האוכל ושותה בתשיעי, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. וראוי למעט במלאכה בערב יום הכפורים, כדי שיוכל להרבות באכילה ושתיה, וכל העושה מלאכה בערב יום הכפורים אינו רואה סימן ברכה לעולם מאותה מלאכה.
וכמה טעמים נאמרו על מצוה זו. הרא"ש כתב, שהטעם שציונו הקדוש ברוך הוא במצוה זו, שבאהבתו אלינו צוונו להתענות ביום הכפורים כדי לכפר על עוונותינו, וציוה עלינו להתחזק באכילה ושתיה קודם יום הכפורים, כדי שנוכל להתענות למחר. ובשבלי הלקט כתב, שאדרבא, כאשר אדם אוכל ושותה בערב יום הכפורים, התענית קשה עליו ביותר, ובזה מקיים מצות "ועניתם את נפשתיכם". ובספר שפת אמת כתב טעם נוסף, שכאשר אדם אוכל ושותה, הוא שמח וטוב לב, ומתוך כך יראה לפייס את חבירו בערב יום הכפורים.
וכתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שאף הנשים חייבות במצוה זו להרבות באכילה ושתיה בערב יום הכפורים, ואף על פי שנשים פטורות ממצות עשה שהזמן גרמא, וכאן המצוה היא בקום עשה, לאכול, מכל מקום, מכיון שהרא"ש כתב שטעם המצוה הוא כדי שנתחזק לקראת התענית, והנשים אף הן מחויבות בתענית, אם כן, גם הן שייכות בציווי להתחזק לקראת התענית.
בערב יום הכפורים, נוהגים להתפלל תפלת מנחה, בעוד היום גדול, דהיינו בשעה מוקדמת, ובתפילת העמידה, אומר כל אחד פסוק "יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי", ואחר כך אומר וידוי ו"על חטא" כפי שנדפס במחזורים. ואז ילך לביתו ויאכל סעודה מפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני תחילת התענית. ויש לפרוש מכל חמשת העינויים, אכילה, שתיה, רחיצה, נעילת נעלי עור, ותשמיש המיטה, מלפני שקיעת החמה. (ומצוה מן התורה להתחיל בכל דיני התענית קודם שקיעת החמה וראוי לנהוג כן לפחות כרבע שעה קודם שקיעת החמה).
ומצוה להדליק נרות לכבוד יום הכפורים, וקודם ההדלקה יש לברך "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של יום הכפורים" ואין לאשה לברך עם ההדלקה ברכת שהחיינו, אלא לאחר חליצת נעליים, שרק אז רשאים לברך שהחיינו, משום שבברכת שהחיינו מקבלת עליה קדושת יום הכפורים, ומיד היא חייבת בכל חמשת העינויים.
נוהגים להתעטף בטלית קודם שקיעת החמה (כדי שיוכל לברך עליה), ומתפללים כל תפילות יום הכפורים בטלית, כדי שיתפלל עמו בכוונה.
בהלכה הקודמת דיברנו מענין הכפרות, וכבר הזכרנו כמה פעמים מענין החובה המוטלת על כל אחד ואחד לתת את מעות הצדקה שבידו לגוף מוסמך של אנשים יראי שמים, שאינן גוזלים כספי הצדקה לעצמם, ואינם נוטלים עמלות שלא כדין.
ובודאי ראוי ונכון להעביר את כספי הצדקה לגמ"ח החיד"א, אשר מנהליו הם אנשים יראים ושלמים, ובעצמם תומכים בעניים מכספם וזהבם, ואינם נוטלים ולו שקל אחד ממעות הצדקה שבידם, גמ"ח חסדי החיד"א (חסדי יהודה דוד אליהו), המנוהל על ידי הרב שמואל בר שלום שליט"א, מחלק תלושים לרכישת מזון, עבור משפחות נזקקות, וזאת לאחר שנערכת בדיקה נכונה לגבי כל משפחה ומשפחה. יחודו של גמ"ח זה, שכל האנשים העומדים בראשו, הם אנשי עסקים מסודרים מבחינה כלכלית, ולכן אינם מתפרנסים בשום דרך מפעילות הגמ"ח, ובכך יש בטחון שכל כספי התרומות מעוברים אך ורק למשפחות נזקקות באמת.
ניתן להפקיד בבנק המזרחי, סניף 002, ככר החירות, מספר חשבון - 302004
כמו כן ניתן לתרום באמצעות כרטיס אשראי, בין השעות 9.00 עד 13.00, בטלפון: 025389230, או בטלפון: 0547460895
אכילה ורחיצה ביום הכפורים
מדיני יום הכפורים
הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, "וחי בהם", ולא שימות בהם. ואסור לאדם להמית עצמו או אפילו להכניס עצמו לספק סכנה בשביל תענית יום הכפורים. וכאשר מרן רבינו הגדול שליט"א היה רבה הראשי של תל אביב, וכן בשנים שאחר כך, היה מטריח עצמו ונוסע בכל ערב יום כפור, בשעות יקרות אלו, לבית החולים, בכדי לדבר על לבם של החולים שהתענית מסוכנת להם, לבל יתענו, והיה מזכיר את דברי הרדב"ז, שמי שאינו שומע לרופאים מפני שאומר שהוא בוטח בה', הרי זה חסיד שוטה, שהרי התורה אמרה שניתנה רשות לרופא לרפאות, וממילא אדם חייב להתנהג בכל דבר על פי כללי הרפואה, לאחר התייעצות עם מורה הוראה.
חולה שעצם החולי אינו מביאו לסכנה
ויש לציין, שגם חולה שעצם החולי שלו אינו סכנה ממש, מכל מקום לפעמים מחמת תרופות שהוא נוטל, הרי הוא חייב לשתות. ואם לא ישתה עלול הוא להכנס בחשש סכנה. וגם באופן כזה יש להתייעץ עם רופא ומורה הוראה בכדי לדעת כיצד לנהוג. ומצוי מצב זה בחולים הנוטלים תרופות פסיכיאטריות, ואצלם לעתים גם עצם החולי מוגדר חולי שיש בו סכנה.
מי שהוצרך לאכול ביום הכפורים
ומי שהוצרך לאכול ביום הכפורים מחמת מחלה, אם הוא מוכרח לאכול ולשתות כדרכו ממש, הרי שהוא רשאי לעשות כן. שאין לך דבר העומד בפני פיקוח נפש. אולם בדרך כלל, אין הדבר כן, אלא הוא יכול להסתפק באכילה ושתיה באופן שאינו אוכל או שותה בבת אחת כמות גדולה, אלא יעשה הפסקות בין אכילה לאכילה, ובכל פעם לא יאכל יותר משיעור של כשלשים גרם מאכל, או ארבעים גרם משקה. ולאחר כעשר דקות יאכל או ישתה שוב כמות זהה. ולפני יום הכפורים יכין לעצמו מאכלים מסודרים ושקולים בשיעור של כשלשים גרם. ויכין לעצמו כלי המכיל כארבעים גרם משקה, ובכל פעם ימלא אותו וישתה ממנו (כמו בקבוק של תינוקות וכדומה).
רחיצה וטבילה ביום הכפורים
אסור לרחוץ במים ביום הכפורים, ואפילו להושיט אצבעו במים אסור, ולא אסרו אלא רחיצה של תענוג, אבל אם היו ידיו או שאר גופו מלוכלכים בטיט וכדומה, מותר לרחצם, כיון שאינה רחיצה של תענוג . וטבילה במקוה טהרה, אסורה גם היא ביום הכפורים.
ביום הכפורים שחרית יטול ידיו עד סוף קשרי אצבעותיו בלבד, ויטול שלוש פעמים לסירוגין כדרכו בכל ימות השנה, ומברך על נטילת ידיים.
לא ירחוץ פניו במים ביום הכפורים בבוקר, ואם היו פניו מלוכלכות, כגון שיש לו לכלוך ליד עיניו, מותר לרחוץ המקום המלוכלך. ומי שהוא מפונק, ואין דעתו מיושבת עליו כשאינו רוחץ פניו בשחרית, מותר לו לרחוץ פניו בשחרית. והאשכנזים מחמירים בזה שלא לרחוץ הפנים ביום הכפורים אפילו מי שהוא איסטניס, אלא אם כן להעביר הלכלוך סביב עיניו וכיוצא בזה.
מוצאי יום הכפורים
צריך להוסיף מחול על הקודש במוצאי יום הכפורים, כלומר, אין להוציא את היום הקדוש מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין עוד כמה דקות. ולכן אסור לאכול או לעשות מלאכה במוצאי יום הכפורים מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין מעט, וראוי לכל אדם להחמיר על עצמו שלא לאכול ולא לעשות מלאכה במוצאי יום הכפורים, עד שיעברו שעה וחומש (שבעים ושתים דקות), מזמן שקיעת החמה, כדעת רבינו תם, וכן דעת רוב רבותינו הראשונים, וכמו שהארכנו בחשיבות הענין להחמיר כשיטת רבינו תם בהלכה מיוחדת. ומכל מקום, אדם חולה שמצטער הרבה מן התענית, וכן נשים מעוברות ומניקות המצטערות הרבה מן התענית, רשאים להקל לטעום מעט זמן אחר צאת הכוכבים.
ויש לציין, כי גדולי עולם, ובהם מרן רבינו שליט"א, אף בימי זקנותם וחולשתם, נהגו להמתין עד זמן רבינו תם בצאת יום הכפורים. ומהם ילמד כל אדם לעצמו, שלא ימהר כתינוק הבורח מבית הספר לאכול ולשתות במוצאי היום הקדוש, אלא אם יש הכרח בדבר כאמור.
צריך להבדיל על הכוס במוצאי יום הכפורים. ואין מברכים על הבשמים בהבדלה, וצריך לברך "בורא מאורי האש" על נר ששבת, דהיינו נר הדולק מערב יום הכפורים, או על נר שהודלק מנר אחר שדלק מערב יום הכפורים, ואם אין לו נר שדלק מערב יום הכפורים, לא יברך על נר שהודלק במוצאי יום הכפורים. ולכן נהגו להשאיר נר "נשמה" בערב יום הכפורים, שישאר דולק עד מוצאי היום הקדוש, לצורך ההבדלה.
מה שאמרנו שאין מברכים על הבשמים בהבדלה של מוצאי יום הכפורים. הנה גם בשנה זו (התשע"ב), שחל יום הכפורים בשבת, אין לברך על הבשמים בהבדלה. וטעמו של דבר, כתב הכל בו, לפי שבכל מוצאי שבת מברכים על הבשמים בכדי להשיב את הנפש היתירה שנסלקה מן האדם עם צאת השבת, וביום הכפורים שאנו שרויים בתענית, אין נפש יתירה, ולכן לא תיקנו לברך על הבשמים בהבדלה. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סיממן תרכ"ד ס"ג). ומרן הרב שליט"א בספרו על הלכות ימים נוראים (עמוד שפד).
וכתב מרן שליט"א, שאף שבאמת יש נשמה יתירה גם בשבת של יום הכפורים, שהרי אנו אומרים "נשמת כל חי" ביום הכפורים, ונוסח זה נתקן לרמוז על הנשמה היתירה שיש בנו. מכל מקום דרגות שונות יש בנשמה יתירה, ובשבת רגילה הנשמה יתירה היא בדרגה הגבוהה ביותר, מה שאין כן ביום שהאדם שרוי בתענית, שאינה בדרגה זו, ולא תיקנו לברך על הבשמים. והביא סימוכין לזה.
המדקדקים במצוות מתחילים במוצאי יום הכפורים בבנית הסוכה, כדי לצאת ממצוה למצוה, ועל כגון זה נאמר "ילכו מחיל אל חיל".
מצוה להרבות באכילה ושתיה מתוך שמחה במוצאי יום הכפורים, ואמרו במדרש, שבמוצאי יום הכפורים בת קול יוצאת ואומרת "לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלקים את מעשיך" (קהלת ט.)
באדיבות אתר הלכה יומית -
http://halachayomit.co.il/Default.asp
כתוב בתורה (ויקרא כג.) "ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחודש בערב" דהיינו שמליל עשירי בתשרי חלה החובה להתענות תענית יום הכפורים. והקשו רבותינו (במסכת ברכות דף ח.) על לשון הפסוק "בתשעה לחודש בערב", שלכאורה היה נכון יותר לכתוב "בעשירי לחודש" וממילא נדע שחובה להתענות כבר מליל עשירי בתשרי, שהרי בכל דיני תורתינו, היום הולך אחר הלילה שלפניו, וכגון ביום השבת, שמזמן שקיעת החמה ביום שישי, נכנסת שבת.
ותירצו רבותינו שהטעם שנכתב בפסוק "בתשיעי לחודש בערב" בא ללמדינו שכל האוכל ושותה בתשיעי, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. וראוי למעט במלאכה בערב יום הכפורים, כדי שיוכל להרבות באכילה ושתיה, וכל העושה מלאכה בערב יום הכפורים אינו רואה סימן ברכה לעולם מאותה מלאכה.
וכמה טעמים נאמרו על מצוה זו. הרא"ש כתב, שהטעם שציונו הקדוש ברוך הוא במצוה זו, שבאהבתו אלינו צוונו להתענות ביום הכפורים כדי לכפר על עוונותינו, וציוה עלינו להתחזק באכילה ושתיה קודם יום הכפורים, כדי שנוכל להתענות למחר. ובשבלי הלקט כתב, שאדרבא, כאשר אדם אוכל ושותה בערב יום הכפורים, התענית קשה עליו ביותר, ובזה מקיים מצות "ועניתם את נפשתיכם". ובספר שפת אמת כתב טעם נוסף, שכאשר אדם אוכל ושותה, הוא שמח וטוב לב, ומתוך כך יראה לפייס את חבירו בערב יום הכפורים.
וכתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שאף הנשים חייבות במצוה זו להרבות באכילה ושתיה בערב יום הכפורים, ואף על פי שנשים פטורות ממצות עשה שהזמן גרמא, וכאן המצוה היא בקום עשה, לאכול, מכל מקום, מכיון שהרא"ש כתב שטעם המצוה הוא כדי שנתחזק לקראת התענית, והנשים אף הן מחויבות בתענית, אם כן, גם הן שייכות בציווי להתחזק לקראת התענית.
בערב יום הכפורים, נוהגים להתפלל תפלת מנחה, בעוד היום גדול, דהיינו בשעה מוקדמת, ובתפילת העמידה, אומר כל אחד פסוק "יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי", ואחר כך אומר וידוי ו"על חטא" כפי שנדפס במחזורים. ואז ילך לביתו ויאכל סעודה מפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני תחילת התענית. ויש לפרוש מכל חמשת העינויים, אכילה, שתיה, רחיצה, נעילת נעלי עור, ותשמיש המיטה, מלפני שקיעת החמה. (ומצוה מן התורה להתחיל בכל דיני התענית קודם שקיעת החמה וראוי לנהוג כן לפחות כרבע שעה קודם שקיעת החמה).
ומצוה להדליק נרות לכבוד יום הכפורים, וקודם ההדלקה יש לברך "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של יום הכפורים" ואין לאשה לברך עם ההדלקה ברכת שהחיינו, אלא לאחר חליצת נעליים, שרק אז רשאים לברך שהחיינו, משום שבברכת שהחיינו מקבלת עליה קדושת יום הכפורים, ומיד היא חייבת בכל חמשת העינויים.
נוהגים להתעטף בטלית קודם שקיעת החמה (כדי שיוכל לברך עליה), ומתפללים כל תפילות יום הכפורים בטלית, כדי שיתפלל עמו בכוונה.
בהלכה הקודמת דיברנו מענין הכפרות, וכבר הזכרנו כמה פעמים מענין החובה המוטלת על כל אחד ואחד לתת את מעות הצדקה שבידו לגוף מוסמך של אנשים יראי שמים, שאינן גוזלים כספי הצדקה לעצמם, ואינם נוטלים עמלות שלא כדין.
ובודאי ראוי ונכון להעביר את כספי הצדקה לגמ"ח החיד"א, אשר מנהליו הם אנשים יראים ושלמים, ובעצמם תומכים בעניים מכספם וזהבם, ואינם נוטלים ולו שקל אחד ממעות הצדקה שבידם, גמ"ח חסדי החיד"א (חסדי יהודה דוד אליהו), המנוהל על ידי הרב שמואל בר שלום שליט"א, מחלק תלושים לרכישת מזון, עבור משפחות נזקקות, וזאת לאחר שנערכת בדיקה נכונה לגבי כל משפחה ומשפחה. יחודו של גמ"ח זה, שכל האנשים העומדים בראשו, הם אנשי עסקים מסודרים מבחינה כלכלית, ולכן אינם מתפרנסים בשום דרך מפעילות הגמ"ח, ובכך יש בטחון שכל כספי התרומות מעוברים אך ורק למשפחות נזקקות באמת.
ניתן להפקיד בבנק המזרחי, סניף 002, ככר החירות, מספר חשבון - 302004
כמו כן ניתן לתרום באמצעות כרטיס אשראי, בין השעות 9.00 עד 13.00, בטלפון: 025389230, או בטלפון: 0547460895
אכילה ורחיצה ביום הכפורים
מדיני יום הכפורים
הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, "וחי בהם", ולא שימות בהם. ואסור לאדם להמית עצמו או אפילו להכניס עצמו לספק סכנה בשביל תענית יום הכפורים. וכאשר מרן רבינו הגדול שליט"א היה רבה הראשי של תל אביב, וכן בשנים שאחר כך, היה מטריח עצמו ונוסע בכל ערב יום כפור, בשעות יקרות אלו, לבית החולים, בכדי לדבר על לבם של החולים שהתענית מסוכנת להם, לבל יתענו, והיה מזכיר את דברי הרדב"ז, שמי שאינו שומע לרופאים מפני שאומר שהוא בוטח בה', הרי זה חסיד שוטה, שהרי התורה אמרה שניתנה רשות לרופא לרפאות, וממילא אדם חייב להתנהג בכל דבר על פי כללי הרפואה, לאחר התייעצות עם מורה הוראה.
חולה שעצם החולי אינו מביאו לסכנה
ויש לציין, שגם חולה שעצם החולי שלו אינו סכנה ממש, מכל מקום לפעמים מחמת תרופות שהוא נוטל, הרי הוא חייב לשתות. ואם לא ישתה עלול הוא להכנס בחשש סכנה. וגם באופן כזה יש להתייעץ עם רופא ומורה הוראה בכדי לדעת כיצד לנהוג. ומצוי מצב זה בחולים הנוטלים תרופות פסיכיאטריות, ואצלם לעתים גם עצם החולי מוגדר חולי שיש בו סכנה.
מי שהוצרך לאכול ביום הכפורים
ומי שהוצרך לאכול ביום הכפורים מחמת מחלה, אם הוא מוכרח לאכול ולשתות כדרכו ממש, הרי שהוא רשאי לעשות כן. שאין לך דבר העומד בפני פיקוח נפש. אולם בדרך כלל, אין הדבר כן, אלא הוא יכול להסתפק באכילה ושתיה באופן שאינו אוכל או שותה בבת אחת כמות גדולה, אלא יעשה הפסקות בין אכילה לאכילה, ובכל פעם לא יאכל יותר משיעור של כשלשים גרם מאכל, או ארבעים גרם משקה. ולאחר כעשר דקות יאכל או ישתה שוב כמות זהה. ולפני יום הכפורים יכין לעצמו מאכלים מסודרים ושקולים בשיעור של כשלשים גרם. ויכין לעצמו כלי המכיל כארבעים גרם משקה, ובכל פעם ימלא אותו וישתה ממנו (כמו בקבוק של תינוקות וכדומה).
רחיצה וטבילה ביום הכפורים
אסור לרחוץ במים ביום הכפורים, ואפילו להושיט אצבעו במים אסור, ולא אסרו אלא רחיצה של תענוג, אבל אם היו ידיו או שאר גופו מלוכלכים בטיט וכדומה, מותר לרחצם, כיון שאינה רחיצה של תענוג . וטבילה במקוה טהרה, אסורה גם היא ביום הכפורים.
ביום הכפורים שחרית יטול ידיו עד סוף קשרי אצבעותיו בלבד, ויטול שלוש פעמים לסירוגין כדרכו בכל ימות השנה, ומברך על נטילת ידיים.
לא ירחוץ פניו במים ביום הכפורים בבוקר, ואם היו פניו מלוכלכות, כגון שיש לו לכלוך ליד עיניו, מותר לרחוץ המקום המלוכלך. ומי שהוא מפונק, ואין דעתו מיושבת עליו כשאינו רוחץ פניו בשחרית, מותר לו לרחוץ פניו בשחרית. והאשכנזים מחמירים בזה שלא לרחוץ הפנים ביום הכפורים אפילו מי שהוא איסטניס, אלא אם כן להעביר הלכלוך סביב עיניו וכיוצא בזה.
מוצאי יום הכפורים
צריך להוסיף מחול על הקודש במוצאי יום הכפורים, כלומר, אין להוציא את היום הקדוש מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין עוד כמה דקות. ולכן אסור לאכול או לעשות מלאכה במוצאי יום הכפורים מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין מעט, וראוי לכל אדם להחמיר על עצמו שלא לאכול ולא לעשות מלאכה במוצאי יום הכפורים, עד שיעברו שעה וחומש (שבעים ושתים דקות), מזמן שקיעת החמה, כדעת רבינו תם, וכן דעת רוב רבותינו הראשונים, וכמו שהארכנו בחשיבות הענין להחמיר כשיטת רבינו תם בהלכה מיוחדת. ומכל מקום, אדם חולה שמצטער הרבה מן התענית, וכן נשים מעוברות ומניקות המצטערות הרבה מן התענית, רשאים להקל לטעום מעט זמן אחר צאת הכוכבים.
ויש לציין, כי גדולי עולם, ובהם מרן רבינו שליט"א, אף בימי זקנותם וחולשתם, נהגו להמתין עד זמן רבינו תם בצאת יום הכפורים. ומהם ילמד כל אדם לעצמו, שלא ימהר כתינוק הבורח מבית הספר לאכול ולשתות במוצאי היום הקדוש, אלא אם יש הכרח בדבר כאמור.
צריך להבדיל על הכוס במוצאי יום הכפורים. ואין מברכים על הבשמים בהבדלה, וצריך לברך "בורא מאורי האש" על נר ששבת, דהיינו נר הדולק מערב יום הכפורים, או על נר שהודלק מנר אחר שדלק מערב יום הכפורים, ואם אין לו נר שדלק מערב יום הכפורים, לא יברך על נר שהודלק במוצאי יום הכפורים. ולכן נהגו להשאיר נר "נשמה" בערב יום הכפורים, שישאר דולק עד מוצאי היום הקדוש, לצורך ההבדלה.
מה שאמרנו שאין מברכים על הבשמים בהבדלה של מוצאי יום הכפורים. הנה גם בשנה זו (התשע"ב), שחל יום הכפורים בשבת, אין לברך על הבשמים בהבדלה. וטעמו של דבר, כתב הכל בו, לפי שבכל מוצאי שבת מברכים על הבשמים בכדי להשיב את הנפש היתירה שנסלקה מן האדם עם צאת השבת, וביום הכפורים שאנו שרויים בתענית, אין נפש יתירה, ולכן לא תיקנו לברך על הבשמים בהבדלה. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סיממן תרכ"ד ס"ג). ומרן הרב שליט"א בספרו על הלכות ימים נוראים (עמוד שפד).
וכתב מרן שליט"א, שאף שבאמת יש נשמה יתירה גם בשבת של יום הכפורים, שהרי אנו אומרים "נשמת כל חי" ביום הכפורים, ונוסח זה נתקן לרמוז על הנשמה היתירה שיש בנו. מכל מקום דרגות שונות יש בנשמה יתירה, ובשבת רגילה הנשמה יתירה היא בדרגה הגבוהה ביותר, מה שאין כן ביום שהאדם שרוי בתענית, שאינה בדרגה זו, ולא תיקנו לברך על הבשמים. והביא סימוכין לזה.
המדקדקים במצוות מתחילים במוצאי יום הכפורים בבנית הסוכה, כדי לצאת ממצוה למצוה, ועל כגון זה נאמר "ילכו מחיל אל חיל".
מצוה להרבות באכילה ושתיה מתוך שמחה במוצאי יום הכפורים, ואמרו במדרש, שבמוצאי יום הכפורים בת קול יוצאת ואומרת "לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלקים את מעשיך" (קהלת ט.)
באדיבות אתר הלכה יומית -
http://halachayomit.co.il/Default.asp
תוכנית הבראה כללכלית חברתית
בס"ד
תוכנית שתעשיר את האוצר בכל שנה בסכום נוסף של למעלה מ 70 מיליארד ₪ (למעלה מחמישית התקציב השנתי).
תוכנית שתאפשר הטבות רבות וגדולות ולהלן כמה הטבות בראשי פרקים:
א. תאפשר לכל אזרח בית ממוזג ומרווח
ב. השקעות בתשתיות אנוש כגון: הנהגת יום חינוך ארוך כולל מפעל הזנה של 3 ארוחות
ג. חינוך אקדמאי חינם ליוצאי צבא, כולל תמיכה כספית בגובה של 30% מהשכר הממוצע במשק
ד. הכפלת שכר המינימום
ה. הכפלת הקצבאות הסוציאליות
ו. הרחבת התשתיות הפיזיות
להלן הדרכים להעשרת האוצר:
א. שווי תיק הנכסים הכספיים של הציבור בישראל כשניים וחצי טריליון ₪ . הטלת מס של אחוז אחד על כל הסכום ברוטו תעשיר את האוצר כ25 מיליארד ₪ לשנה, וזאת בנוסף למס המשולם על רווחי הון.
ב. העלאת המס השולי של החברות הכלכליות לגובה המס השולי של השכירים תעשיר את האוצר בסכום נוסף של כ30 מיליארד ₪ לשנה
ג. הגבלת שכר הבכירים תעשיר את האוצר בכ10 מיליארד ₪ לשנה .
ד. הלאמת הבנקים ושילובם לבנק אחד תעשיר את האוצר בכ10 מיליארד ₪ לשנה .
להלן כמה הבהרות התומכות בדרכים למימוש התוכנית :א. הטלת מס של אחוז 1 על ההון הציבורי שבבנקים תעשיר את האוצר ב 25 מיליארד ₪ לשנה בנוסף למס המשולם על רווחי הון, תהיה זאת פעולה הוגנת וברוכה למען טובת הכלל היות שהנזק לבעלי ההון הוא מזערי בהשוואה לברכה שתצמח לכלל הציבור בישראל. בעל הון של 100 אלף ₪ ישלם סך של 1000 ₪, לבעל הון של 100 מיליון ₪ יישאר סכום של 99 מליון ₪ .
ב. המס השולי של העצמאים הוא כ 50% והמס השולי של החברות הכלכליות הוא 25% בלבד
עצמאי אשר מרוויח 700 אלף ₪ לשנה משלם ב50% מס שולי וחברה כמו כימיקלים לישראל אשר הרוויחה בשנת 2008 כ7 מילארד ₪ שילמה מס שולי של 25% בלבד העלאת המס השולי של החברות הכלכליות לגובה המס השולי של השכירים תעשיר את האוצר בסכום נוסף של כ30 מילארד ₪ בשנה. העלאת המס השולי של החברות לגובה המס השולי של השכירים לא תפגע במוטיבציה כי החברות הכלכליות הנהנות מרווחים של מאות מיליוני שקלים לשנה וכל שכן חברות הנהנות מרווחים של מילארדי שקלים לשנה לא תוותרנה על רווחיהן וכך גם לא יהיה מקום לטענה שהשכר הגבוה של אותם שכירים תורם למדינה תרומה גדולה כי המס השולי שלהם גבוה פי 2 מהמס השולי של החברות , ואין לדחות את ההצעה בנימוק שבעלי החברות יעבירו את עסקיהם למדינות זרות היות שחברות כמו כימיקלים לישראל וחברות הגז והנפט והחברות הסלולאריות לא תוכלנה להעתיק את עסקיהן למדינות זרות
ג. הגבלת שכר הבכירים תעשיר את האוצר בכ10 מיליארד ₪ לשנה . פורסמו כתבות שהשכר המאוד גבוה של אותם שכירים הוא ללא כל יחס לביצועים. לדוגמא: מנכ"ל חברת סקורפיו השתכר בשנת 2008 72.9 מיליון ₪ למעלה מ6 מיליון ₪ לחודש וזאת למרות העובדה שהמאזן השנתי באותה שנה היה מאזן שלילי, וביחס לשאלה כי לא יעלה על הדעת להוריד שכר הבכירים ממאות אלפי שקלים לחודש לשכר של עשרות אלפי שקלים לחודש התשובה היא כי לא יעלה על הדעת ששכירים בכירים ככל שיהיו ישתכרו פי מאה וגם פי אלף משכר המינימום, חשוב לציין כי מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר מר עמרם סיוון השתכר בסך הכל 14 אלף ₪ לחודש. מן הראוי שתקרת שכר הבכירים לא תעלה על שכר של פי 5 מהשכר הממוצע במשק, כמו שכר ראש הממשלה.
ד. הלאמת הבנקים ושילובם לבנק אחד יעשיר את האוצר בכ10 מיליארד ₪ לשנה. פורסמו כתבות כי הפרטת הבנקים פוגעת בכלכלה ומגדילה את הפערים החברתיים. לדוגמא: בנק הפועלים שהופרט הפסיד בשלושה חודשים בשנת 2008 כשני מיליארד ₪ וסה"כ ההפסד במהלך אותה שנה כמיליארד ₪ וזאת במקום להרוויח כשני מיליארד ₪. חשוב לציין כי הניהול הכושל לא פגע בשכר המנכ"ל.
כיצד ניתן לאפשר לכל אזרח בית ממוזג ומרווח :
עליית מחירי הדירות היא תוצאה של מדיניות קבלני הבניין לשמור על היצע נמוך והממשלה נהנית מהמס המשולם לה.
קבלני הבניין והבנקים מתעשרים על חשבון רוכשי הדירות .
קבלני הבניין מוכרים דירות במחירים של פי 2 עד 4 מערכן הריאלי והבנקים גובים פי 5 ומעלה מסכום ההלוואה / המשכנתא , אני מכיר אישית משפחה שלקחה משכנתא קטנה של 20 אלף ₪ לתקופה של 20 שנה ושילמה למעלה מ200 אלף ₪.
האזרח הקטן נושא בעול כבד מנשוא ונקלע למצוקה כלכלית על כל השלכותיה ההרסניות, היו כאלה שלא עמדו בנטל התשלומים (בכל שנה מפונות כ2000 משפחות) נושלו מבתיהם ואף היו מקרים של התאבדויות.
ניתן ע"י מדיניות נכונה לאפשר לכל אזרח בית ממוזג ומרווח. יש להקים חברת בניה ממשלתית לבניית דיור ציבורית להשכרה וכך להציל את האזרח הקטן מהעושק של הקבלנים והבנקים. הבניה צריכה להיות באיכות גבוהה כדי לחסוך בהוצאות האחזקה . רצוי שהדירות יהיו בני 3 חדרים ומעלה כשהגודל המינימאלי של כל דירה לא יקטן מ72 מ"ר, תוקמנה שכונות מגורים לא צפופות עם דירות בנות 2 קומות ולא יותר.
הדירות תהיינה להשכרה במחירים שיותאמו ליכולת הכלכלית של השוכרים כנהוג בדיור הציבורי ולשוכרים תינתן אפשרות לרכישה ויקבלו הנחה בגובה סה"כ התשלומים ששולמו. וכהעדפה מתקנת יש לתת את הדירות החדשות לוותיקים והישנות לעולים החדשים, וגם לדייר בודד ותיק אשר גר בדירה קטנה וישנה יש להעניק לו הזכות לשכור דירה חדשה בת 3 חדרים ובכך לאפשר לו כמו לכל אזרח בית ממוזג ומרווח, כהעדפה מתקנת.
יש כיום דירות ישנות קטנות מלפני 50 שנה בנות 2 חדרים בגודל של 38 מ"ר רוחב המטבח כ1.5 מטר וחדר המקלחת עם השירותים בגודל של 1.5 עד 2 מטר בלבד הצנרת חלודה והמים אינם ראויים לשתיה.
הבניה לדיור ציבורי בהיקפים גדולים תניע את גלגלי המשק תשמש כבלם לאינפלציה ותאפשר את הקטנת הריבית ומנוף לצמיחה כלכלית ענפה .
ברי לי כי אילי ההון בתחום הנדל"ן יתנגדו לתוכנית המוצעת ואולם צריך לגלות מנהיגות ואחריות ציבורית ולהוציא לפועל את התוכנית.
ניתן להציע לקבלני הבניין להשתמש בהון שצברו לפתיחת עסקים חדשים בתחומים אחרים.
השקעה בתשתיות אנוש:
השקעה בתשתיות אנוש ראשיתה במדיניות שכר הוגנת.
ולהלן הצעה למדיניות שכר הוגנת:
כדי לאפשר מדיניות שכר הוגנת צריך להסיר שני מכשולים:
להחזיר את העובדים הזרים לארצותיהם, מספרם של העובדים הזרים במדינת ישראל גדול יותר ממספר המובטלים וזהו אבסורד המשרת את האינטרס הכלכלי של המעסיקים לאפשר להם להעסיק עובדים בשכר נמוך.
יש להפסיק את העושק הגובל בסחר העבדים הקיים באמצעות חברות כ"א ולהביא לסגירתן למעט אותן חברות כ"א לסיעוד.
שכר המינימום יהיה 70% מהשכר הממוצע במשק השכר הממוצע המפורסם 8,300 ₪ איננו ריאלי מכיוון שהשכר הממוצע המפורסם מורכב גם משכרם של עובדים במשרות חלקיות, כך יוצא שהשכר הממוצע הריאלי הוא 10 אלפים ₪ .
ולפיכך שכר המינימום יהיה 7,000 ₪ שהם 70% מ10,000 שקלים שהוא למעשה השכר הממוצע האמיתי במשק. ולמען כבוד האדם וחירותו יש לקבוע כי הקצבה הסוציאלית תהיה 35% מהשכר הממוצע במשק דהיינו 3,500 ₪ וזאת מדיניות חברתית הוגנת ונכונה גם מבחינה כלכלית אשר תגדיל את כח הקניה ותגרום לצמיחה כלכלית ענפה.
הכפלת שכר המינימום עשויה להגביל את שכר הבכירים גם ללא חקיקה, היות ששכר הבכירים בא על חשבון מקבלי השכר הנמוך ועם זאת אין לוותר על הגבלת שכר הבכירים גם באמצעות חקיקה.
ביחס לאותם עסקים שאין באפשרותם להעלות את שכר המינימום יש להעניק סיוע כלכלי כדי לאפשר את מתן שכר המינימום ואת המשך הקיום של אותם העסקים, דבר אשר יגדיל את כוח הקנייה, רווחה כלכלית של העובדים מאפשרת קידום בתחומים רבים כולל רכישת השכלה.
ולהלן דוגמא להמחשה:
אם שכיר המשתכר 1.5 מליון ₪ לחודש ישתכר 100 אלף ₪ לחודש ישוחרר סכום של 1.4 מליון ₪ לחודש שיכול לממן הכפלת שכר המינימום למאות עובדים,וזאת אחת ההוכחות שהעלאת שכר המינימום לא תגרום לאבטלה.
כאן המקום להזכיר את מפעל חסין אש בב"ש שעמד לפני סגירה בגלל הנהלה בזבזנית וכאשר העובדים קיבלו לידיהם את הניהול עבר המפעל מהפסד לרווח ואף חולקו דיבידנדים לעובדים, ומן הראוי להעניק לעובדים בכל המפעלים בתי העסק ובכל החברות הכלכליות 10-15% מן הרווחים, וע"י כך לשלב את יתרונות הכלכלה הקפיטליסטית עם הכלכלה הסוציאליסטית.
ההשקעה בתשתיות אנוש תבוא לידי ביטוי במיוחד ע"י יום חינוך ארוך שיכלול מפעל הזנה של 3 ארוחות: ארוחת עשר קלה ארוחת,צהריים עשירה וארוחת ארבע קלה שכך אמרו רבותינו עליהם השלום "אם אין קמח אין תורה אם אין תורה אין קמח"
השקעה בחינוך מצמצמת את הפשיעה שעלותה השנתית מעל ל10 מיליארד ₪ לשנה
ומאפשרת את הרחבת ההשכלה הגבוהה.
יום החינוך הארוך יימשך עד השעה 17:00 סה"כ 9 שעות, 6 שעות ראשונות תוקדשנה ללימודים סדירים ושלוש השעות הנותרות תוקדשנה להכנת שיעורי בית ולחוגי העשרה וניתן להיעזר בסטודנטים.
יש להגדיל את מספר הכיתות כך שכל כיתה תהיה בת 25 תלמידים כשהאידיאל הוא 15 תלמידים בכל כיתה, שכן הניסיון מוכיח כי לכיתות קטנות הצלחות גדולות.
יש לשים דגש בתוכנית הלימודים על חינוך לערכים ולשם כך יש להיעזר במסכת אבות " אשר בה טמונות אבנים יקרות , אבני היסוד לבניין האישיות " ובמיוחד בפרקים ד – ה .
מבקש אני לציין שבשנת התשס"א (2001) שלחתי הצעה דומה לשרת החינוך גברת לימור לבנת .
המושגים חכם,גיבור,עשיר,מכובד נתפסים בעיניי רוב האנשים בעולם כדלהלן :
חכם: בעל השכלה גבוהה וכושר אילתור גבוה
גיבור: בעל כח פיזי רב .
עשיר: בעל הון עתק .
מכובד: בעל משרה רמה .
ואולם בפרקי אבות מאירים חז"ל את עינינו וקובעים סטנדרטים שונים בתכלית.
איזהו חכם הרואה את הנולד.
איזהו חכם הלומד מכל אדם .
איזהו גיבור הכובש את יצרו.
איזהו עשיר השמח בחלקו.
איזהו מכובד המכבד את הבריות.
וכמובן חינוך ל" ואהבת לרעך כמוך" ול"סוף מעשה במחשבה תחילה"
והרי לנו חינוך לערכים, וכאשר משתנים המושגים משתנות ההתנהגויות בהתאם.
בפרשת שופטים בספר דברים כתוב " צדק צדק תרדוף למען תחייה וירשת את הארץ"
ובמזמור תהילים פרק פ שהיו קוראים הלווים בימי שלישי בבית המקדש שיבנה במהרה בימינו אכי"ר
כתוב "שיפטו דל ויתום עני ורש הצדיקו פלטו דל ואביון מיד רשעים הצילו"
השיר ניצני שלום שחיבר והלחין י"א נבון ( יצחק אליהו נבון):
יצמח שלום רב מארצי
נווה שלם עיר חמדתי
חוק ומשפט יבנו פירצי
יודו כל עמים חן דתי
אל ישא גוי אל גוי ידו
לטוב ולדעת יתחרו
יהגו אמת ויגידו
צדקת עמי חיש יכירו
כאשר מקיימים חוק ומשפט, חן-דתי לפי דת משה וישראל, ועם ישראל ימלא את ייעודו להיות אור לגויים
כי אז לא ישא גוי אל גוי ידו לטוב ולדעת יתחרו יהגו אמת ויגידו צדקת עמי חיש יכירו.
ומן הראוי להחיות את השיר ניצני שלום וכן את כל השירים היפים והמאלפים אשר חוברו לפני קום המדינה וכמובן את שירת הים ושירת דבורה הנביאה ומזמורי תהילים.
לדעתי הצנועה יש חובה מוסרית להוציא לפועל את הצעותיי אלו
אשמח להתייחסות כנה ולתשובה מהירה וחיובית
ברגשי כבוד והערכה
יוסף דבוש
תוכנית שתעשיר את האוצר בכל שנה בסכום נוסף של למעלה מ 70 מיליארד ₪ (למעלה מחמישית התקציב השנתי).
תוכנית שתאפשר הטבות רבות וגדולות ולהלן כמה הטבות בראשי פרקים:
א. תאפשר לכל אזרח בית ממוזג ומרווח
ב. השקעות בתשתיות אנוש כגון: הנהגת יום חינוך ארוך כולל מפעל הזנה של 3 ארוחות
ג. חינוך אקדמאי חינם ליוצאי צבא, כולל תמיכה כספית בגובה של 30% מהשכר הממוצע במשק
ד. הכפלת שכר המינימום
ה. הכפלת הקצבאות הסוציאליות
ו. הרחבת התשתיות הפיזיות
להלן הדרכים להעשרת האוצר:
א. שווי תיק הנכסים הכספיים של הציבור בישראל כשניים וחצי טריליון ₪ . הטלת מס של אחוז אחד על כל הסכום ברוטו תעשיר את האוצר כ25 מיליארד ₪ לשנה, וזאת בנוסף למס המשולם על רווחי הון.
ב. העלאת המס השולי של החברות הכלכליות לגובה המס השולי של השכירים תעשיר את האוצר בסכום נוסף של כ30 מיליארד ₪ לשנה
ג. הגבלת שכר הבכירים תעשיר את האוצר בכ10 מיליארד ₪ לשנה .
ד. הלאמת הבנקים ושילובם לבנק אחד תעשיר את האוצר בכ10 מיליארד ₪ לשנה .
להלן כמה הבהרות התומכות בדרכים למימוש התוכנית :א. הטלת מס של אחוז 1 על ההון הציבורי שבבנקים תעשיר את האוצר ב 25 מיליארד ₪ לשנה בנוסף למס המשולם על רווחי הון, תהיה זאת פעולה הוגנת וברוכה למען טובת הכלל היות שהנזק לבעלי ההון הוא מזערי בהשוואה לברכה שתצמח לכלל הציבור בישראל. בעל הון של 100 אלף ₪ ישלם סך של 1000 ₪, לבעל הון של 100 מיליון ₪ יישאר סכום של 99 מליון ₪ .
ב. המס השולי של העצמאים הוא כ 50% והמס השולי של החברות הכלכליות הוא 25% בלבד
עצמאי אשר מרוויח 700 אלף ₪ לשנה משלם ב50% מס שולי וחברה כמו כימיקלים לישראל אשר הרוויחה בשנת 2008 כ7 מילארד ₪ שילמה מס שולי של 25% בלבד העלאת המס השולי של החברות הכלכליות לגובה המס השולי של השכירים תעשיר את האוצר בסכום נוסף של כ30 מילארד ₪ בשנה. העלאת המס השולי של החברות לגובה המס השולי של השכירים לא תפגע במוטיבציה כי החברות הכלכליות הנהנות מרווחים של מאות מיליוני שקלים לשנה וכל שכן חברות הנהנות מרווחים של מילארדי שקלים לשנה לא תוותרנה על רווחיהן וכך גם לא יהיה מקום לטענה שהשכר הגבוה של אותם שכירים תורם למדינה תרומה גדולה כי המס השולי שלהם גבוה פי 2 מהמס השולי של החברות , ואין לדחות את ההצעה בנימוק שבעלי החברות יעבירו את עסקיהם למדינות זרות היות שחברות כמו כימיקלים לישראל וחברות הגז והנפט והחברות הסלולאריות לא תוכלנה להעתיק את עסקיהן למדינות זרות
ג. הגבלת שכר הבכירים תעשיר את האוצר בכ10 מיליארד ₪ לשנה . פורסמו כתבות שהשכר המאוד גבוה של אותם שכירים הוא ללא כל יחס לביצועים. לדוגמא: מנכ"ל חברת סקורפיו השתכר בשנת 2008 72.9 מיליון ₪ למעלה מ6 מיליון ₪ לחודש וזאת למרות העובדה שהמאזן השנתי באותה שנה היה מאזן שלילי, וביחס לשאלה כי לא יעלה על הדעת להוריד שכר הבכירים ממאות אלפי שקלים לחודש לשכר של עשרות אלפי שקלים לחודש התשובה היא כי לא יעלה על הדעת ששכירים בכירים ככל שיהיו ישתכרו פי מאה וגם פי אלף משכר המינימום, חשוב לציין כי מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר מר עמרם סיוון השתכר בסך הכל 14 אלף ₪ לחודש. מן הראוי שתקרת שכר הבכירים לא תעלה על שכר של פי 5 מהשכר הממוצע במשק, כמו שכר ראש הממשלה.
ד. הלאמת הבנקים ושילובם לבנק אחד יעשיר את האוצר בכ10 מיליארד ₪ לשנה. פורסמו כתבות כי הפרטת הבנקים פוגעת בכלכלה ומגדילה את הפערים החברתיים. לדוגמא: בנק הפועלים שהופרט הפסיד בשלושה חודשים בשנת 2008 כשני מיליארד ₪ וסה"כ ההפסד במהלך אותה שנה כמיליארד ₪ וזאת במקום להרוויח כשני מיליארד ₪. חשוב לציין כי הניהול הכושל לא פגע בשכר המנכ"ל.
כיצד ניתן לאפשר לכל אזרח בית ממוזג ומרווח :
עליית מחירי הדירות היא תוצאה של מדיניות קבלני הבניין לשמור על היצע נמוך והממשלה נהנית מהמס המשולם לה.
קבלני הבניין והבנקים מתעשרים על חשבון רוכשי הדירות .
קבלני הבניין מוכרים דירות במחירים של פי 2 עד 4 מערכן הריאלי והבנקים גובים פי 5 ומעלה מסכום ההלוואה / המשכנתא , אני מכיר אישית משפחה שלקחה משכנתא קטנה של 20 אלף ₪ לתקופה של 20 שנה ושילמה למעלה מ200 אלף ₪.
האזרח הקטן נושא בעול כבד מנשוא ונקלע למצוקה כלכלית על כל השלכותיה ההרסניות, היו כאלה שלא עמדו בנטל התשלומים (בכל שנה מפונות כ2000 משפחות) נושלו מבתיהם ואף היו מקרים של התאבדויות.
ניתן ע"י מדיניות נכונה לאפשר לכל אזרח בית ממוזג ומרווח. יש להקים חברת בניה ממשלתית לבניית דיור ציבורית להשכרה וכך להציל את האזרח הקטן מהעושק של הקבלנים והבנקים. הבניה צריכה להיות באיכות גבוהה כדי לחסוך בהוצאות האחזקה . רצוי שהדירות יהיו בני 3 חדרים ומעלה כשהגודל המינימאלי של כל דירה לא יקטן מ72 מ"ר, תוקמנה שכונות מגורים לא צפופות עם דירות בנות 2 קומות ולא יותר.
הדירות תהיינה להשכרה במחירים שיותאמו ליכולת הכלכלית של השוכרים כנהוג בדיור הציבורי ולשוכרים תינתן אפשרות לרכישה ויקבלו הנחה בגובה סה"כ התשלומים ששולמו. וכהעדפה מתקנת יש לתת את הדירות החדשות לוותיקים והישנות לעולים החדשים, וגם לדייר בודד ותיק אשר גר בדירה קטנה וישנה יש להעניק לו הזכות לשכור דירה חדשה בת 3 חדרים ובכך לאפשר לו כמו לכל אזרח בית ממוזג ומרווח, כהעדפה מתקנת.
יש כיום דירות ישנות קטנות מלפני 50 שנה בנות 2 חדרים בגודל של 38 מ"ר רוחב המטבח כ1.5 מטר וחדר המקלחת עם השירותים בגודל של 1.5 עד 2 מטר בלבד הצנרת חלודה והמים אינם ראויים לשתיה.
הבניה לדיור ציבורי בהיקפים גדולים תניע את גלגלי המשק תשמש כבלם לאינפלציה ותאפשר את הקטנת הריבית ומנוף לצמיחה כלכלית ענפה .
ברי לי כי אילי ההון בתחום הנדל"ן יתנגדו לתוכנית המוצעת ואולם צריך לגלות מנהיגות ואחריות ציבורית ולהוציא לפועל את התוכנית.
ניתן להציע לקבלני הבניין להשתמש בהון שצברו לפתיחת עסקים חדשים בתחומים אחרים.
השקעה בתשתיות אנוש:
השקעה בתשתיות אנוש ראשיתה במדיניות שכר הוגנת.
ולהלן הצעה למדיניות שכר הוגנת:
כדי לאפשר מדיניות שכר הוגנת צריך להסיר שני מכשולים:
להחזיר את העובדים הזרים לארצותיהם, מספרם של העובדים הזרים במדינת ישראל גדול יותר ממספר המובטלים וזהו אבסורד המשרת את האינטרס הכלכלי של המעסיקים לאפשר להם להעסיק עובדים בשכר נמוך.
יש להפסיק את העושק הגובל בסחר העבדים הקיים באמצעות חברות כ"א ולהביא לסגירתן למעט אותן חברות כ"א לסיעוד.
שכר המינימום יהיה 70% מהשכר הממוצע במשק השכר הממוצע המפורסם 8,300 ₪ איננו ריאלי מכיוון שהשכר הממוצע המפורסם מורכב גם משכרם של עובדים במשרות חלקיות, כך יוצא שהשכר הממוצע הריאלי הוא 10 אלפים ₪ .
ולפיכך שכר המינימום יהיה 7,000 ₪ שהם 70% מ10,000 שקלים שהוא למעשה השכר הממוצע האמיתי במשק. ולמען כבוד האדם וחירותו יש לקבוע כי הקצבה הסוציאלית תהיה 35% מהשכר הממוצע במשק דהיינו 3,500 ₪ וזאת מדיניות חברתית הוגנת ונכונה גם מבחינה כלכלית אשר תגדיל את כח הקניה ותגרום לצמיחה כלכלית ענפה.
הכפלת שכר המינימום עשויה להגביל את שכר הבכירים גם ללא חקיקה, היות ששכר הבכירים בא על חשבון מקבלי השכר הנמוך ועם זאת אין לוותר על הגבלת שכר הבכירים גם באמצעות חקיקה.
ביחס לאותם עסקים שאין באפשרותם להעלות את שכר המינימום יש להעניק סיוע כלכלי כדי לאפשר את מתן שכר המינימום ואת המשך הקיום של אותם העסקים, דבר אשר יגדיל את כוח הקנייה, רווחה כלכלית של העובדים מאפשרת קידום בתחומים רבים כולל רכישת השכלה.
ולהלן דוגמא להמחשה:
אם שכיר המשתכר 1.5 מליון ₪ לחודש ישתכר 100 אלף ₪ לחודש ישוחרר סכום של 1.4 מליון ₪ לחודש שיכול לממן הכפלת שכר המינימום למאות עובדים,וזאת אחת ההוכחות שהעלאת שכר המינימום לא תגרום לאבטלה.
כאן המקום להזכיר את מפעל חסין אש בב"ש שעמד לפני סגירה בגלל הנהלה בזבזנית וכאשר העובדים קיבלו לידיהם את הניהול עבר המפעל מהפסד לרווח ואף חולקו דיבידנדים לעובדים, ומן הראוי להעניק לעובדים בכל המפעלים בתי העסק ובכל החברות הכלכליות 10-15% מן הרווחים, וע"י כך לשלב את יתרונות הכלכלה הקפיטליסטית עם הכלכלה הסוציאליסטית.
ההשקעה בתשתיות אנוש תבוא לידי ביטוי במיוחד ע"י יום חינוך ארוך שיכלול מפעל הזנה של 3 ארוחות: ארוחת עשר קלה ארוחת,צהריים עשירה וארוחת ארבע קלה שכך אמרו רבותינו עליהם השלום "אם אין קמח אין תורה אם אין תורה אין קמח"
השקעה בחינוך מצמצמת את הפשיעה שעלותה השנתית מעל ל10 מיליארד ₪ לשנה
ומאפשרת את הרחבת ההשכלה הגבוהה.
יום החינוך הארוך יימשך עד השעה 17:00 סה"כ 9 שעות, 6 שעות ראשונות תוקדשנה ללימודים סדירים ושלוש השעות הנותרות תוקדשנה להכנת שיעורי בית ולחוגי העשרה וניתן להיעזר בסטודנטים.
יש להגדיל את מספר הכיתות כך שכל כיתה תהיה בת 25 תלמידים כשהאידיאל הוא 15 תלמידים בכל כיתה, שכן הניסיון מוכיח כי לכיתות קטנות הצלחות גדולות.
יש לשים דגש בתוכנית הלימודים על חינוך לערכים ולשם כך יש להיעזר במסכת אבות " אשר בה טמונות אבנים יקרות , אבני היסוד לבניין האישיות " ובמיוחד בפרקים ד – ה .
מבקש אני לציין שבשנת התשס"א (2001) שלחתי הצעה דומה לשרת החינוך גברת לימור לבנת .
המושגים חכם,גיבור,עשיר,מכובד נתפסים בעיניי רוב האנשים בעולם כדלהלן :
חכם: בעל השכלה גבוהה וכושר אילתור גבוה
גיבור: בעל כח פיזי רב .
עשיר: בעל הון עתק .
מכובד: בעל משרה רמה .
ואולם בפרקי אבות מאירים חז"ל את עינינו וקובעים סטנדרטים שונים בתכלית.
איזהו חכם הרואה את הנולד.
איזהו חכם הלומד מכל אדם .
איזהו גיבור הכובש את יצרו.
איזהו עשיר השמח בחלקו.
איזהו מכובד המכבד את הבריות.
וכמובן חינוך ל" ואהבת לרעך כמוך" ול"סוף מעשה במחשבה תחילה"
והרי לנו חינוך לערכים, וכאשר משתנים המושגים משתנות ההתנהגויות בהתאם.
בפרשת שופטים בספר דברים כתוב " צדק צדק תרדוף למען תחייה וירשת את הארץ"
ובמזמור תהילים פרק פ שהיו קוראים הלווים בימי שלישי בבית המקדש שיבנה במהרה בימינו אכי"ר
כתוב "שיפטו דל ויתום עני ורש הצדיקו פלטו דל ואביון מיד רשעים הצילו"
השיר ניצני שלום שחיבר והלחין י"א נבון ( יצחק אליהו נבון):
יצמח שלום רב מארצי
נווה שלם עיר חמדתי
חוק ומשפט יבנו פירצי
יודו כל עמים חן דתי
אל ישא גוי אל גוי ידו
לטוב ולדעת יתחרו
יהגו אמת ויגידו
צדקת עמי חיש יכירו
כאשר מקיימים חוק ומשפט, חן-דתי לפי דת משה וישראל, ועם ישראל ימלא את ייעודו להיות אור לגויים
כי אז לא ישא גוי אל גוי ידו לטוב ולדעת יתחרו יהגו אמת ויגידו צדקת עמי חיש יכירו.
ומן הראוי להחיות את השיר ניצני שלום וכן את כל השירים היפים והמאלפים אשר חוברו לפני קום המדינה וכמובן את שירת הים ושירת דבורה הנביאה ומזמורי תהילים.
לדעתי הצנועה יש חובה מוסרית להוציא לפועל את הצעותיי אלו
אשמח להתייחסות כנה ולתשובה מהירה וחיובית
ברגשי כבוד והערכה
יוסף דבוש
יום שני, 3 באוקטובר 2011
מדריך עשרת השלבים להפקת אירוע מושלם
מדריך עשרת השלבים להפקת אירוע מושלם
התינוק שלכם אוטוטוטו 'מתברמץ'? הנסיכה הקטנה שלך חוגגת בתמצווש? שניה לפני שאתה
מקדש את בחירת לבך, עולות וצצות השאלות לחלל הבית. אולם או גן אירועים? די. ג'יי או
להקה? ואולי בכלל נעשה אירוע קונספט מצומצם אל מול חומות העיר העתיקה בירושלים!?
התחושה בקרב רבים ערב אירוע הינה תחושת מועקה, לחץ ומעל לכל בלבול.
שטף המושגים שעוטפים אותם, ההיצע העצום הקיים כיום בענף האירועים בישראל וכמובן
הרצון לבידול ולייחודיות יוצרים עומס שלא תמיד קל להתמודד איתו...
הגדירו תקציב ברור לאירוע :Step 1
הצעד הראשון הינו הגדרת תקציב ברור לאירוע. נקיטה בטקטיקה של "אנחנו ננסה להוריד את
כל הספקים במחיר, נגיע לכמה שנגיע ויהיה בסדר " על פי רוב תתברר כמוטעית ותגרור
בעקבותיה הוצאות לא מתוכננות ופעמים רבות מיותרות, לכן חשוב מאוד להגדיר תקציב ברור,
ולעמוד בו.
שאלו את עצמכם "איך ייראה האירוע שלנו"? :Step 2
הגדרת אופי האירוע )קונספט בעגה המקצועית( הינו אחד הצעדים בחשובים ביותר בדרך אל
היעד. מהקונספט שייבחר ייגזר האירוע כולו: העיצוב, האווירה, הלוקיישן ואפילו...אופי השמלה
בה תתגנדר הכלה המאושרת. חשוב מאוד שאופי האירוע יהיה כזה שתוכלו בקלות להתחבר
אליו ולהרגיש שייכים. אמירה שעל פניה נשמעת טריוויאלית וברורה מאליה אולם בפועל פעמים
רבות מייחסים בעלי השמחה משקל ל: "מה יגידו החברים בעבודה" או "מה יחשבו הצד השני"
ושוכחים לייחס משקל לעובדה שאחרי הכול בראש ובראשונה זו השמחה שלהם ועליהם להרגיש
הכי בנח שבעולם.
השלב המהנה מכולם :Step 3
לאחר הגדרת התקציב מגיע השלב המ )ה/ע( נה מכולם )בחר/ י את הרצוי( חלוקת התקציב
כשמדובר באירוע חגיגי במיוחד מתרבים הפרטים הדורשים התייחסות. חשיבה מקדימה,
והתחשבות בכל הפרמטרים המרכיבים את החלום שלכם הם שיעזרו לו לקרום עור וגידים
ולהפוך למציאות חיה. בשלב זה יש לקחת בחשבון את ה'נגנים' שיופקדו על המלאכה. לא אינני
מתכוונת לבסיסט, מתופף ושאר הכשרונות שיופקדו על אווירת השמחה
ברחבת הריקודים. אני מתכוונת ל:
נגנים מסוג אחר....
הספקים ונותני השירותים הם התזמורת שתנגן בעבורכם את הסימפוניה, וכשמדובר באירוע
בדיוק כמו במוסיקה זיוף ולו הקטן ביותר מצד אחד מחברי התזמורת יכול לעיתים לפגום בטעמו
הטוב של אירוע שלם... המפיק )ובהיעדר מפיק אתם( הוא המנצח על התזמורת הזו, ודואג
למנוע זיופים, מבטיח שכל נגן ימלא את תפקידו בדיוק בזמן שנקבע לו ושאתם והאנשים
שבחרתם שיהיו חלק מהשמחה שלכם תיהנו מכל רגע, רגועים, שלווים ועם חיוך ענק.
לכן, הצעד הראשון בבואכם לנצח על הסימפוניה הינו בחירת הספקים וחלוקת התקציב באופן
נכון וחכם על מנת שלא לחרוג ממנו ולשמר את אופי התוצאה שברצוננו לקבל. מה שיעזור לכם
בשלב הזה הוא הקונספט שבחרתם לאירוע והחשיבה המקדימה שעשיתם בנושא. אם לדוגמא
החלטתם שאתם רוצים להתחתן בחתונה הסובבת סביב מוטיב מסוים הדגש יינתן על עיצוב
האירוע בהתאם לקונספט שנבחר ופחות על החלל שייבחר לצורך האירוע.
אדוני תרשים אותי )!( :Step 4
כעת לאחר שברור לכם מהו האופי שברצונכם לשוות לאירוע ומובן מאליו על אילו סעיפים יינתן
הדגש הגיע הזמן 'לצאת לשופינג'. אנחנו חיים במדינה מפותחת ומתקדמת בפרט כשמדובר
בתעשיית החתונות והשמחות בכלל. לכן, אל תמהרו לסגור עם הספק הראשון שאתם רואים,
קחו לכם את הזמן הסתובבו בין ספקים שונים, בקרו באתרי אינטרנט, שאלו בפורומים, דברו עם
אנשים, השוו תוצרים, איכות, וכמובן- מחיר!
לא, שום דבר לא מובן מאליו.... :Step 5
אתמול דיברה איתי מכרה ותיקה שסיפרה לי בהשתוממות את פליאתה הרבה כאשר גילתה
במהלך ביקור טעימות באולם בו בחרה להינשא לבחיר ליבה כי החוזה עליו חתמה אינו כולל
חופה מעוצבת: "כשהגענו לשם ראיתי חופה מדהימה עם טול שיוצר כעין פרחים לכל אורך
החופה ושביל לבן עם עמודי תאורה מרשימים המוליכים אל החופה, הייתי בטוחה שזו החופה
של האולם" התאוננה באוזניי. זוהי דוגמא אחת קטנה מיני רבות לאי הבנות אופציונאליות, לכן
בבואכם לסגור חוזה עם אולם השמחות הקדישו כמה דקות לקריאה מדוקדק ותנסו להבין אילו
הוצאות נוספות הוא טומן בחובו )חופה מעוצבת, כסא כלה מעוצב, חיפויים לכיסאות בד"כ אינם
כלולים במחיר המנה(.
הפרטים הקטנים דורשים התייחסות :Step 6
זכרו כי לכל הפקה מתלוות עלויות שלא תמיד חשבנו עליהם מראש פעמים רבות בשלב חתימת
ההסכם עם האולם בוחרים הזוג לקבל עיצוב מרכז שולחן סטנדרטי אולם כשמתקרבים ליום
הגדול עצמו לפתע מגלים ש"זה לא מה שחשבנו" או "אני לא מוכנה שהאולם ייראה ריק וערום"
כמו שאמרה לי לקוחה פעם. לכן מאוד חשוב שתנסו כמה שיותר לרדת לפרטים קטנים בדמיון
שלכם בנוגע ל- איך ייראה האירוע, זכרו! כל פרט שאתם רואים בדמיונכם ולו הקטן ביותר מקבל
ביטוי בעוגת התקציב שלכם שהוגדרה מראש בסעיפים הקודמים.
שימו את עצמכם במקומם של המוזמנים שלכם :Step 7
הרצון לייחודיות מוליד פעמים רבות החלטות יצירתיות למדי המסבות לאורחים שלכם טרטור
וחוסר הנאה )במילים עדינות(, השתדלו מאוד לצד הרצון שלכם לבנות אירוע בעל אופי אליו אתם
מתחברים לחשוב גם על האורחים שלכם שיקחו חלק בהפקה הזו. החל משלב בחירת מיקום
האירוע )הן בפן הגיאוגרפי והן בתוך החלל עצמו(, מרכזי שולחן גרנדיוזים אמנם משווים מראה
אריסטוקרטי מחד אולם מהווים הפרעה לשדה הראיה של המוזמנים הישובים סביב אותם
השולחנות, השתדלו לזכור זאת! חופה במיקום נפרד מרשימה ומפוארת יותר מחד אולם לא
בטוח שכדאי לטלטל את המוזמנים שלכם לאורך כמה עשרות מטרים- חשבו, בדקו ושיקלו את
הנושא!
)?( Give Away:Step 8
במידה והחלטתם להעניק שי קטן למזכרת כאות הוקרה על השתתפות בשמחתכם זכרו לתקצב
גם זאת בסעיף 2 לעיל. גם שי קטן מקבל משמעות תקציבית במיוחד בחתונה רבת משתתפים.
השי הנבחר צריך להיות בעיקר שימושי, מקורי ובעל עלות ריאלית, שוקולד עטוף באריזה יפה
ואישית עם הטבעת שמכם, יכול להיות רעיון לא רע.
הרגע שאחרי הטבעת :Step 9
במידה וקיבלתם כמתנה מהאולם הטבה לחבילת כלולות זו או אחרת בדקו מראש מה היא
כוללת ויותר חשוב מה לא כלול בה. תנו דעתכם על השדרוגים המוצעים ובדקו את המשמעות
הכספית ביחס לתקציב העומד לרשותכם.
מובן מאליו? לא בטוח... :Step 10
בשניה שטרם כניסתכם אל האולם עצמו עיניים קחו נשימה עמוקה עמוקה, הרגישו את האוויר
נכנס עמוק אל תוך הריאות ולחשו את המילים הבאות: "אני הולך/ ת ליהנות מכל רגע בערב
הזה!
בהצלחה ושיהיה במזל!!!
אפרת
קצת עלי:
שמי אפרת קובן, מפיקת אירועים ואשת פרסום, התחלתי
דרכי בעולם המדיה וההפקות במשרד הפרסום "אפיקים"
שם הייתי אחראית על תקציבי הפרסום של חברות
מהגדולות במשק כגון: פלאפון, מפעל הפיס, יפאורה תבורי
ועוד. בעולם הפקות האירועים התמחיתי בעיתון 'בשבע'
מקבוצת ערוץ 7, שם עבדתי כמנהלת פרויקטים, הקמתי
את מחלקת הכנסים של העיתון והפקתי עשרות אירועים
שעוררו גלים בעולם המדיה בישראל, בין היתר תערוכת
'ללכת בין הכיפות', פסטיבל הגורמה הכשר', כנסי המנהלים
בסדרה 'לחשוב מחוץ לקופסא', ועוד.
כיום אני מנהלת חברת 060 המתמחה בהפקות אירועים,
קידום ומיתוג. במסגרת עבודה זו אני מפיקה עבור חברות,
עסקים ואנשים פרטיים אירועים מכל הסוגים, החל
מהשקות וימי גיבוש, עד לימי עיון פסטיבלים, הופעות
ואירועי צדקה.
אשמח אם תיתן לי את הכבוד להפיק גם את האירוע שלך!
אפרת.
הירשם ל-
רשומות (Atom)