יום חמישי, 26 בנובמבר 2009

ערוץ 2


בס"ד א"א"א

שלום לכולם

תוכנית פופולארית בערוץ 2 מחפשת בחורים דתיים /חרדים/חרד"ל וכו'
כדי להראות יהדות אמיתית ,נכונה ואחרת על המסך ...

קו"ח - dosihome@walla.com


מיידלעה הפקות בע"מ





יום רביעי, 25 בנובמבר 2009

טיפים פיננסים לשכיר מאת יניב חדד





טיפים פיננסים לשכיר מאת יניב חדד
בצעדי ענק אנו מתקרבים לסופה של שנת 2009. שנה שבתחילתה היינו במיתון עמוק ועכשיו אנו מנסים לאט ובזהירות לחזור לשגרה מבחינה פיננסית. חשוב לדעת ,שאנו , כאנשים פרטיים לא יכולים להשפיע לא על היציאה מהמיתון ולא על חלוקת אוצרות טבע , אבל בחלקת האדמה הקטנה שלנו אנו חייבים לדעת את זכויותינו כשכירים.
שכירים רבים חושבים כי סוף שנת מס היא מועד שבו בעלי עסקים ועצמאיים בלבד מבצעים עבודה פיננסית מול רשויות המס. הם טועים. בקופת המדינה נצברים מדי שנה מאות מיליוני שקלים עקב אי פנייתם של השכירים לבקשת ההחזרים המגיעים להם. גם שכירים יכולים ליהנות מהטבות ולחסוך מאות ואף אלפי שקלים בעזרת תכנון נכון ומושכל.
כדאי למצות את הניכויים והזיכויים האישיים הניתנים לשכירים בכדי ליהנות מהפחתת המס כבר בשנת 2009 שהרי ניכויים וזיכויים שלא ינוצלו באותה שנת מס, לא ניתנים להעברה לשנה הבאה. במאמר זה נתמקד בדגשים חשובים שעלינו לבדוק כשכירים :
תואר אקדמאי- כדאי לסיים זכאות לתואר אקדמי, או תעודת הוראה או לימודי מקצוע בהיקף של 1,700 שעות, עוד לפני 31.12.2009, כדי לקבל את זיכוי המס המגיע בשל לימודים אלה, כבר מתחילת שנת 2010. כל דחייה לזכאות לתואר תגרום לקבלת הזיכוי רק משנת 2011 ואילך.
קרן השתלמות - היא קופת חסכון היא נועדה במקור לשמש את העובדים למימון השתלמויות כגון כנסים מקצועיים ולימודי המשך, אולם כיום היא משמשת, על פי רוב, כאפיק חיסכון כללי לטווח בינוני. קרן השתלמות היא אפיק החיסכון היחיד, שלא לטווח ארוך, שנותר פטור ממס לאחר הרפורמות במיסוי שוק ההון בישראל.הוצאות להשתלמות מקצועית בתחום העבודה, מוכרות לפי הפסיקה האחרונה גם לעצמאים וגם לשכירים. לכן, כדאי להעשיר את הידע המקצועי כבר בשנת 2009.
נקודות זיכוי מס - כל אזרח ישראלי זכאי ל-2.25 נקודות זכות במס הכנסה. כל אזרחית זכאית ל-2.75 נקודות זכות נתונים נוספים יכולים לשנות את מספר נקודות הזיכוי : לנקודות הזיכוי משמעות כספית חשובה על שיעור המס המנוכה מהשכר. ככל שסכום נקודות הזיכוי גבוה יותר, כך גדלה ההנחה שזכאים לה בתשלום מס. את נקודות הזיכוי קובע החוק, וכדאי לוודא שאתה ממצה את זכויותיך החוקיות. מצב משפחתי ומספר ילדים, מקום מגורים ועוד. חייל משוחרר, למשל, זכאי לשתי נקודות זכות נוספות (4.25).שווי נקודת זיכוי בשנת 2009: 197 שקל.

זיכוי מס- זיכוי מס בשיעור של 35% מגיע בשל תשלומים למוסד מיוחד של ילד, בן זוג או הורה. הזיכוי ניתן בשל תשלומים העולים על 12.5% מההכנסה החייבת המזכה של המשלם כנגד הצגת קבלות על התשלום . כמו כן , שתי נקודות זיכוי מס מגיעות לכם בשל כל ילד משותק, עיוור או מפגר. לפי הבהרת רשות המיסים מגיעות נקודות זיכוי אלו גם לילדים בעלי בעיות קשב וריכוז ובתנאי שהם הופנו על ידי ועדת השמה למוסד מיוחד גם אם בפועל למדו במוסד לימודי רגיל.
תשלומים לתרומות – מקבלים זיכוי ממס בשיעור של 35% מסכומי התרומות במגבלות המינימום והמקסימום שנקבעו לכל שנה. כדאי לתרום עד ליום 31.12.2009. הכול בתנאי שהתרומות נעשו
לעמותות ולמלכ"רים המוכרים לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.

תחילת עבודה - נתון זה משפיע על הוותק ועל צבירת זכויות לפיצויים וזכויות אחרות, על-פי הסכם העבודה ולכן חובה לבדוק שאכן התאריך מעודכן. כמו כן ממולץ לבדוק שכל בנתונים האישיים אכן מעודכנים(כתובת , גיל , סטטוס וכו')
צבירת וותק - לעיתים, חלים אי-דיוקים במידת התאמת הוותק, לתקופות בהן נעדרת ממקום העבודה בגין חופשה, מילואים או שירות צבאי. המעסיק חייב לראות תקופות אלו כחלק מצבירת הוותק, למרות שהעובד אינו עובד בפועל. צבירת וותק משפיעה על זכויות שונות, שמתעדכנות בהתאם למספר שנות העבודה, ובארגונים שונים גם על התקדמות לתפקידים בכירים יותר (שמותנים בצבירת תקופת וותק מוגדרת).
דרגה - אל תשכח לוודא, שהשכר אותו אתה מקבל תואם את הדרגה שאליה הגעת בארגון. זה יכול להשפיע על הדירוג העתידי.
ימי הבראה - הזכות לצבור ימי הבראה קשורה לוותק. הצבירה מתחילה לאחר שהעובד משלים שנת עבודה. כמות הימים שמגיעים לעובד עולה על פי הוותק - החל מ-5 ימים לעובד חדש (בגין כל שנה) ועד 10 ימים לשנה לעובד וותיק.
צבירת ימי מחלה - הנתון משתנה ממעביד למעביד. מעבר לכך, החוק מתיר מקסימום צבירה לשנה.
לסיכום :
תדע תרוויח - אם כל אחד מאיתנו יקפיד על מה ששלו ועל ומה שמגיע לו על פי חוק וינצל את כל הטבות המס בצורה אופטימלית סביר להניח שסכום הנטו המצטבר יהיה גדול יותר.
http://www.money-nanny.co.il/
1-700-701-081










יום שלישי, 17 בנובמבר 2009

מכון פועה


החלה ההרשמה... לכנס הארצי השנתי העשירי של מכון פוע"ה בנושא רפואת נשים חידושים, פסקים והתמודדויות הכנס יתקיים אי"ה ביום רביעי, כ' טבת תש"ע (06/01/2010) באולמי "נוף-ירושלים" רחוב שחראי 12 בית וגן, ירושלים, בין השעות 08:30 - 20:30 . ההרשמה בטלפונים: 052-4512220, 052-3960318 טלפון רב קווי: 02-6515050 שלוחה 122 או 123 מחלקת הדרכה: 02-6517171, 0524077077 או במייל: h@puah.org.il או דרך האתר: www.puah.org.il הירשמו עכשיו!!! תכנית הכנס מושב בוקר
8:30-9:00 – התכנסות ורישום
דברי פתיחה וברכות
הרב מנחם בורשטין שליט"א – ראש מכון פוע"ה
ילד תרופה הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א – רבה הראשי של ר"ג
כאבים עזים בזמן המחזור ובזמן יחסי אישות - האם זה בגלל אנדומטריוזיס? ד"ר דוד סוריאנו מנהל המרכז לאנדומטריוזיס בתל השומר
OCD סביב הטבילה
פרופ' יוסף זוהר מנהל המחלקה לפסיכיאטריה
גילוי מידע בשידוכין - מצד הרופא או הרב המייעץ? הגאון הרב ישראל מאיר לאו שליט"א – רבה הראשי של ת"א-יפו
זכות העובר בירושה ושיקולי הפלתו הרב רצון ערוסי
אלו בעיות רפואיות בעובר אפשר לטפל תוך כדי הריון? פרופ' אריה הרמן יו"ר איגוד המיילדות וגינקולוגיה
בחירת מין העובר הראשון לציון הגאון הרב אליהו בקשי דורון שליט"א מושב צהריים
PGD - חובה או המלצה בלבד?
הראשון לציון הגאון הרב שלמה עמר שליט"א
שפעת החזירים ונשים בהריון ד"ר יאן מיסקין
קרינה בזמן הריון: CT בטן, צילום שניים, MRI עובר, אולטרא סאונד משה לויטה
האם יש היתר שאחד מבני הזוג יסייע לבן הזוג החולה בזמן שהאישה אסורה לבעלה? הרב דוד יוס
שימוש באמצעי מניעה - "אישור" הרב יואל קטן שליט"א – ראש מכון "שלמה אומן"
פתרון לאישה שטובלת במקומות שאין מקווה ביום שישי ערב ראש השנה
הגאון הרב דב ליאור שליט"א – רבה הראשי של קריית ארבע, חברון .
בדיקות תורשתיות ובדיקות בהריון - גישה חדשה בעקבות התקדמות הרפואה הרב מנחם בורשטין שליט"א - ראש מכון פוע"ה

יום שני, 16 בנובמבר 2009

הצעות עבודה ב"ה


בס"ד א"א"א

היות וב"ה נשלחים אליי מחברים עשרות קו"ח
וחברים שולחים קו"ח בכל התחומים החלטנו להרים את הכפפה
ולחבר חברים המעוניינים במשרה למשרות עצמן ישירות.
מחפש משרה מעניינת ומכניסה - בחצאית או כיפה,וכל עמך ישראל מקומכם איתנו!.
מחפשים משרה?
רוצים להשתלב?
מגייסים?
אתם במקום הנכון!
מתפרסמים מדי יום ב"ה הצעות עבודה בקבוצה,וכן
קישור ישיר לאנשי מקצוע ולחברות שמציעות את המשרות.
לקבוצה הצטרפו חברות ומנהלים מקשת רחבה של תחומים.
- כל מי שמעוניין יכתוב בקצרה על עצמו ומה הוא מחפש,
ויפרסם בקבוצה .
קישור לקבוצה ב CPSJOBS-FACEBOOK .
http://www.facebook.com/group.php?gid=241498765244

ולדתיים בתקשורת
http://www.facebook.com/group.php?gid=169780874129

לשליחת קו"ח
dosihome@walla.com

info@cpsjobs.co.il



בקרוב יפורסמו משרות וקו"ח של מחפשי עבודה באתר DOSIHOME – תרגיש בבית

יום ראשון, 15 בנובמבר 2009

בזעת אפייך תוציאי תואר..."



בעז"ה

"בזעת אפייך תוציאי תואר..."
עלילות ענבל בכרך הגדול.
הסטודנטית ענבל וינברגר סיימה שנה ראשונה באוניברסיטה. בינתיים, היא עוד פוקדת את המקום ומנסה לעבור בשלום את ימי הקיץ החמים בגוש דן.

המשימה: הישרדות!
אמצעי עזר: בקבוק מים, מגבונים לחים, טישו, דאודורנט ספריי.
המקום: האוניברסיטה.
הזמן: שמש בגבעת שמואל- דום!

זה קרה השבוע. שיפודי ציון זה כאן!
החצאית ואני ניסינו להגיע, בעצם- לדדות, או אולי- להתגלגל?! מבנין 213 לבנין 1005.
זה היה נראה בלתי אפשרי. ראשי היה סחרחר עליי וכבר התחלתי לדמיין את המזגן המחכה לי בבית בפאטה-מורגנה שאין שני לה.
אני, בוגרת מחנות, מסעות, טיולים וצעדות. אני שכבר צלחתי חצי משבילי ארצנו, אני שקמפינג ופק"ל קפה מיודדים עימי, אני- שכעת, עת הלפ-טופ בימיני, הקלסר העבה והתיק בשמאלי, כמעט ונופלת מגודל המשימה... כן, זו אני שהשרב הכריע אותה. "זה לא אשמתי" התגוננתי בדיאלוג הפנימי שהתנהל בתוכי, "אלו תכונותיו של המרכז שאינן מתאומות עם טמפרמנט גופי הירושלמי מלידה". התגוננתי כרקדן הטוען שהרצפה עקומה.

אני לוקחת נשימה עמוקה ויוצאת למסע.
איפשהו באיזור בנין 600, לאחר כרבע שעה הליכה אני צונחת על ספסל, מביטה אל-על ומתחננת למשב רוח קליל.
ו...לא! אין ניסים היום.

*
נזכרתי באלו, שצעדו ארבעים שנה במדבר הצחיח. אלו שלא ידעו טיבם של מגנום, אבטיח צונן או אייס-קפה, וגם אם הכירו- הם נראו אותו הדבר בדיוק. אלו שהטרמפ היחידי לו יכלו לייחל היה על חמור, מקסימום גמל. הם, שהיה להם עור של פיל בכפות הרגליים ו"פדיקור" היתה עבורם מילה בסינית עתיקה, אולי. הם שלא ידעו מהי בריכה וגם את הים היחיד שהם הכירו הם חצו בדרכים מאוד לא קונבנציונליות. הם לא ידעו מהו "מזגן" ובדרך כלל הסתפקו ב-"ארבעה כיווני אויר". עם חלון- אינסופי- לנוף. ובריזה בשעת בין הערביים. הציורים מעידים שלבשו בגדים צנועים, וחיו עימם בטוב. וכדי לכבסם היה עליהם לשאוב מים מהבאר. והם לא נצרכו לחדש את הקולקציה בכל חודשיים, ולא חיו על פי גחמותיו של מעצב אופנה כזה או אחר.
*
צלצול הפלאפון מחזיר אותי לגלובליזציה בחדות ובחוסר רגישות. "נו, את באה?!" לוחשת לי מוריה מהפומית- "הבוחנת מחפשת אותך" אוי, טעטא. נפלטת אנחה.
ואני, החצאית והלפ-טופ מסיימים מסע, בן ארבעים דקות אומנם ולא שנים, אבל אנחנו כבר במקום אחר.

חלפה השנה והגעתי עד הלום.
אך עוד מוקדם מלהגיד שלום.
שכן זו שנה ראשונה מתוך שלוש
ובכל זאת- אל לי לחשוש.
נהיה פה גם מחר,החצאית ואני.
משוטטות בקמפוס, כנראה זה חיוני.
זה החמשיר, את העיקר לא אשכח,
לא נכתב לו סתם כך.
הוא בא למעשה להשויץ בגאון-
כבר שנה שלמה שאנוכי בבר-מינן,
סטודנטית מן המנין!

בהצלחה רבה לכל הסטודנטים בבחינות..

החצאית לסיון תל אביב!


בע"ה
החצאית לסיון

תל אביב.
איזה עומס! כבישים, מחלפים, רעש, זיהום. אנשים, אנשים, אנשים.
חיפשתיו בין כל רחובות העיר העמוסת שקרים הזו- ובהתחלה לא מצאתיו.
לבושה לבן, מפליגה בדמיונות, בפנטזיות. נקרעת בין חלום למציאות. את פניו מבקשת, נואשת, מייחלת לזיק, לאות. ורוצה כבר שהוא יישא אותי ברוח, ומתפללת בין זרועותיו כבר לנוח.
הכאב הטורדני בגב, הטלפון הלא נעים הזה שמחכה לי בערב, הרפורט שקיבלתי אתמול ללא שום הצדקה, הרופא שהגיע הזמן שאפסיק לדחות את הביקור אצלו, העבודה המעיקה בת 20 העמודים שצריכה להיות מוגשת מחר, בתיקיה שקופה בבקשה, ואל תשכחו רשימת בבילוגרפיה.
והוא- בשלו,לפעמים כזה א-ל מסתתר.
רוצה להיות מחוברת, מייחלת לקשר, מבעד למחיצות, לבלבול. אי-ה מקום כבודו?!

ואז הבחנתי בו, דומה דודי לצבי. לעופר איילים. מופיע בין החרכים, מציץ אליי מבין המחיצות.
הוא כאן, הוא כאן. מבקשת קשר, קירבה, גילוי.
והוא נעים מאי פעם, והוא מתוק ומאיר, משמח את הלב והנשמה. מרנין, מרעיף, מפנק...
באתי לגני, אחותי- כלה! הוא קורא בקול, שולח לי דרישת שלום חמה מלמעלה, באותות קטנים, מתוקים. אנשים יפים, שמבעד לעיניהם ניבטת הנשמה הטהורה שנתת להם, לי, אלוקיי.
הפריחה היפה הזו, הורדים ליד הבית שלי שהחלו ללבלב, הפידבק מהמרצה, הכוונה בתפילה שזכיתי לה הבוקר, הבהירות אחרי שבת מרוממת, הנחת של החג, הנעימות שביחד של משפחתי, היציאה לקפה עם חברות. והוא קרוב, וזה כבר ממש מעבר לפינה. אחותי, די כבר לענן הזה שעל פניך! הנה הוא בא- מנחמך, הנה הוא בא, ואלייך הולך. חכי עוד רגע, עוד שניה!

"איי, איי, איי.. איזה עצבות, מוחין דקטנות. מוחין דקטנות..."
עמד שולי רנד על הבמה בחול המועד פסח, בתל אביב הקטנה, הבוהמיינית. עם קהל מגוון ומיוחד. בין ראסטות לשטריימל הוא הסביר לכולם מה היא ההרגשה הזו שאנו נתקלים בה לפעמים. כזה צמצום, מייחלים לטיפת מים חיים, לאיתות, לרמז. וכמה קל ליפול אליה. ומנגד ההתרחבות, האור, ההפתעה, השמחה, הגדלות.
כאלה אנחנו, נשים, כלבנה המתחדשת, החווה בעצמה, בגופה, את המעברים מקטנות כמעט נעלמת לגדלות מאירה וכובשת.
והלא זו כל התורה כולה. המירוץ הזה, התמורות הללו.
בין הרצוא- לשוב, בין הנסתר לנגלה, בין החלום למציאות, בין שקט לסערה, בין המטבח לעבודה, בין הבעל לילדים, בין הפנים לחוץ, בין יום השביעי- לששת ימי המעשה, בין עליה לירידה, בין אחות –לבת- לרעיה.
בין מוחין דקטנות למוחין דגדלות.

חתונה. אנחנו והשכינה. כנסת ישראל וקודשא בריך-הוא. חג מתן תורתנו. אהבה, גילוי, נועם זיוך.
בין גוף לנשמה, בין מיצרים לחירות. בין פסח לשבועות...

חג שמח.
מזל טוב!

ענבל והחצאית משוטטות במדשאות הקמפוס


בע"ה נעשה ונצליח

ענבל והחצאית משוטטות במדשאות הקמפוס ונתקלת בניסים גלויים יומיום.
ישועות לכבוד חג האורות...

"גם אני אמרתי 40 יום פרק שירה ונושעתי..."
זעקה אליי המודעה לפני קצת למעלה מארבעים ימים בעודי משוטטת במדשאות האוניברסיטה.
כאן?! בלב ליבן של הקליפות, בין שלל האנשים גלויי הראש, עטורי העגילים, הג'ל, הראסטות או הקעקועים?! בין שלל הבחורות המתוקות ששכחו כמה פרטי לבוש בבית, איפשהו בין "עמק הבכא" (הכינוי הציני לדשא התחתון) ל"גבעת הרווקות" (כינוי ציני מספר שתיים לדשא העליון...)- משם היא קראה אליי המודעה הזו. כאילו יועדה רק לי.
אני שבמרירות עונה לעצמי- "ממ.. באמת כבר יומיים שאת לא בסבב "ארבעים יום" של משהו..." אחרי פעמיים שיר השירים, שלוש "פרק שירה", הלכה יומית של שמירת הלשון באדיקות, תהילים ליום זה, בסדר כזה או אחר, 2 סעודות אמנים, מקום של כבוד בכותל ובקבר רשב"י ושלל תפילות שחוברו במיוחד לחצאיות שכמוני, שינסתי מותניי. פתחתי סידורי ואת חדרי ליבי ועשיתי זאת שוב. החלטתי ללכת על "שיר השירים". הדוד, הרעיה, הציפיה, הרומנטיקה, התיאורים, הו התיאורים...
ואין מתוקה מההרגשה הזו, המפגש היומי עם הקב"ה מחוץ לגבולות התפילה הקונבנציונאלית, הלחץ של "להספיק לפני השקיעה, אני חייבת, ויהי מה יתהפך העולם", מוצאת את עצמי במירוץ נגד השמש. והמילים האלו- הכל כך מיוחדות, מי צריך שירה ופואטיקה?! שיעור במצלול מאת החכם באדם.
אז עברו 40 יום, וחצאית אחרת ואני טיילנו לתומנו במדשאות והמודעה עדיין היתה שם... כמו קוראת את מחשבותיי היא הפטירה לעברי ברגע של חמלה בקול מבין כזה- "גם את תוושעי ענבלי... שום יאוש!" חיוך גדול התפרס על פניי והמונולוג הפנימי שניהלתי עם עצמי נשמע כך בערך:
"אני, מיואשת?! כלל לא... נזכרת בגיחוך איך בליל אמש כמעט ונפטרתי מחוסר ענין על הספסל בגן - הוא היה קצת מרובע\ משעמם\ בוק\. ולא הפסיק לדבר על התחביב המוזר שלו. והיו לו תחומי ענין מעוררי תמיהה , והאמת שכבר משיחת הטלפון הייתי ממש סקפטית לגבי טיבו של הערב הצפוי לי, וכשקלטתי איזה ערב עומד להיות לי כשנפגשנו, עלה לי הדם לראש כשחשבתי על החברה הזו של אמא שלי ששוב התיימרה להכיר אותי אבל פספסה בכמה מטרים משמעותיים.
ואיך ניסיתי להיות יצירתית בנושאי השיחה ומצאתי את עצמי שואלת שאלות שלא ידעתי מעולם שאני באמת רוצה לשמוע תשובות עליהן, מייחלת שאחד מאתינו יקבל טלפון בהול ויאלץ להתנצל מקרב הלב ולחתוך... מפשפשת בכיסיי בספונטניות, נו איפה הרשימה הזו- "עזרה ראשונה ליוצאת המיובשת". אני בטוחה ששמתי אותה איפשהו..."!
ובעודי צועדת בין ספסלי הגן, הלב מדבר עם ה' ומקוה לטוב..
ולפתע, הגיעה הישועה. נס של ממש. הוא החל לצעוד לכיוון האוטו- סימן מובהק לסיומו של הלילה. "ישועת ה' כהרף עין"! לא ייאמן ממש באיזו קלות הוא עונה לתפילה.

"אה, אני כבר נושעתי!" מצאתי את עצמי אומרת לחצאית ההולכת לצידי. כדאי לך להגיד גם! רואים בזה ישועות גדולות!

כשמתרגלים להשתמש במילה "נס" ולא רק בקונטקסט של "קפה", החיים נהיים חשובים הרבה יותר, מוערכים הרבה יותר ומנוצלים הרבה יותר...
נס חנוכה שמח וגלוי לכל החצאיות היקרות, הנלחמות את מלחמת בני האור בבני החושך יומיום!

יום רביעי, 11 בנובמבר 2009

מחפשת שותפה דתיה מקסימה, לדירה מקסימה


מחפשת שותפה דתיה מקסימה, לדירה מקסימה, בשיכון ותיקים ברמת
גן. דירת 3 חדרים במיקום מצוין ושקט
(קרוב לפארק הירקון ולקניון איילון)
שכ"ד 1500 שח לחודש
הכניסה מיידית!!!
לפרטים- חוה 0528760375

יום שלישי, 10 בנובמבר 2009

דירה - לקנות או לשכור? מאת יניב חדד מחבר רב המכר מהתיכון לפנסיה



דירה - לקנות או לשכור? מאת יניב חדד
דירה - לקנות או לשכור? מאת יניב חדד
זהו ויכוח ישן, אך עדיין רלוונטי: מה עדיף, לקנות דירה (או בית) או לגור בדירה שכורה? התשובה אינה חד-משמעית, קיימות תשובות לכאן ולכאן. לפניכם כמה נימוקים בולטים של כל צד.
3 סיבות לרכוש דירה:
פסיכולוגית - תחושת ביטחון. לפני הכל, דירה היא הבית שלך - מקום לגור בו, תקרה מעל הראש, סוג של עוגן פיזי במציאות, שתמיד יקבל אותך בברכה. לכן, רכישת דירה מעניקה לאנשים רבים תחושת ביטחון עמוקה מזן ייחודי. האנשים שזה חשוב להם מעדיפים לקנות דירה. בנוסף, דירה היא סוג של נדל"ן, ונדל"ן נחשב לתחום יציב וסולידי יחסית. במשך שנים רבות שלטה בישראל הסברה ששוק הנדל"ן רק עולה. לפני מספר שנים הסתבר שהוא גם יכול לרדת.
גב כלכלי. דירה היא נכס משמעותי וברור שיש לו ערך כספי. ככזאת, הדירה מאפשרת להשתמש בה למינוף כלכלי. ניתן להשתמש בדירה כערבות להלוואות שונות ולשעבד אותה לצורך השגת מימון.
מחויבות. אדם שיש לו דירה, ובייחוד אדם שלקח משכנתא כדי לרכוש אותה מחויב לעמוד בתשלומים השונים וברמת הכנסות מסוימת. לכן, רוב האנשים מתחילים לבזבז פחות כסף מאשר בעבר ולגלות אחריות רבה יותר בהוצאותיהם השונות.
3 סיבות לשכור דירה:
היעדר מחויבות. רכישת דירה היא צעד מחייב מאוד. הן מבחינת היקפה הכספי של העסקה והן מבחינת טווח הזמן שאליו מתחייבים אם נעזרים במשכנתא למימון הרכישה. בשכירת דירה לעומת זאת, ההתחייבות נמוכה הרבה יותר. הן מבחינה כספית והן מבחינת טווח הזמן. "בלי טובות ובלי התחייבויות" (כמעט).
תשואה. לדירה, כנכס נדל"ני, יש תשואה. בחישוב כלכלי קר (וכשמביאים את עלות המשכנתא, אם נלקחה למימון הרכישה), התשואה שאפשר להשיג על הכסף ששימש לרכישת הדירה בערוצי השקעה וחיסכון אחרים היא, בדרך כלל, גבוהה יותר.
כסף נזיל. אנשים שמתלבטים בין רכישה לשכירות ובוחרים, לבסוף, בשכירות משאירים בידם את העתודה הכספית המשמעותית שלהם (שאחרת היו משתמשים בה לרכישת הדירה). מבחינה כספית, חופש הבחירה שלהם גדול יותר מאנשים שהשתמשו כבר ברוב כספם (או כולו) לרכישת דירה. בנוסף, לעומת אנשים שלקחו משכנתאות כבדות ותובעניות, אנשים אלה נהנים מהוצאות חודשיות נמוכות שמותירות בידם כסף רב יותר. תזרים מזומנים חודשי גדול יותר מאפשר להם רמת חיים גבוהה יותר או השקעות אחרות (ראה סעיף קודם).



http://www.money-nanny.co.il/hebrew/Article.aspx?Item=970

יום שלישי, 3 בנובמבר 2009

כמה עצות שחברות הסלולר לא מספרות לכם משום מה



כמה עצות שחברות הסלולר לא מספרות לכם משום מה
1. כאשר הסוללה עומדת להתרוקן ואין לכם מטען לחצו 3370#* ואז ראה איזה פלא !!
הסוללה מתחזקת ב- % 50 אשר אגורים בסוללה למקרה חירום כזה.
2. לחצו 06# #* ואז יופיע לכם המספר הסידורי של הנייד, רשמו אותו במקום שמור !!!
אם ייאבד הטלפון או ייגנב - תודיעו לחברת הסלולר שהטלפון נגנב וזה מספרו הסידורי, ואז הגנב לא יוכל להחליף SIM ולהשתמש בטלפון כלל וכלל.
הידעתם ?
שירות 144 הוא חינם לכל הסלולרים!
את זה הם מסתירים!
להלן פירוט ההתקשרות למודיעין 144
פלאפון 124450
סלקום 124452
אורנג/פרטנר 124454
מירס 124457