יום ראשון, 23 באוקטובר 2011

קריאתו של י' לוחם השייטת :

אם חס ושלום, אגיע למצב בו ארגון טרור יחטוף אותי, בב...קשה מכם: אל תעשו הפגנות, אל תתראיינו, אל תספרו כמה כואב לכם, אל תפיקו פסטיבלים ופסטיגלים בשמי. כל סוחר מתחיל יודע - ככה לא מורידים מחיר.
אני לא "הילד של כולנו". אני לוחם שנפל בשבי.
אל תהפכו אותי לכלי שרת: אני לא רוצה שכל העולם יידע מי אני ומה שמי, בזמן שאף אחד לא זוכר איך קוראים לחייל שנהרג לידי. לא רוצה שהתקשורת תעשה עליי סיבוב, לא רוצה להפוך לקרדום-לחפור-בו אג'נדות פוליטיות, משחקי כוח ומניפולציות. לא רוצה להיות מדורת השבט ודלת הכניסה לקונצנזוס הישראלי. לא מוכן שהרעיון לשחרורי יהפוך לDOGMA שאחריה אסור להרהר. לא רוצה שיסתמו את הפה לכל מי שמעז לחשוב אחרת. לא רוצה שכלי תקשורת ישתמשו בי כדי להעלות רייטינג, לא רוצה שזמרים יוציאו עליי מזמור כדי לשפץ את התוצאות שלהם בגוגל.
אני לא בקבוק שמפו: אל תעשו לוגו מהתמונה שלי, אל תצרפו את הפרצוף שלי לפרופיל בפייסבוק, אל תסגננו מהצללית שלי סלוגן. אל תשכרו משרדי פרסום כדי לעצב את דעת הקהל ודעת מקבלי ההחלטות, אל תקימו צוות קריאייטיב, צוות אופטימיזציה, צוות שיווק, אל תקימו מטה, אל תעשו ישיבות עבודה עם בורקסים ומצגות, אל תעשו 'סיעור מוחות' ואל 'תיצרו סחף ציבורי', אל תבנו תקציב פרסום וחדירת שוק, אל תשרטטו אסטרטגיה, אל תפלחו את האוכלוסייה עם חתכים, גרפים וטבלאות. לא רוצה 'פאנל מומחים', לא רוצה כנסים, לא רוצה שיספרו את הימים שאני יושב, לא רוצה שקבלני דיכאון יעשו קריירה מהסיפור שלי.
אל תוציאו סיכות ודגלים ועניבות וחולצות, אל תעשו תהלוכות וצעדות והפגנות ודוכנים להחתמה בקמפוסים.
זה מוריד את הסיכוי שלי לצאת, זה זורה חול בעיניים של מקבלי ההחלטות. אני לא תוכנית ריאליטי: לא רוצה שתבואו להצטלם עם אבא שלי למזכרת בזמן שמשחררים אלפי רוצחים בשבילי. לא רוצה שתניפו דגלי כחול לבן בזמן שהאווירה כולה צווחת דגל לבן.
לא רוצה לראות רוצח בדם קר של שישה עשר אנשים משתחרר בחיוך, מעט שמנמן מכפי שהיה שנים ספורות אחרי שעשה למשפחות הנרצחים בפרצוף V בבית משפט. לא מוכן שמאות משפחות שקברו לא מזמן תינוקות, יתפוצצו מזעם ו"ייתפסו בציבור" כ"משביתי שמחות". לא מוכן שילד שהלך לאכול פיצה עם אמא, אבא ושלושת אחיו - וחזר לבד, יצפה ברוצח אוכל בקלאווה בסוכת ניצחון 20 קילומטר ממנו. לא רוצה שרוצחים שמשתחררים למזרח ירושלים ייסעו ברכבת הקלה ביחד עם אחיינית שלי. לא רוצה שמשפחות שכל העולם קרס עליהן, תשמענה מהעיתון שההוא שהרג להם את הילד יוצא לקלאב מד בטורקיה. לא רוצה שהכאב שלהן יקבל מסגרת של שמינית עמוד קצת לפני הספורט, כי "זה יותר נכון דיווחית." הם כבר יודעים שהדם של הבנים שלהם זול, לא צריך לדרוך להם על הלב ולעשות קוואץ'. ממש מנחם אותי שהנשיא "חונן אבל לא סולח".
לא רוצה שלאינתיפאדה הבאה יקראו על שמי.
י', לוחם בשייטת



8 תגובות:

  1. תשתדל לא ליפול בשבי, כי אף פוליטיקאי או איש צבא לא יפעל פעולה צבאית כדי לשחרר אותך, הם עסוקים בלדאוג לתחת של עצמם.
    את זה הבינה המשפחה של גלעד שליט טוב טוב.
    משפחת שליט הבינה שכשראש הממשלה דואג לטוסיק שלו, אף אחד לא ידאג להחזיר את הבן שלהם.
    כשהבנים של אותו ראש ממשלה לא עשו צבא, וחוגגים להם בחו"ל , מי ידאג לשחרר את שליט ?
    כשהבנים של משפחת עופר ומשפחת דנקנר מסודרים בצבא, אף אחד לא רוצה להתעסק עם הבנים של פשוטי העם שנפלו בשבי.

    תשתדל גם לא להפצע במקומות שלממשלה לא נוח לחלץ אותך משם.
    אם המחיר הפוליטי יהיה גבוה מידי הם ישאירו אותך לדמם למוות.
    זכור לך מקרה כזה באינטיפאדה האחרונה ???

    השבמחק
  2. אני בוכה כמה שאתה צודק! מדינת ישראל היא טיטאניק! ככתוב: "ובימים האלה אין מלך בישראל ואיש הישר בעיניו יעשה".

    השבמחק
  3. בולשיט - שקמיסט (אם בכלל)

    השבמחק
  4. אין לוחם שנופל בשבי ולא רוצה שיעשו הכל כדי לשחררו!!!
    הממשלה, הצבא, המשפחה, החברים... כל אחד מהם צריך לעשות כל מה שהוא יכול, כדי שאם חס וחלילה תיפול בשי, תחזור משם בשלום.

    השבמחק
  5. מכתב רהוט, שפה יפה, איפה אתה כשאתה כותב אותו? בבית על הכורסה הנוחה? אכלת טוב? ישנת טוב לפני שכתבת כל כך יפה? אתה בטח גם מדבר נפלא, לא רק כותב טוב.

    כל הכבוד לך אחי, לוחם שייטת, גבר גבר, מלח הארץ, מלך הארץ.

    אני מקווה שלא יצא לנו לראות אותך אחרי 5 וחצי שנים בבור, בודד, בלי אוכל ואור שמש. וודאי תדבר פחות טוב, אולי גם הטקסטים שלך יהיו קצת פחות משכנעים, מי יודע.

    השבמחק
  6. כל הכבוד ללוחם.
    אני מקווה שלו אפול בשבי, ילחמו עלי, חיילים, אחים שלי, כמו שאני אלחם בשבילם, אני מוכן שיסכנו עשרות חיילים במבצע לשחרר אותי, גם אם יודעים שסביר שיחסלו אותי, אבל אני לא מוכן לסכן את משפחתי, ילדי, חברים אהובים וילדים שלהם, אחרת - בשביל מה אני נלחם ? אנחנו בצבא ההגנה לישראל, וצריכים לעשות הכל כדי להגן על העם, עיסקת שליט עם כמה שאני מאושר שהילד בבית, ובכיתי כשראיתי אותו, הייתה עסקה איומה שאלוהים רק יגן עלינו מעצמנו. את העצב על אותו החייל, שעלול להיות אני, אני משווה לעצב על אותה תמונה שתקועה במוחי, של קפה מומנט, כשהבחורה בגופיה השחורה שוכבת שם, ז"ל, ואני אומר לעצמי, שאני מעדיף כל עוד אני שפוי, שלא לסכן את כל מי שקרוב לי בפיגועים נוספים. אגב, ניצלתי בנס מלפחות 2 פיגועים, פעם יצאתי לפני הזמן ובפעם אחרת שיכנעו אותי לא ללכת למסעדה א' אלא לב', וא' פוצצה כעבור 20 דקות, זה סביבי ואני מבועת מהמחשבה שזה יחזור, מעדיף להלחם בשטח שלהם.

    השבמחק
  7. תגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.

    השבמחק